למה אירוע גאווה בבית שמש?

צילום: אלי וקס

כמעט תשע עשרה שנים, כל חיי, אני גר בעיר בית שמש. כאן צברתי את רוב הזכרונות שלי, הטובים והרעים; האהבה הראשונה, הכשלונות וההצלחות. ועדיין, למרות שאני מכיר כל שכונה, כל רחוב וכל אבן – קשה לי לקרוא לבית שמש בית.

עד לפני מספר חודשים אירוע גאווה בבית שמש היה חלום מופרע ולא הגיוני. אם הייתי עובר ברחוב בבית שמש ושואל איש-איש מה הסיכויים שאירוע כזה יקרה, לא היה אחד שיאמין לזה. באופן מצחיק-עצוב גם אני לא האמנתי – לא יודע אם וויתרתי או שפשוט לא היה לי מספיק חשוב, אבל כנראה שהייתי צוחק בפרצוף למי שהיה אומר לי שיתקיים אירוע גאווה בבית שמש.

אבל חודש הגאווה הגיע, והארץ נצבעה בצבעי הקשת – ובית שמש נשארה שחור-לבן-אפור. החד-גוניות הזאת גרמה לי להחליט, לאחר המון מחשבות והתלבטויות, כי העיתוי הנכון לאירוע מסוג כזה הוא חודש הגאווה השנה, כשפעילים אמיצים מערים רבות מקיימים גם הם אירועי גאווה בפעם הראשונה. ההחלטה הזו גרמה לי לשתף את המדריך שלי באיגי, אייל לוריא פרדס, ואת חברתי אליס הופמן (גם אותה הכרתי באיגי) ברעיון שעד לפני כמה חודשים היה חלום מופרע ולא הגיוני, ויחד יצאנו לדרך.

כנער שסיים השנה את לימודיו בבית הספר, אני חושב שעשייה מהסוג הזה חשובה ביותר לעיצוב הזהות שלי כאזרח במדינה דמוקרטית שמודע לזכויותיו. חלק חשוב מאוד ממה שלמדתי במהלך שנותיי בתיכון הוא שכשמישהו אחר סובל בחברתך, האחריות להפסיק את הסבל היא לא רק של הסובל, אלא גם שלך – סולידריות. ואירוע הגאווה הזה מוקדש לפני הכל לכל הלהט"בים בעיר, שהיה (ועדיין) קשה להם להיות עצמם.

שכל הלהט"בים בבית שמש יידעו כי גם בבית שמש קיימת קהילה להט"בית חיה ובועטת, קהילה שיכולה לשמש להם כגב תומך, גם אם הם לא מקבלים אחד כזה בחיק משפחתם, בבית ספרם או בקרב חבריהם

אירוע הגאווה בבית שמש הוא צעד חשוב ומשמעותי בדרך להפוך את בית שמש לבית אמיתי עבור חברי וחברות הקהילה הלהט"בית. ההנכחה שלנו במרחב 'הבית-שמשי' היא לא עניין של מה בכך – בייחוד בזמנים כאלו, בהם הקהילה הלהט"בית היא לוח מטרה של פוליטיקאים רבים המשמיעים קולות חשוכים במטרה לגרוף רווח פוליטי זול על גב הקהילה, חשוב שנראה לכולם שאנחנו באמת כאן – ובכל מקום.

המטרה שלי היא שכל הלהט"בים בבית שמש יוכלו להרגיש יותר בטוחים בעירם, ושיידעו כי גם בבית שמש קיימת קהילה להט"בית חיה ובועטת, קהילה שיכולה לשמש להם כגב תומך, גם אם הם לא מקבלים אחד כזה בחיק משפחתם, בבית ספרם או בקרב חבריהם.

חשוב שהקהילה הלהט"בית המקומית תדע שיש לה כתובת ושיש לה זכות קיום. האירוע הוא הצבת אלטרנטיבה לתחושת הביטול והדיכוי של הנוער הלהט"בי בבית שמש. במקומה אנחנו מניפים את דגל הגאווה בלי בושה בעיר, בבית הספר או במתנ"ס ושמים טביעת אצבע להט"בית במרחב העירוני, במטרה לגרום לעיר להרגיש כמו בית, כדי שכל נער ונערה להט"ביים בבית שמש יוכלו להרגיש שיש מקום בו הם סוף-סוף יכולים להיות עצמם.

כעיר בעלת אוכלוסיה הטרוגנית, בית שמש ידעה חיכוכים רבים בתוכה והידועים שבהם אירעו בין חילונים, דתיים וחרדים. לאט-לאט, אנחנו שמים לב כי בעזרת ניהול נכון ושינוי השיח, המתח יורד והצדדים לומדים לחיות יחדיו בשכנות טובה. אנחנו באים להמשיך את המגמה החיובית הזו ולהכניס תחתיה גם את הקהילה הלהט"בית ולהראות שכמו שלא משנה הדרך בה אדם מאמין באלוהים, כך גם לא משנה הדרך בה אדם אוהב – כולנו שווים ולכולנו מקום בעיר שלנו. יתרה מזו, גם לא משנה אם להט"ב בוחר לחיות אורח חיים דתי: כולנו נבראנו בצלם, ולכולנו הזכות להאמין במי ובמה שאנחנו רוצים כמו שיש לנו זכות לאהוב את מי שאנחנו רוצים.

בית שמש עוברת שינוי לטובה, וחלק מהבסיס לשינוי הזה נמצא באירוע הגאווה. כולם מוזמנים להגיע, לדבר, להקשיב, לראות – מלהט"בים מקומיים דרך תומכים ועד מתנגדים. השינוי מתחיל מדיבור והוא מתחיל בקטן – בטבריה, בלוד ועכשיו גם בבית שמש. בסוף האירוע, אני מקווה שסוף סוף אוכל לקרוא לבית שמש – בית.

בוא תהיו חלק מהשינוי – ארוע הגאווה בבית שמש | 25/07, שעה 18:30 | פארק הגפן (שדרות בן גוריון) בית שמש