fbpx

היסטוריה במאבק בלהט"בפוביה בספורט – התבטאות אלימה על רקע נטייה מינית תחשב לעבירה פלילית

החוק לאיסור אלימות בספורט קובע כי קריאות אלימות נגד להט"ב במהלך אירוע ספורט יחשבו עבירה פלילית שדינה שנתיים מאסר | עו"ד אלמוג דיין, מנכ"לית מועדון ספורט גאה, מסבירה על התהליך שהוביל לתיקון החוק ועל הסיכויים שלו לשפר את תרבות הספורט בישראל
מגרשכדורגלCC0
cc0

החוק לאיסור אלימות בספורט אושר בשבוע שעבר סופית בכנסת, וכולל בתוכו כמה צעדים משמעותיים שיובילו לקידום המאבק באלימות במגרשים ובאצטדיונים, ובמרכזו אכיפה וענישה ממוקדת על אוהדים מתפרעים ואלימים בזמן אמת.

במסגרת החוק התקבלה הצעתו של חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן) לתקן את הסעיף המתייחס לקריאות גזעניות, כך שלראשונה יאסרו בחוק קריאות אלימות כנגד לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים וייחשבו לעבירה פלילית. על פי הסעיף הקיים כבר היום בחוק, המתבטא התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, דינו –מאסר שנתיים. "התבטאות גזענית" הוגדרה עד כה כקריאה שיש בה משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, או אלימות כלפי אדם או ציבור, בשל צבע או השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי-אתני, וכעת לבקשתו של ח"כ גינזבורג גם בשל נטייה מינית.

מדובר בתיקון משמעותי ביותר, שכן טרם לא היה עיגון מפורש בחקיקה האוסר קריאות גנאי על רקע נטייה מינית. התיקון החדש מטיל אחריות אישית, פלילית, על העושה שימוש בקריאות אלו, ואם ייאכף, צפוי לצמצמן משמעותית.

"חוק איסור אלימות בספורט, כשמו, מיועד להפחית את מקרי האלימות בספורט, לרבות אלימות מילולית", מסבירה עו"ד אלמוג דיין, מנכ"לית מועדון ספורט גאה, "התיקון שעבר כלל מגוון שינויים, ביניהם שינוי סעיף 15 לחוק. סעיף זה טרם התיקון כלל איסור על התבטאויות "גזעניות", עם פירוט כי מדובר בהתבטאויות בשל צבע עור, גזע, דת, מוצא לאומי-אתני. התיקון, שיזם ח"כ איתן גינזבורג, הוסיף להללו "נטייה מינית". זה ממקם את ישראל בשורה אחת עם מדינות נוספות בעולם המטילות סנקציות פליליות. לא רק מדינות, גם התאחדויות ספורט גדולות, כמו פיפ"א (הפדרצייה הבינלאומית לכדורגל, למי שפחות מכיר), מטילות סנקציות כספיות על אוהדים, אנשים פרטיים, העושים שימוש בכינויי גנאי כנגד הקהילה הגאה".

כמה מרתיע האיסור הזה?
"הסנקציה שמטיל סעיף 15 היא פלילית, עונש מאסר של עד שנתיים. למעשה, זה הסעיף שהפחית את קריאות "מוות לערבים" הידועות לשמצה שאפיינו את הספורט הישראלי, בעיקר את ענפי הכדורגל והכדורסל גברים, הענפים היותר פופלאריים מבחינת צופים בישראל".

כמו למשל הסיפור עם דני עמוס.
"נכון מאד, והסיפור אכן מדגיש את הצורך בתיקון החוק שעבר. במקרה של עמוס, ההתאחדות לכדורגל עתרה לבית הדין של ההתאחדות כנגד קריאות אוהדי מכבי ת"א שהשתמשו לגנאי במילה "הומו" כלפי דני עמוס, אשר תמך בפומבי בקהילת הלהט"ב. ההתאחדות הפסידה, ערערה, הפסידה שוב, עתרה לדיון נוסף, ושם ברוב של 3 נגד 2 הוחלט שע"פ תקנון ההתאחדות, קריאות אלו אסורות. עם זאת, נעשה שם שימוש בפרשנות מרחיבה למדי בכדי להגיע לתוצאה, ופסיקה זו מוגבלת לתחום הכדורגל ולהטלת קנסות על קבוצות. התיקון החדש מטיל באופן חד משמעי אחריות אישית, פלילית, על העושה שימוש בקריאות אלו. ההבדל אדיר".

איך עבר תיקון שכזה במצב הפוליטי הנוכחי?
"התיקון לא כלל רק את תוספת הנטייה המינית לסעיף 15, אלא תיקונים אחרים משמועתיים ונדרשים שהם בגדר קונצנזוס. תיקון החוק עבר בלא התנגדויות, עשרה בעד, אפס מתנגדים".

ח"כ איתן גינזבורג ואלמוג דיין בכנסת

עוד בנושא:  החוף המזרחי, החוף המערבי – ומה שביניהם

הכל עבר כה "חלק" לאורך כל הדרך?
"כלל לא, רחוק מכך. היו היסוסים בקרב הגורמים אשר נדרשה הסכמתם, לאור תיקון סעיף 15. עמותת 'מועדון ספורט גאה' בראשותי הגישה סקירה משפטית והייתה בקשר אינטנסיבי עם ח"כ גינזבורג, האגודה למען הלהט"ב בראשות רן שלהבי והמכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב הפועל בה, בראשות ד"ר סיגל גולדין, הגישו מחקר שנעשה בשיתוף עמנו על מקרי להט"בפובייה בספורט, ח"כ גינזבורג השקיע משאבים והפעיל לחץ פוליטי, ולבסוף משרדי הממשלה שתמיכתם נדרשה שוכנעו באשר לכמה שתיקון סעיף 15 נדרש".

סייע שאת עו"ד בהשכלתך?
"וודאי. מדובר בחקיקה ובמשרדי הממשלה שהיה צורך בתמיכתם יושבים משפטנים. השיקולים משפטיים (בנוסף להיותם פוליטיים), השפה משפטית".

סביבה להט"בפובית מובילה לביצועים נמוכים יותר

הנתונים שסייעו בשכנוע משרדי הממשלה בחשיבותו של התיקון לחוק נאספו על ידי המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב באגודה למען הלהט״ב, בראשות ד"ר סיגל גולדין, שערך מחקר השוואתי בינלאומי בנושא להט"בופוביה בספורט.

"הנתונים הכמותיים שנאספו בעולם מצביעים על כך שאפליה והלהט"בופביה הן תופעות רווחות למדי בקונטקטס הספורטיבי" מסבירה דיין, "ע"פ ממצאי המחקר, להט"בופוביה בקונטקסט הספורטיבי רווחת גם בישראל. עוד נמצא במחקר כי סביבה להט"בופובית פוגעת בסיכוייהם של להט"ב להתמיד ולהצליח בספורט, מובילה לביצועים נמוכים יותר של ספורטאים וספורטאיות (בסביבה עויינת), וגורמת לרבים (בעיקר בני נוער) להימנע מפעילות גופנית בגלל החשש מתוקפנות ופגיעה להט"בופובית".

את סבורה שהתיקון יכול לסייע לצמצם את הנתונים הקשים המופיעים בדו"ח?
"אם ייאכף – כן, יש בכוחו לשנות רבות. קריאות גנאי על בסיס נטייה מינית בתחרויות ובמגרשים מחלחלות לחברה, וכך הופכות ללגיטימיות ונפוצות גם מחוץ לסביבת הספורט התחרותי. אוהדות ואוהדי ספורט שומעים אותן בספורט ומביאים אותן הביתה, משתמשים בהן בשיח עם חבריהם, בבתי הספר ואף בגני הילדים. לא בכדי המילים "הומו", "לסבית" ו-"קוקסינל" משמשות בקרב ילדים, בני נוער וחלק מן האוכלוסייה כקללות, הם שומעים את המילים בהקשר גנאי היכן שהוא. נדרש היה לשים לכך סוף, והתיקון של ח"כ גינזבורג עשה זאת. אני מקווה שהתיקון יביא גם לשינויי התקנונים של איגודי הספורט, כך שיהיו בנוסף עונשים קבוצתיים לקבוצות שאוהדיהן השתמשו בכינויי גנאי להט"בפוביים. אולם מעל הכל, אני מקווה לראות יותר ספורטאיות.ים מחוץ לארון".

מה בדיוק עושה 'מועדון ספורט גאה'?
"אנחנו פועלים נגד להטבפוביה בספורט וכן מפעילים קבוצות ספורט, עממיות ותחרויות, עבור בנות ובני הקהילה הגאה ועבור כל המעוניין.ת. המתנדבים שלנו, יו"ר העמותה שגיא קריספין ואני נמשיך לפעול על מנת שבספורט יהיה מקום לכל נטיות הלב והמגדר ועל מנת שיהיה לחברות הקהילה מקום בטוח לעסוק בספורט".

עוד בנושא:  לא רק מצעד - אירועי הגאווה 2022 בתל אביב

תיקון ראוי שישתלם לספורט בישראל

הצעה שהעלה ח"כ גינזבורג בתמיכת מועדון הספורט הגאה, אושרה בדיון בוועדת החינוך בראשות ח"כ שרן השכל, וזכתה לתמיכה ממשלתית של משרד התרבות והספורט, משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים.

מיוזם הצעת תיקון החוק, יו"ר סיעת כחול לבן, ח"כ איתן גינזבורג נמסר לוודג': "הכנסת אמרה את דברה, אלימות מילולית על רקע נטייה מינית היא גזענות לכל דבר. לא נקבל יותר מציאות בה נטייה מינית הופכת לקללה, ושהשימוש בה הופך לדבר משפיל ומבזה. לא ייתכן ששחקנים, שופטים ואוהדים לא יוכלו להיות מי שהם. החוק שהעברנו בא להוציא את הלהט"בופוביה מהמגרשים, ולוודא שהם יהוו סביבה בטוחה ומקבלת גם עבור להט"בים. זהו מהלך חשוב ביותר בדרך לתרבות ספורט סובלנית יותר, בה כולם מרגישים שייכים ורצויים. אני מודה לשר התרבות והספורט, חילי טרופר על קידום החוק ועל תמיכתו בסעיף החשוב נגד להט"בופוביה".

שר התרבות והספורט, חילי טרופר: "התחייבנו לקדם צעדים משמעותיים במסגרת המאבק באלימות בספורט והיום אנו עושים צעד חשוב בעמידה במחויבות זו. לא עוד הצהרות כלליות, אלא מעשים וכלים פרקטיים בדרך להחזרת הביטחון של אוהדי הספורט בישראל. פחות עונשים קולקטיבים ויותר פעולות נקודתיות נגד מתפרעים. אני מאמין כי החוק יצמצם משמעותית את האלימות במגרשים ובאצטדיונים ויאפשר לאוהדים להגיע בבטחה עם בני משפחתם. כחלק מהחוק חשוב לנו לטפל גם בתופעת הקללות והפוגענות כלפי להטב״ים ואני שמח שידידי ח״כ איתן גינזבורג קידם זאת. הספורט צריך להיות מרחב בטוח לכולם ולכולן".

מראש המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב – העמותה למען הלהט"ב- ד"ר סיגל גולדין, נמסר בתגובה לוודג': "תיקון החוק מסמן את גבולות הנורמה החברתית מחדש. התיקון מבוסס על שני יסודות: הראשון הוא תפיסה נורמטיבית שלפיה אלימות, באשר היא, אינה לגיטימית בשדה הספורט. השני, הוא תפיסה תועלתנית, שלפיה אלימות להטבופובית פוגעת בהישגים ובפוטנציאל של ספורטאים וספורטאיות. כמו שהראינו במחקר סקירת ספרות בינלאומית בנושא, נתונים מעשרות מחקרים שנערכו בעולם מצביעים שוב ושוב על הההשפעה השלילית של להטבופוביה בספורט על ספורטאיות וספורטאים, על אוהדים, על בני נוער, ועל הסביבה החברתית שבה מתקיימת פעילות ספורט.  במילים אחרות, התיקון בחוק הוא לא רק ראוי, אלא בסופו של תהליך יהיה גם משתלם לספורט בישראל".

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן