צילום: אורלי קוטיק
ביום שישי 30.6 תעלה זהרה פלטינום על במת המצעד החיפאי ותרשום לעצמה ציון דרך נוסף בקריירה כשתנחה את מצעד הגאווה ה-11 בעיר.
המצעד, שנעשה בשיתוף עיריית חיפה זו השנה השנייה, אחרי שנים של מאבק של הקהילה החיפאית לבית בעיר, הוא ניצחון קטן נוסף בתוך המאבק הלהט”בי המתמשך להכרה וקבלה. זהר אביגדורי, שעומד מאחורי זהרה, מאמין שלתרבות הדראג יש מקום גדול במאבק הזה.
“אמנות היא תמיד פוליטית, ודראג הוא תמיד פוליטי. מופע דראג אף פעם לא מסתכם בלעלות על הבמה, ומבחינתי זה מאד נדיר שזהרה תעלה לבמה רק בשביל פורח בלי שתהיה שם איזו שהיא אמירה. בעצם ההופעה בתור אמן דראג יש מסר על מגדר ובהופעות של זהרה תמיד יהיה גם מסר חברתי”.
אתה מרגיש שזהרה היא חלק מההיסטוריה החיפאית הגאה?
“הייתי רוצה להאמין שבעצם העשייה של ליין גאה בעיר שרץ ארבע שנים ברצף, לזהרה יש חלק ביצירה של ההיסטוריה. אבל יש הרבה פעילים שגם היו לפני וגם עובדים כל השנה מסביב לשעון שעושים את ההיסטוריה האמיתית, זו שבאה לידי ביטוי בהיקף הפעילות של בית הקהילות ובגודל של המצעד שמתקיים בשיתוף פעולה עם הארגונים, הקהילות והעירייה. אני על כתפיהם של ענקים. את המצעד למשל, אני מנחה יחד עם לילה והיא הופיעה לראשונה בחיפה לפני עשרים שנה”.
הרבה טוענים שתמיכת העיריות במצעדים הופכת את המאבק לעקר. איך אתה רואה את השילוב בין המצעדים למאבק?
“כשניגשים לעשות שינויים במציאות יש תמיד מתח. עד כמה אתה רוצה לקבל הכרה ואישור של הממסד ומתי זה גורם לך להפסיק להיות מי שאתה. המתח הזה הוא מאד לפתחם של המארגנים והמנהיגים של הקהילה החיפאית. אם אתה נשאר בעמדת האנדרדוג אתה יכול להיות נאמן לעצמך אבל היכולת שלך לשנות את המציאות קטנה יותר. במיינסטרים יש נטייה להיות יותר דומים לאחרים וזה מתח שצריך ללכת בקצוות שלו. כשאני מסתכל על הגורמים המנהיגים את הקהילה החיפאית היום, יש לי אמון מלא שהם באים להיות קול, במה ובית לכמה שיותר אנשים מאבקים וקולות. הכוח שלנו להיות נאמנים לעצמנו יגיע גם מהחוזק שלנו כקהילה. לכן אני קורא לאנשים להגיע לכמה שיותר מצעדים. ולזכור שקהילה גאה יש בהרבה מקומות בארץ ולא רק בתל אביב”.
לפני עשרה ימים נולדה לזהר בת בהורות משותפת, ששמה אביב, ובימים אלו הוא עושה את הצעדים הראשונים שלו בתור אבא.
עכשיו כשאתה הורה, אתה מרגיש שהמאבק שלך הוא אחר? המטרות שלך השתנו?
“אני מרגיש את זה פחות בתור גבר הומו אבל יותר בתור פמיניסט. ברגע שיש לך בת, אתה יודע שהיא תגדל לעולם שבו להיות אישה זה מאד קשה. אני חווה את הקושי הזה גם כגבר שמתחפש לאישה ומערער את גבולות המגדר. אך הקושי הזה הוא מנת חלקן של נשים סיסג’נדריות. הידיעה הזו מחדדת את הזהות הפמיניסטית שלי והמחויבות שלי להיות פמיניסט בעצמי. בטח כלפי נשים בעולם בכלל”.
כל אחת מביאה ומייצרת עולם שונה לגמרי
זהרה נולדה אי שם בשנת 2000, ונהנתה מקריירה קצרה שנקטעה עקב גיוס לצה”ל, שבעקבותיו נכנסה לתרדמת של 10 שנים. היא הגיחה שוב לאוויר העולם עם הקמתו של בית הספר לדראג של גלינה פור דה ברה, והייתה מתלמידות המחזור הראשון של בית הספר.
“הייתה מסגרת מאפשרת ופתוחה להתקדם ולהתמקצע, אז אמרתי יאללה, חוזרים לבמה”, אומר זהר, “שם גם הכרתי את החברים שהפכו להרכב המדוזות”.
זהר, שנולד בהוד השרון ועבר להתגורר בגליל, גילה את חיפה שהפכה לעיר הגדולה אליה הוא יוצא. כך הכיר זהר את ליין האוברקיטש וזהרה הפכה למלכת הבית של הליין. החיבור בין הליין הבועט לבין מלכת הדראג הדעתנית הוליד שילוב שנדיר לראות במקומות אחרים.
“האוברקיטש הכי נותנים לזהרה את הבמה. מה שהיא רוצה היא תקבל וזה מדהים בעיני. הרבה פעמים אני עושה דברים עם אמירה למרות שיש אנשים שחושבים שזה לא צריך להיות ומעדיפים להתרכז בפרפורמנס ובלוקים. מבחינתי עצם העובדה שיש ליין שבאמצע המסיבה המוזיקה יורדת ועומדת דרגיסטית על הבמה ואומרת משהו שיש בו עקיצה, זה מדהים בעיני. וזה לא מקרי שזה לא בתל אביב”.
נראה כי היום כמעט לכל ליין מסיבות יש מלכת דראג שהיא הפנים שלו, למה זה לדעתך?
“הדראג כיום הוא באינפלציה. תכניות דראג ובראשן מרוץ הדראג של רו פול, בשילוב עם סרטוני טוטוריאל ביוטיוב שמלמדים איפור דראג וכמובן בתי הספר לדראג, יצרו מצב שיש המון אמני דראג, שזה מדהים. מכיוון שהדראג הוא מאד ורסטילי, אתה יכול להיות שירזי ושתהיה לך את קיי לונג שעושה משהו מדהים מסוג אחד ואתה יכול להיות הבלוק עם קלריסה ואוברקיטש עם זהרה וכל אחת עושה משהו אחר. אתה מתאים לעצמך את מלכת הדראג שתהיה הפנים של הליין, ולמרות שכולן מלכות דראג, כל אחת מביאה ומייצרת עולם בדמותה”.
האם לדעתך העולם שיוצרות מלכות הדראג משפיע על העולם בו אנו חיים?
“אמן במה עובד בשביל הפרגון של הקהל ובשביל התחושה שהוא מצליח לרגש אנשים ולגעת בהם. וכאשר הוא מצליח לעשות את זה, זה בהכרח משפיע על עולמו ועולמם, גם את זה במינונים קטנים. זו גם השאיפה שלי כאמן. זה שזהרה גדלה ומתפתחת עם השנים זה בגלל שהיא נוגעת באנשים ועושה דברים יפים”.
