fbpx

בואו לתמוך בזכות להורות – דיון מכריע על שיוויון זכויות למשפחות להט”ביות בבית המשפט העליון

ביום חמישי ידון בית המשפט העליון בארבעה ערעורים שהגישה המדינה על הכרה באם שלא ילדה כהורה של הילד מיום הלידה. פעילים ופעילות להט"ב מתכננים להגיע אל בית המשפט העליון על מנת להפגין נוכחות ולתמוך בזוגות | "לפני שהשופטים והשופטות יקבלו החלטה סופית - הן צריכות להסתכל לנו בעיניים"
הפנתרות הורודותבבגצ
צילום: הפנתרות הורודות

כחודש לאחר שבית המשפט העליון הפתיע את חברי הקהילה הגאה בפסק דין המבטל את ההישגים שהושגו עד עכשיו בנוגע לרישום הורות להט”בית, תעמוד ההורות הלהט”בית פעם נוספת למבחן, ביום דיונים מיוחד שיתקיים בבית המשפט העליון.

ביום חמישי, 12.3.2020, בשעה 11:30, ידון בית המשפט העליון בארבעה ערעורים שהגישה המדינה על זכותן של נשים לט”ביות להיות האמהות של הילדים שלהן, למן מועד לידתם. בדיון המדובר ההרכב ידון במספר תיקים שאוחדו לערעור אחד ע”י עורכות הדין המייצגות: דניאלה יעקבי, עירא הדר ומיכל עדן, שירלי בן שטרית ואחינעם סגל אורבך.

המדינה מתעקשת על הליך בירוקרטי מפלה שלא מאפשר הכרה באם שלא ילדה כהורה של הילד מיום הלידה. לעמדת המדינה, בכל מקרה בו האמהות הגישו את הבקשה למתן צו הורות לאחר 90 יום ממועד הלידה, לא ניתן להכיר באם שלא ילדה, כהורה של הילד, למן מועד לידתו, אלא רק מהמועד בו ינתן הצו, מועד שיכול לחול חודשים רבים לאחר הלידה.

“עמדת המדינה, שלא פורסמה מעולם ומתבררת בדיעבד רק במסגרת ההליך המשפטי, מחייבת את האמהות, באחת התקופות הטעונות בחייהן, כשהן מרוגשות, כאובות, עייפות, מטופלות בתינוקות שמאושפזים בפגיות, לרוץ הישר מחדר הלידה לבית המשפט, שאחרת האמא הלא ביולוגית תאבד, לתמיד, את האפשרות להיות מוכרת כאימו של הילד, במועד שבו הוא נולד”, מסבירה עו”ד דניאלה יעקבי, “אי ההכרה בהורות של האם הלא ביולוגית ממועד הלידה, יוצרת אי שוויון בין תא משפחתי המורכב משתי אמהות לתאים משפחתיים של גבר ואישה, כמו גם אי שוויון בין האמהות לבין עצמן. אי ההכרה הזו פוגעת פגיעה קשה בטובת הילד, שכן היא לא מכירה במציאות חייו. בנוסף, אי ההכרה באם הלא ביולוגית כאם הקטין למן מועד לידתו, פוגעת בתא משפחתי שמורכב משתי אמהות, גם כלכלית, שכן היא שוללת מאחת זכויות והטבות כלכליות שונות, שמגיעות למי שהוא הורה, במשך כל אותם חודשים שמן מועד הלידה ועד למתן הצו”.

עד היום הערכאות המשפטיות דחו את עמדת המדינה וקבעו באופן גורף כי מועד הגשת הבקשה אינו חזות הכל ולא אמור, לבדו, להכריע בשאלת תחולת הצו וכי על מנת להכריע בשאלה יש לבחון שיקולים שונים, שעיקר העיקרים שבהם בחינת טובת הקטין. למרות זאת, עורכות הדין חוששות כי הדיונים הקרובים עלולים להוות נקודת מפנה עקרונית בטיפול בנושא.

עוד בנושא:  הייצוג הלהט"בי בבחירות ללשכת עורכי הדין

“עד כה בתי המשפט לענייני משפחה, דחו את עמדת המדינה באופן גורף”, מסבירה עו”ד דניאלה יעקבי, “גם בתי המשפט המחוזיים אליהם הוגשו ערעורים על פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה, דחו את עמדת המדינה. המדינה לא אמרה נואש, והגישה לבית המשפט העליון בקשות רשות ערעור על פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים, לצערנו, מסתבר שטובתם של ילדים להורים להט”בים אינה עומדת לנגד עיני המדינה”.

החשש שבית המשפט העליון יהפוך את הפסיקות הללו נובע מפסיקת בית המשפט העליון מלפני כשלושה שבועות בסוגיית התחולה הרטרואקטיבית של צו ההורות שניתן לבן זוג ביחס לילד של בן זוגו (הוא הורה הגנטי) שהובא לעולם בהליך של פונדקאות חו”ל. פסק דין שהחיל קביעות קשות מבחינת הקהילה, במכלול נושאים שקשורים להורות. במסגרת פסק הדין הזה נקבע על ידי בית המשפט, בין היתר, כי ככלל יש להימנע מהכרעות קזואיסטיות נקודתיות, ומוטב לקבוע בצורה קטגורית כי צו ההורות הפסיקתי יחול ממועד נתינתנו. עם זאת בית המשפט העליון קבע כי תחולה רטרואקטיבית של צו ההורות מצויה בארגז הכלים של בית המשפט. (על פסק הדין הוגשה בקשה לדיון נוסף שטרם הוחלט בה).

“לצד החשש, אנו תקווה כי בית המשפט יעשה אבחנה בין מקרים בהם ילד מובא לעולם בהליך של פונדקאות חו”ל, בהם מעורב צד שלישי, למקרים נשוא ענייננו, בהם שתי נשים מביאות ילד לעולם, בכוונת מכוון, תוך הסתייעות בתרומת זרע וללא כל מעורבות של צד שלישי ויקבע כי בענייננו אין מניעה להחיל את הצו רטרואקטיבית למועד הלידה, וללא תלות במועד הגשת הבקשה.

ב -12.3.2020, כולנו עולות/עולים לירושלים, לתמוך בדרישת האמהות לחיי משפחה שוויוניים ולהבטיח שבית המשפט העליון ישים לנגד עיניו את טובת ילדינו. הנראות והנוכחות שלנו בדיון חשובה. לפני שהשופטים והשופטות יקבלו החלטה סופית – הן צריכות להסתכל לנו בעיניים”.

רוצים להצטרף לדיון בבית המשפט העליון? הרשמו כאן 

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

2 תגובות

  1. רוצ הגב

    לא יודע אולי עדיף שלא? לא הייתי נותן לחברים / סטוצים שלי לגדל ילד

  2. דפנה הגב

    מסכימה עם רוצ. ויותר מכך, גם לבן או בת זוג קבועים לא הייתי נותנת לגדל את הילד שלי. לא מאמינה בהורות מכח “זיקה לזיקה” שהיא יציר הפסיקה.
    גם אם מדובר באנשים טובים, שמיטיבים עם הילד במהלך הקשר, אין לדעת איך ינהגו במקרה של פרידה.
    למה להמר על עתידו של הילד, ועל עתידי שלי? למה לקשור את חיי מראש, ולנצח, [או לפחות עד הגיע הילד לבגרות], עם חייו של אדם אחר שכל מה שאני רוצה זה דווקא לשכוח ממנו?
    והרי זוגות שירצו להמשיך לשמור על קשר בין הילד לבין בן הזוג לשעבר יוכלו לעשות זאת גם בלי צו הורות פסיקתי.
    חשוב לי רק לציין שמובן מאליו שהכל צריך להיות ברור ומוסכם מראש בין שני בני הזוג עוד בטרם הלידה, ואף לפני התחלת תהליך ההפרייה, [או הפונדקאות].

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

Copyright 2024 © All rights Reserved

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן