צילום: חן אהרוני | מתוך אינסטגרם
בפוסט חושפני ומרגש יצא הערב הזמר חן אהרוני מהארון כפאנסקסואל.
“את 2019 אני בוחר להתחיל ב-אמת, ב-דיוק, ב-חיוך וב-קבלה”, כתב אהרוני, “עברה עליי באמת שנה יוצאת דופן שבתוכה למדתי שמעל כל ההישגים ורגעי האושר הכי חשוב לי להיות בריא. וחלק מבריאות זה להפסיק לשמור דברים בבטן.
שנים סירבתי לשים על עצמי טייטל. להגדיר. לתת למילה לסכם אותי. הרגשתי איך אנשים מסביב מנסים לתייג אותי תחת כותרת שלא הייתה מדוייקת למי שאני. כל הזמן אמרו לי תחליט! או שאתה א׳ או שאתה ת׳. אבל מה עם כל האמצע? אולי אני בכלל פ׳?
אמרו לי שזה שלב. אז המתנתי. ידעתי שאני חייב להקשיב ללב שלי. חקרתי. נבהלתי. נשברתי. אהבתי. שאלתי. מה זאת אהבה? מי אני בתוך העולם הענק הזה של רגשות וריגושים?
עד שהגיעה ההארה. אני באמת פ׳. פאנסקסואל.
אני נמשך ומתאהב באישיות, בקול, בעיניים, בלב, בנשמה, בבנאדם! הצורה מעניינת אבל היא לא העניין. מגדר מבחינתי זה רק עוד פרט במערכות יחסים. ברור שיש צורך במשיכה פיזית ובמקרה שלי, כשזה קורה זה קורה.
אני מרגיש שתמיד ידעתי שאני פאנסקסואל אבל לא ידעתי לקרוא לזה בשם כי בטלוויזיה שמעתי רק על הומואים ולסביות. אהבתי ב28 שנות חיי גם נשים וגם גברים והחברה ראתה את זה כבילבול/הכחשה. אז חשבתי שבסוף אהיה חייב להחליט. והנה – החלטתי
אני רוצה להאמין שהיום כולנו כבר מבינים שנטייה מינית זה לא רק גיי או סטרייט. יש ספקטרום כ”כ רחב שלפעמים הולך לאיבוד ומתקבל בציניות, גיחוך ואפילו הכחשה. גם בתוך הקהילה הלהט”בית. הקול של קצוות הספקטרום מושמע ונשמע וכל האמצע לא יוצאים בהצהרות כי בשביל מה לדבר על משהו כביכול “לא מוחלט”??
בתור ילד בן 17 – להתפרסם זה לא פשוט. על אחת כמה וכמה כשאתה בדיוק בתהליך של לגבש את הזהות שלך. אתה מפחד מדחייה, מפחד מכישלון, מפחד לעשות טעות. מפחד להתחייב למשהו בלי היכולת לחזור בך.
אני מרגיש שתמיד ידעתי שאני פאנסקסואל אבל לא ידעתי לקרוא לזה בשם כי בטלוויזיה שמעתי רק על הומואים ולסביות. אהבתי ב28 שנות חיי גם נשים וגם גברים והחברה ראתה את זה כבילבול/הכחשה. אז חשבתי שבסוף אהיה חייב להחליט. והנה – החלטתי.
אהבה זאת אהבה ואני אוהב את מה ומי שעושה לי טוב ומעיף לי את הלב. אני פאנסקסואל והכל בסדר! ובסופו של יום, סך הכל בנאדם. אוהב אדם. ביסקסואלים \ פאנסקסואלים קיימים. זו נטייה מינית וכוח שצריך להחשיב ולחבק. זה לא שלב או משהו להמעיט בערכו, אמינותו או נוכחותו.
החלטתי להפסיק לפחד שלא יאהבו או יבינו אותי. אני שמח על הדרך שעברתי וגאה בגבר שאני. מאחל לכולנו שנהיה תמיד שלמים ובריאים. יש לנו את הזכות להיות מה שרק נרצה להיות. אף פעם לא מאוחר. אז קחו כמה זמן שתרצו כדי להבין מי אתם.
2019 , תודה שבאת. אני פותח אותך עם כל הקלפים על השולחן ועם האמת הזאת כאור שיאיר לי את השנה והמשך החיים”.
