צילום: אולגה קרסנשטיין
בפסק דין תקדימי דחתה השופטת יוכבד גרינוולד רנד מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה את עמדת המדינה ונעתרה לבקשה להעניק צו הורות עוד טרם הלידה.
החלטתה של השופטת מאפשרת את רישום האם הלא ביולוגית כהורה כבר ביום הלידה בעמדת משרד הפנים שבבית החולים, כפי שמתאפשר להורים הטרוסקסואלים, במקום המתנה עד לאחר הלידה על מנת להגיש את הבקשה לצו ולהתחיל בהליך הארוך והמייגע.
“משפחות חד מיניות הן חזון נפוץ ומבורך ואין מקום להערים עליהן קשיים נוספים”, כתב השופטת גרינוולד בהחלטה שניתנה במסגרת עתירה שהוגשה על ידי עורכת דין דניאלה יעקובי בשמן של הזוגות רג’ואן, טופורובסקי ואחרים הנמצאות חודשים ספורים לפני הלידה.
השופטת התייחסה להבדל בנוהל בין זוגות של גבר ואישה לזוג נשים ולדרישה להמתין עם הצו עד לאחר הלידה וכתבה: “השוני בין משפחות הנמנות עם קהילת הלהט”ב לבין משפחות הטרוסקסואליות אינו שוני רלוונטי המצדיק הפעלת נהלים שונים. הכניסה להריון היא פרי החלטה משותפת של שתי הנשים שעתידות לגדל את הוולד ביחד כשתי אמהות לכל דבר, בדומה להליך הריון הנחווה על ידי זוג הטרוסקסואלי”.
בהתייחסות להתנגדות המדינה שלא להעניק צוי הורות לפני לידה מכיוון שעדיין לא מתקיים מצב של הורות, הסבירה השופטת: “דרך הטבע ודרכו של עולם היא שהריונות נגמרים בלידה. זוהי ברירת המחדל ונקודת ההנחה ממנה יש לצאת. חברה אינה יכולה להתקיים ולהתנהל באופן תקין וטבעי אם לא תניח באופן עקבי כי הדברים עתידים להתקיים כמתוכנן. חלל משפטי ניתן בקלות למנעו על ידי מתן צו שיצפה פני עתיד ויכנס לתקפו במועד הלידה בפועל”.
עוד התייחסה השופטת גרינוולד לחשיבות שיש לרישום כבר מיום הלידה עבור טובת הילד, וכתבה: “עדיף מבחינת הקטין כי מעמדה החוקי של המבקשת 2, לרבות חובותיה כלפיו, יוסדר באופן חוקי ומשפטי, באופן שבו מהרגע שהוא יגיח לאוויר העולם, יהיו לו שני הורים ולא יווצר בעניינו כל חלל משפטי, המהווה סכנה של ממש עבורו”.
עו”ד דניאלה יעקבי, שייצגה את המבקשות, מסבירה על הצו התקדימי ועל השפעתו:
במה משנה פסק הדין את המצב הקיים?
“עד עתה ניתן היה להגיש בקשה לצו הורות רק לאחר הלידה, ובתוך טווח זמן של עד שלושה חודשים מיום הלידה. הדיון לאחר הלידה נמשך חודשים ארוכים ומייגעים וכלל פעמים רבות התנגדויות מטעם המדינה ודרישות חדשות ומקוריות על מנת לאשר את הצו. זוגות אמהות שלא הספיקו להגיש את הצו בזמן המוגדר, נתקלו בקשיים בהמשך בהגשת הצו, ונותרו תקופת זמן ארוכה ללא כל רישום של האם הלא ביולוגית כהורה.
פסק הדין של השופטת גרינוולד אינו משנה את ההליך להסדרת הורות של שתי אמהות, שעדיין כרוך בהגשת בקשה לבית המשפט לצו הורות, אך הוא מהווה תקדים בכך שהוא מאפשר הגשת בקשה לצו הורות עוד לפני הלידה ולקבל את הצו שתחולתו עתידית עוד טרם הלידה, כך שביום הלידה עצמו ניתן יהיה להרשם בעמדת משרד הפנים בבית החולים, כמו כל הזוגות האחרים, ולצאת מבית החולים עם רישום מוסדר”.
איך זה מושפע מכל הקשיים שהמדינה מערימה?
“ההנחיות שהיועץ המשפטי קבע כתנאי למתן צוי הורות נדחות פעם אחר פעם בבתי המשפט, ששומטים את הקרקע תחת הקריטרונים האלה. רק הבוקר קיבלתי צוי הורות ממועד הלידה לזוג תאומים שהם כמעט בני ארבע. זו דוגמא לכך שבתי המשפט לא מתייחסים לקריטריונים שהמדינה קובעת. אני לא מחתימה את הלקוחות שלי על תצהיר שאין להן עבירות, אני חושבת שזו חוצפה לבקש כזה דבר. אני חושבת שהקריטריון היחיד הוא הקריטריון שנקבע בפסד סול – הוכחת זוגיות וכוונה משותפת להורות, ובתי המשפט מאמצים את פסק הדין ואת הגישה הזו.
המדינה באופן עקרוני מתנגדת למתן צוי הורות לפני הלידה, בטיעון שלא ניתן לתת צו ביחס לעובר שהוא עדיין לא אישיות משפטית, כך שהיא לא מעמידה קריטריונים במקרים של צו הוהורת לפני הלידה כי יש לה התנגדות גורפת לנושא, ואז בית המשפט מוצא את עצמו מכריע על סמך החומר שיש לפניו, שהרבה פעמים הוא החומר המוגש על ידי המבקשות, כך שההכרעה לרוב תצהיה תצמיד לטובתן”.
מה ההשפעה של פסק הדין הזה על זוג אמהות שעדיין לא ילדו והן לא חלק מהעותרות?
“אני חושבת שהיום צריך להגיש כמה שיותר בקשות לצוי הורות. ככל שיותר בקשות יוגשו לפני הלידה למדינה תהיה פחות מעורבות בנושא, וככל שנשיג יותר פסיקות שמאשרות צוי הורות לפני הלידה, בכמה שיותר בתי משפט על ידי כמה שיותר שופטים, ניצור נורמה חדשה. ברור לי שהעתיד הוא להרשם על סמך הצהרה בבית החולים, ללא הצורך בצו. באמונה שלי, שגם מוכיחה את עצמה, המדינה שלנו לא בנויה להמראות. ההתקדמות וההישגים יושגו, אבל בשלבים. בזכות כל אותם צעדים שאנחנו עושים צעד אחרי צעד, אנו סוללים את הדרך לכך שאמהות יוכלו להצהיר ולהרשם בבית החולים על סמך ההצהרה שלהן”.
