לראשונה בישראל – מצעד גאווה בי פאן פולי

ראיון עם מארגני המצעד הבי פאן פולי, לקראת מצעד הגאווה המולטימשיכתי הראשון בישראל ב-23.9. "נחגוג יחד ונמחה יחד נגד מחיקה ביסקסואלית וביפוביה"
צילום: הפורום הבי פאן פולי
צילום: הפורום הבי פאן פולי

מאז שנת 1999, מצוין בכל 23 בספטמבר ברחבי העולם יום הנראות הביסקסואלי הבינלאומי בפעילויות קהילתיות שונות, פוליטיות וחברתיות.

השנה יתקיים לראשונה בארץ מצעד הגאווה המולטימשיכתית לציון יום הנראות הביסקסואלית ובסיומו עצרת בגן מאיר. המצעד, שמאורגן על ידי הפורום הבי פאן פולי, נועד להפגין לגיטימיות ומגוונות של זהויות המוטלימשיכתיות, למחות נגד מחיקה ביסקסואלית וביפוביה, להגביר מודעות לקהילה ולנפץ סטיגמות.

"במהלך יום הנראות הביסקסואלי הבינלאומי בשנה שעברה, צצו בפיד שלי תמונות ממצעד הגאווה הביסקסואלי שנערך לראשונה בעולם בפריז לרגל יום הנראות", מסביר מיקי זאידל, 39, פאנסקסואל תושב אשדוד, וממייסדי הפורום הבי פאן פולי. "באותה שנה יום הנראות הביסקסואלי נפל על יום כיפור ולכן חברות הקהילה ציינו אותו יום לפני, באירוע תרבות ביסי שנקרא "בי*מה פתוחה*". כשראיתי את התמונות מהמצעד בפריז אמרתי לעצמי "בשנה הבאה כזה בת"א".

זאידל הציע את הרעיון לחברות הפורום ונענה בתמיכה וגיבוי. אולגה גרצ'קו, ממייסדות הפורום, נענתה להצעה להיות שותפה לארגון.

"לפני כמה חודשים התחלנו לרוץ, פנינו גם לעיריית ת"א ולמרכז הגאה, נפגשנו עם שחר אקסמיט ואביהו מיזן, הגשנו בקשה לקיים את המצעד במשטרת ת"א וו אה לה – זה קורה".

למה חשוב לקיים יום נראות לביסים?
"קהילת הבי פאן פולי (הקהילה הביסקסואלית היא הבולטת והוותיקה יותר, ולכן גם חוטפת יותר ולאורך זמן) סובלת מתת ייצוג בנראות בתקשורת, בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה. גם כאשר כבר יש דמות לכאורה ביסקסואלית, היא חווה מחיקה ומכנים אותה לסבית או סטרייטית מתנסה. גם כאשר ידוען יוצא מהארון ומזדהה כביסקסואל, התקשורת מתמלאת בידיעות על כך שהוא *הומו*, וראינו זאת היטב כאשר גילי מוסינזון יצא מהארון בשנה האחרונה. התחושה הזאת של מחיקה וביטול זהות היא בין הגורמים המובילים של קשיים נפשיים שחשים חברי הקהילה שלנו – מחקרים מראים על נטייה גדולה יותר לפתח דכאון, חרדות, התמכרויות. שיעור האובדנות בקהילה הביסקסואלית שני רק לקהילה הטרנסג'נדרית בתוך הקהילה הלהט"בית. הנתונים מובאים ממחקרים בחו"ל, מאחר ובארץ בקושי נערכו מחקרים שבוחנים את הסוגיות הללו.

למה להפריד את המצעד ולא לקיימו יחד עם מצעד הגאווה הגדול של תל אביב?
"לתפיסתנו, לא מדובר בבידול או פעולה נפרדת מהקהילה הגאה, אלא להיפך", אומר זאידל, "עוד נראות גאה, עוד נראות להט"בית, אבל גם פיצוי על חוסר הנראות ה"שוטף" של הקהילה שלנו. זה בהחלט מצעד גאווה, כפי שאנחנו רגילים, פשוט בסימן יום הנראות. לראיה – אנחנו מזמינות ומעודדות גם בנות ברית – הומואים, לסביות, אמיניות או הטרו (בין אם טרנס* או סיס) – להגיע ולתמוך בנו מתוך סולידריות עם מגזר נוסף בקהילה הגאה הגדולה. זה גם לא מגיע במקום ההשתתפות במצעדים הגדולים – בת"א, בירושלים ובערים השונות. בכולן היה השנה גוש ביסי צבעוני ומהמם, וקריאתנו נגד הדיכוי, המחיקה והביפוביה נשמעו היטב ולמרחקים"

%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%96%d7%90%d7%99%d7%93%d7%9c
מיקי זאידל | צילום: אחינועם כץ

האם לדעתכן הארוע יסייע להגביר את המודעות למחיקה הביסית?
"עצם קיום המצעד מראה שקהילה ביסית ופאנסית ופולי חייה ובועטת ואת זה יהיה קשה למחוק", אומרת אולגה גרצ'קו, ביסית, אישה סיס, ממייסדות הפורום הבי-פאן-פולי, "ננופף בדגלים, נישא שלטים, נצעק ססמאות, נחלק חומרי הסברה, נצחק, נשיר, ננאם נאומים, נזכור את הקורבנות, נרגיש שיש לנו חוויות משותפות, שיש עם מי לחלוק את הכאב וגם את השמחה. הרגשה של ביחד מחזקת אותנו בשל עצמה ונותנת כוחות להתמודדות עם ביפוביה ומחיקה שסובבות אותנו בחיי יומיום, וגם להתמודדות עם פחדים, הדרה, הפליות, הטרדות ואלימות שמשותפים לכל חברות הקהילה הלהטבפא"קית בחברה ההטרונורמטיבית ההומופובית, לסבופובית וביפובית.

אנחנו רואות במצעד הבי פאן פולי אבן דרך משמעותית בהתפתחות הקהילה המולטית בארץ. כל שנה כמות המשתתפות הביסיות, פאנסיות ופוליות באירועי יום הנראות הולכת וגוברת. אירועים אלו גורמים להיכרות בקיום הקהילה, היכרות בין חברות הקהילה וייזום של פעילויות ע"י חברות הקהילה ולמען הקהילה גם אחרי יום הנראות. למשל השנה הייתה נוכחות מולטית מורגשת מאוד באירועי גאווה בעונת המצעדים".

זהויות מולטימשיכתיות בדרך כלל נמחקות מהשיח

לפי סקרים, הזהויות המולטימשיכתיות מהוות לכל הפחות מחצית מהקהילה הגאה. אף אל פי כן עד השנה לא היה קיים בארץ אף גוף שמייצג רשמית את הקהילה המולטית ונותן מענה לצרכים שלה ולא הוצעו שירותים פסיכוסוציאליים, בריאותיים, משפטיים, חברתיים, חינוכיים, תרבותיים המיועדים לקהילה.

"למרות שהיו התארגנויות לא פורמליות וגם היו פעילות.ים בי פאן פולי בתוך הארגונים הגאים שעמלו כדי למלא את הצרכים של הקהילה, הם לא קיבלו תמיכה או מימון" מסבירה גרצ'קו, "במהלך השנה האחרונה נוסד הפורום הבי-פאן-פולי באגודה למען הלהט"ב, התארגנות של פעילות.ים מתוך הקהילה שמטרתה להגביר את הנראות והייצוג של זהויות מולטימשיכתיות בקהילה הגאה בפרט ובחברה בכלל".

עוד בנושא:  הקללה הכי נפיצה בבית הספר

גם השם הנבחר "הפורום הבי פאן פולי" הוא לא מקרי. "חיפשנו שם שמחד יהיה נגיש ומאידך מכיל (אינקלוסיב) ככל הניתן", מסביר זאידל,  "בשם כלולים גם פאן, בי ופולי, ובכוונת תחילה השמטנו את ה"סקסואלי" מהתואר כדי להכיל גם אנשים שחשים משיכה מולטי רק ברמה הרומנטית".

ביסקסואליות (בי) מאופיינת במשיכה מינית ו/או רומנטית ליותר ממגדר אחד
פאנסקסואליות (פאן) הינה משיכה לכל המגדרים ו/או משיכה שאינה תלויה במגדר
פוליסקסואליות (פולי) מתארת משיכה לריבוי מגדרים אך לא לכולם


היכן מתבטאת הדרישה לשוויון לקהילה הבי פאן פולי?
"הקהילה הבי-פאן-פולי סובלת מתת ייצוג ומחסור בנראות בחברה גם ברמה של מוסדות וגם בכלי תקשורת ובמודעות הציבורית. זהויות מולטימשיכתיות בדרך כלל נמחקות מהשיח ו/או מתוייגות לא נכון בתור "סטרייטית", "הומו" או "לסבית" (לדוג', יציאתם מהארון של רן דנקר או גילי מוסינזון). או מוזכרות תוך יחס טעון בהסתייגות, זלזול, גינוי, לעג והחפצה מינית. זהות ביסקסואלית במיוחד, כוותיקה יותר מבין זהויות מולטי, נתפסת לעיתים קרובות כמשהו שלילי, כוזב ותאוותני וכל מי שמתעקש.ת לקרוא לעצמה בי "ראויה" לקבל יחס אלים הנובע מתפיסות הללו.

העלמת הזהות (מחיקה), חוסר קבלה ומודעות בחברה, יחס מזלזל ואלים (ביפוביה) גורמים להווצרות דיכוי אופייני לקהילה הבי-פאן-פולי בנוסף לנטל דיכוי המשותף לכל קהילה הגאה שנגרם כתוצאה מהומופוביה. א.נשים מולטימשיכתיות.ים חוות.ים פערים גדולים בתחום הבריאות בהשוואה לאוכלוסייה הרחבה, כולל סבירות גבוהה יותר לדכאון, חרדות והפרעות מצב רוח אחרות. אחוזי האובדנות בקרב הקהילה המולטית שניים רק לקהילה הטרנסית. נשים מולטימשיכתיות חוות יותר אלימות מינית ופיסית בזוגיות עם פרטנרים.ות מונוסקסואלים.ות בהשוואה לנשים מקבוצות אוכלוסיה אחרות. זהויות בי פאן פולי נתונות יותר מהומואים ולסביות לטיפולי המרה שמגיעים גם מצד הרופאים והמטפלים וגם בצורת ציפיות חברתיות כלליות "לבחור צד", "להחליט", "להפוך לנורמאלי". בסביבה כזו לא מפתיע לגלות שזהויות מולטי יוצאות מהארון הרבה פחות מלסביות והומואים, במיוחד בעבודה, צבא, לימודים ובמעגלים חברתיים רחבים בכלל. וגם כאשר יוצאות, אחוז קטן יותר מקבלות תמיכה ממשפחה וחברים. בנות קהילה חוות גם דיכוי כלכלי: בממוצע מרוויחות פחות גם מסטרייטים וגם מהומואים ולסביות. נשים מולטי סובלות מרמות השכלה יותר נמוכות ומסיכוי יותר גבוה לחיות מתחת לקו העוני (בהשוואה לנשים סיס סטרייטיות ולסביות). זו רשימה חלקית של הקשיים שקהילה שלנו צריכה להתמודד. בעזרת המצעד אנחנו מקוות להעלות מודעות לקיומם גם בתוך קהילה הגאה וגם מחוצה לה ולבקש עזרה בהתמודדות. ביחד נוכל להפוך את המרחב סביבנו לקצת יותר בטוח וסובלני".

בימים האחרונים הצטרף הפורום לאגודה למען הלהט"ב. מה זה אומר מבחינתכם?
"במסגרת פעילותנו עלתה השאלה האם יהיה זה נכון להקים ארגון עבור הקהילה הבי פאן פולי. נעמי סרוסי, חב' ועד האגודה וחברה בהתארגנות הבי פאן פולי, הציעה שנשקול להצטרף כגוף לתוך אגודת הלהט"ב. בחנו את האפשרות מול היו"ריות ומול המנכ"ל, כאשר רוב העבודה והדיונים על אופי ההסכם והחברות שלנו באגודה היו מול משה מחלב, אחראי ההתאגדותיות הפנימיות בארגון, ובסופו חתמו מס' נציגים של הפורום על הסכם ההצטרפות לאגודה למען הלהט"ב מול מנכ"ל האגודה אוהד חיזקי.

עוד בנושא:  אנטישמיות וטרנספוביה בגרמניה הנאצית

המשמעות המרכזית היא קבלת גב ארגוני מהאגודה והסתייעות בתשתיות הטובות והממוסדות שלה. כמובן שאנחנו לא רואים את החיבור הזה כחד צדדי, כגוף שרק מקבל שרותים מהאגודה, אלא נשמח להירתם לעשיה באגודה ולפרויקטים היפים שהיא מובילה. כל חבר שיצטרף לאגודה ויסמן במסמך ההצטרפות שהוא שייך לפורום הבי פאן פולי, דמי החברות השנתיים שלו יועברו לפעילות הפורום".

מצטרפים לאגודה | צילום: יעל נודלמן

מצטרפים לאגודה | צילום: יעל נודלמן

לנוח מהמאבקים הקיומיים ליום אחד

יום הנראות הביסקסואלי או בשמו המקורי "יום לחגוג ביסקסואליות (Celebrate Bisexuality Day)" צוין לראשונה בארה"ב בשנת 1999. היום נהגה ע"י קבוצת פעילים ביסים אמריקאים במטרה להעניק לקהילה הביסקסואלית (טרנס* וסיס) יום אחד בשנה שהוא רק שלה. יום זה מיועד להעריך ולחגוג את הביסיות בדרך של כל אחת.ד מוצא.ת לנכון, ע"י צעידה, כנס או פאנל עם חברות הקהילה ובנות ברית, חגיגה יחד עם קרובי משפחה, פרטנריות.ם או חברות.ים, ובין אם ע"י הדלקת נר או תפילה או פינוק עצמי בבובת חד קרן או תמונת פרופיל עם דגל ביסי (טוב, לא היו רשתות חברתיות במאה הקודמת, אז סתם לנופף בדגל).

"החשיבה הייתה שביום אחד בשנה מותר לביסיות לנוח קצת ממאבקים הקיומיים שמלווים את בנות הקהילה בחיי היום יום בין אם הן פעילות ובין אם לא", מסבירה אולגה גרצ'קו, "יום אחד שבו לא יהיה צורך להוכיח לכל העולם שאנחנו קיימות.ים, שאנחנו א.נשים כמו כולם ולא יצורים המתוארים רק ע"י סטריאוטיפים שליליים, ושגם לנו מגיע שוויון זכויות. יום בו לא נרגיש פחד להידחות, ולא נחווה הפליה, הטרדה מינית ו/או אלימות מילולית, רגשית או פיזית בגלל זהות המולטימשיכתית. יום שבו נוכל לשמוח, להתגבש כקהילה ולפזר נצנצים בצבעי דגל הביסי".

אולגה | צילום: אישי
אולגה גרצ'קו | צילום: אישי

מאז, בכל 23 לספטמבר מציינות קהילות ביסקסואליות ומולטימשיכתיות ברחבי העולם את היום הזה בפעילויות קהילתיות שונות, פוליטיות וחברתיות. ביניהן עצרות מחאה נגד אלימות, הפליה, פשעי שנאה והטרדות מיניות על רקע זהות מולטימשיכתית, הפגנות שוויון זכויות והכרה בבעיות ייחודיות של א.נשים מולטימשיכתיים, פגישות של נציגות הקהילה עם חברי פרלמנטים וממשלות, הנפת הדגל בבניין העירייה או ברחבי הישוב, דיונים בהיסטוריה ופוליטיקה קהילתית ובהתפתחותה, כנסים, פאנלים, הרצאות, ארועי חינוך והסברה, פסטיבלים, תערוכות, הופעות ומסיבות. גם בארץ התקיימו בעבר אירועים ב-23.09 כגון "המעגל הביסקסואלי", "בי*מה פתוחה" וכנס "פסטיבי".

"המציאות הפוליטית והחברתית לא אפשרה ליום הזה להישאר יום העליזות הפנים קהילתית", מסבירה גרצ'קו, "בכל רחבי העולם התברר שמאבקים לא חודלים ואפילו מתגברים כי יום הזה גורם לקהילה להציף את כל הקשיים, הכאבים והבעיות. למרות שרוחו החגיגית והקהילתית עדיין נשמרה, המהות עלתה מעבר לחגיגה, ואפילו שמו הוחלף לעיתים קרובות ל"יום הנראות הביסקסואלית" או "יום הגאווה הביסקסואלית", ובחלק מהמדינות היום אף הורחב לשבוע. ב-2015 התקיים לראשונה בעולם מצעד גאווה ביסקסואלית בפריז, והשנה יתקיים בפעם הראשונה בארץ מצעד דומה בישראל.

מטרות האירוע הינן להפגין לגיטימיות ומגוונות של זהויות המוטלימשיכתיות, לחגוג יחד, למחות נגד מחיקה ביסקסואלית וביפוביה, להגביר מודעות לקהילה, לנפץ סטיגמות, להרגיש גאווה במי שאנחנו. ובערב נחגוג יחד את הביסקסואליות במסיבה משותפת של שני ליינים ביסים בת"א.

"אנחנו נמשיך לעורר את השיח החברתי סביב הנושאים הקשורים לזהויות מולטימשיכתיות, וגם באופן כללי, למיניות, משיכה ומגדר. ככל שנדבר יותר על נושאים אלו כך נקרב את העתיד בו אנחנו חברה מכילה, לא מדירה, סובלנית ומקבלת ללא תלות במין, מגדר או אופן המשיכה".

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן