כל הפוסטים בטור אישי
בחזרה לקיבוץ: מסע של שברון לב ותקווה
ביקורו של קיליאן קולין בקיבוצי הדרום לאחר מתקפת השבעה באוקטובר, עורר בו זכרונות ממלחמת האזרחים בעיראק בתחילת שנות ה-2000 ומתוצאותיו
חודש הגאווה – מוקדש לבת שלי בר
"ואחר כך המשאיות. ובר אוחזת ביד שלנו... הולכת ורצה, מסתכלת לכל הכיוונים. פוגשת המוני חברים כל כך יפים, צבעוניים וגאים
גם אנשים בגילך*
"שקלת פעם לקחת פרפ?", שאלתי. "גם אנשים בגילי לוקחים את זה?" ענה בשאלה. "בטח, לא מעט", עניתי. אני מכירה את
“משהו במדינה שלנו מכריח אותי לבחור צד ואני שונא את התחושה הזאת”
"היום כבר אסור לחשוב אחרת, יש מוסכמה גאוגרפית של מה מותר לחשוב באזור החיוג הזה וכל מה שנמצא מחוץ לטווח
כשהשמיים נופלים – כדאי לנסות להחזיק אותם
"בדרך כלל, כשהילדים יוצאים מהארון - ההורים נכנסים לארון. חשוב שאנו כהורים, נוכל להתגייס ולתת להם גב, ונדאג לקבל בעצמנו
חיבורים היא מילת המפתח
מגי מור, מתמודדת בבחירות לועד המנהל של האגודה למען הלהט"ב, מבקשת לשלב את תפיסת עולמה בפעילות האגודה | "איננו יכולים
משבר הדיור מזווית להט”בית
"אינני מדבר על המחיר, גם לא על איכות הדירות, אני רק לא מצליח לתפוס דבר אחד: למה פוסלים אותי ואת
נתיבות היא עיר של אהבה
"השנה אירוע מצעד הגאווה בוטל בנתיבות בשל האיומים ברצח. אבל אני יודע שכבר צעדתי (ואני עדיין צועד) במצעד הגאווה הפרטי
תפקידם המרכזי של מקצועות הטיפול בעיצוב המדיניות החברתית בישראל
קהילת הפייסבוק "מקצועות הטיפול לקהילה הגאה" מאפשרת לאנשי המקצוע להעלות למודעות החברתית את המורכבויות עמן מתמודדים הפונים לטיפול מהקהילה הגאה
חנה קליין נפרדת ממרשה פרידמן: “כעת היא בגן-עדן של נשים גדולות ולוחמות”
"מרשה הייתה לוחמת-צדק ופורצת-דרך אמיצה ודפי ההרסטוריה הפמיניסטית והלהט"בית כבר מלאים ועוד עתידים להתמלא ברשימות ויקיפדיה אלו ואחרות, בן תרשמנה
מרחב בילוי חדש לקהילה הטרנסית קווירית וחבריהם.ן
הליין יהיה מרחב שמאחד וייחודי לשני הקהילות וחבריהם.ן, מקום מיוחד לשיח ולמפגש עם תוכן קווירי/טרנסי משתנה וקבוצת וואטצפ לקהילה הייחודית
תולדותם למשפחותם
הגיע הזמן לשיח שפוי על זוגיות, אהבה והקמת בית – בקהילה שלנו. שי ברמסון כותב בטור חדש על המילה הכי
על שרית חדד, על קוויריות ועל מסורת
"לצאת מהארון בקהילה מצומצמת ומסורתית מאלץ אותך כלהטב"ק לחשוב איך לתווך בין תרבות מערבית לתרבות מזרחית. הצבת סטנדרטים בתהליך היציאה
ברוכה הבאה שרית, עכשיו את חופשיה לעשות את כל מה שנמנעת מלעשות עד עכשיו
אני זוכר כשיצאתי מהארון ההורים אמרו לי: "מה פתאום, אצלנו אין כזה דבר", ועניתי "בטח שיש" והוספתי: "את יודעת ששרית
גריינדר וטינדר לגייז הם לא רק מרחבים מיניים, הם גם מרחבים אלימים
"גריינדר זה מרחב שמאפשר לי גם להכיר אנשים, שחלקם יהיו פוטנציאל לקשר ובאותה מידה יכול לאפשר לי להכיר אנשים לסקס.
היוונים הם אנשים אוהבים, חמים, פתוחים, יקבלו ויעזרו אפילו לטורקים, אבל להט”בים? פחות
יוון, ערש תרבות המערב, שהייתה ידועה בפתיחות המינית ובשילובי הנאות מיניות, הפכה עם הגעת הנצרות ל"מודרנית" רק כלפי חוץ. שני
על שינויים וסיפורים: לא תמיד הייתי ככה
סיפורי היציאה מהארון המועברים במסגרות שונות ברחבי הארץ לבשו צורה קבועה. אילו מחירים משלמים להט"בים כשהם מספרים את הסיפור שלהם
גלגולו של אירוע גאווה באורנית – מהודעה בפייסבוק לאירוע התרמה לבית דרור
"אפשר לשנות מציאות גם מאחורי הקלעים, לא חייבים להוביל מצעדי גאווה, לחסום כבישים ולצעוק סיסמאות בהפגנות. זה גם חשוב, אבל
מיומנה של פונדקאית: “הגשמתי חלום וילדתי תינוקת מהממת להורים שחיכו לה 15 שנה”
בוויכוח על לאשר או לא לאשר פונדקאות, לא שאלו את הפונדקאיות מה הן חושבות. ליאת מיכאליאן-מאסס, שילדה לפני שבוע תינוקת
“האקטיביזם שלי צריך לעבור דרך המוזיקה, אחרת אשתגע”
"אני נמצאת בעשיה מבורכת בימים אלו אבל באותה נשימה משהו בי נשבר, החברה שלנו מתחילה לשכוח מה זה פרגון מהלב,
הרשויות לא ידעו ‘לאכול’ את זה שיש לפביולה בת-זוג ו-3 ילדים שהפכו למשפחה שכולה
"במשך שנים נאבקה המשפחה כדי שיכירו בה כמשפחה שכולה. מבחינת הרשויות, אין כל קשר משפחתי בינה לבין ילדיה, שגידלה באהבה
we_too# במקום me_too#
"אני לא זוכר אם השבר הגיע כשביקשת לחדור אלי עם איבר המין הבוגר שלך, שלא התאים בשום אופן לגופו של
“הייתי דתייה, נשואה לגבר, אמא לשתי פעוטות והחלטתי לצאת מהארון”
אחרי ששיתפה את בעלה ובני משפחתה בנטיות המיניות שלה, נאלצה לאה גירארדשטיין לחיות בבדידות ובניתוק מכולם: "הבנתי שאמא שלי העבירה
הקללה הכי נפיצה בבית הספר
"אם הייתי יכול, חופשי ומאושר לשחרר את לשוני, הייתי אומר לבני ד'2- "כן בנים, כן! יש הומו בכיתה, אני! המורה
“הייתי אדם שלם בזכות עצמי, אבל בקנקן הלא נכון”
בתהליך הזה של בניית הזהות והרכבתה אני לא מוותר על אלוקים, לא על התורה ולא על המשפחה. אז ההתקדמות איטית
“בין לילה הפכתי להכי ענייה שיש”
תקופת הקורונה מאופיינת בקושי ובבדידות, ועדיין לא הגענו לסיומה. בעמותת בת-קול, עמותת נשים לטב"קיות דתיות וחרדיות, מתמודדות בתקופה זו עם
“זה לא התפקיד שלך להרגיש. אנחנו לא משלמים לך משכורת כדי שתרגישי”
"תקרת הזכוכית זה להיפלט מהמערכת. זה לא לדבר על מה שלא נוח. זה לאגור ולהתפוצץ. בסוף, אלה ששרדו במנגנון -
“דראג מאתגר לא רק את הדיכוטומיה המגדרית, אלא גם את הדיכוטומיה של אדם – חיה”
"אקולוגיה קווירית בוחנת את הטבע, הביולוגיה והמיניות לאור התיאוריה הקווירית. היא משבשת את תפישות הטבע ההטרוסקסיסטיות, ומפרקת "דואליזמים" שונים שבני
למה אני מרגישה יותר דתייה מאז שאני עובדת עם להט”בים דתיים?
"מאז שאני עובדת עם להטבים דתיים המילה "אמונה" הפכה לאחת המילים הכי משומשות אצלי. יש משהו בלעבוד עם הקהילה הלהט"בית
אני אישה בזמני החופשי
"לא אשכח את היום בו ניגשתי לרב שלי כמעט מקיאה מלחץ והתרגשות ויצאתי בפניו מהארון. את רוב השיחה אני כבר
“העדפתי פשוט לשתוק ולהיות מי שאני בסתר”
הגילוי, המורכבות, הקונפליקטים, ההסתרה והיציאה מהארון | לכבוד יום היציאה מהארון הבינלאומי טור אישי על איש גאה עם לא מעט
מתי הבנתי שזאת לא בושה להיות ביסקסואל
"בגלל שאני גם אוטיסט, מאוד היה לי קשה להתחבר עם אנשים, אבל לאט לאט גיליתי שלפעמים בראש שלי משתקפים עוד
השמיים משתנים
רני חזון וייס מנהלת תיכון דתי "דרור" בירושלים ומייסדת תיכון שחרית בטור אישי על הפעילות החינוכית והאישית שלה לקידום השיח
למה בכלל את חושבת לבגוד?
"האם זה באמת פשוט הצורך שלנו להסתיר את האמת שלנו? חובבות דרמה אומללות שבמקום לאכול חריף ולהתנסות בספורט אתגרי מחפשות
פירוק משפחה ולידה מחודשת
"קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם צריכים להוכיח את ההורות שלכם? שהייתם צריכים להוכיח שהייתם שם? שדאגתם? שתפקדתם כהורים? מול החמות
ילדים להורות אחרת – לפעמים ספיידרמן יכול להחליף את אבא?
"היא נולדה לתוך בית בו מאז ומעולם היו שתי אימהות. כשהיתה קטנה יותר, ידעה לענות: "אין לי אבא. יש לי
והנה אנחנו ביחד, משני צידי הגדר, שוטרת וסדרן בעצרת הגאווה
"והנה עוד תאריך מיוחד שהגורל הטווה לנו, עצרת הגאווה 2020. הומו מוצהר וחברה מהתיכון שהייתה שם ועדיין, עומדים יחד. ועכשיו,
“חכה רגע, אני רוצה חיבוק אחרון, אני רוצה להסתכל לך בעיניים ולומר לך שלום”
"כשאני שואלת את עצמי, מה חן היה רוצה שאני אעשה, אני כמעט יודעת שהוא היה אומר לי - שאני אמשיך
כל סיפורי האהבה של ירושלים
"זה אומץ מטורף - מול שנאה, לאהוב. מול אלימות, לאהוב. מול רוע, שוב לאהוב. עוד ועוד ועוד. וגם כשנגעלות מהאהבה