מערכת WDGההצגה “סימנים חיוניים” מפגישה את בני הנוער הישראלים עם הרצח בברנוער והשלכותיו, ומאפשרת להם הצצה לחייהם של בני נוער להט”בים, לחששות, הפחדים וההתמודדויות עם חוסר הקבלה שגולשת לאלימות
תאטרון קהילתי הוא תאטרון היוצר מתוך הקהילה בנושאים הקשורים לקהילה, ולכן ברוב המקרים הוא נשאר בגבולות הקהילה בתוכה הוא יוצר, שהופכת לצרכנית העיקרית של המסרים שלו.
קבוצת גלג”ל – גאווה לכל גיל, קבוצת התאטרון הקהילתי של המרכז הגאה, שפועלת במרכז הגאה בתמיכת משרד התרבות והספורט, הצליחה לפרוץ את המעגל הזה עם ההצגה “סימנים חיוניים”, המועלית בפני קבוצות בני נוער וזוכה לתגובות רבות.
ההצגה, שנכתבה בהשראת הרצח בברנוער, מצליחה לייצר שיח פתוח על להט”בופוביה ואלימות נגד הקהילה הגאה דווקא עם בני הנוער שאינם חלק מהקהילה.
ההצלחה לה זכו ההופעות הראשונות של ההצגה, הביאה קבוצות נוער ממסגרות שונות להגיע ולצפות בה בתאטרון הקובייה שבמרכז הגאה, וכך הגיעו בני נוער, תלמידי תיכון וחברי תנועות נוער, לצפות בהצגה.
מה שמושך את בני נוער אל ההצגה הזו הם גיבורי ההצגה, כולם בני נוער. ההצגה עוקבת אחר היחסים המשתנים בגיל זה בינם לבין הוריהם. זה הגיל בו מופיעים הניצנים הראשונים של הרצון להיות בוגרים שעומדים בפני עצמם, והקונפליקטים עם ההורים הם בלתי נמנעים.
גם עבור חברי תאטרון גלג”ל זהו קהל מועדף, זהו קהל פתוח וקשוב. הניסיון מראה שההצגה הנוכחית “סימנים חיוניים” מדברת מאד אל בני הנוער.
ההשפעה של ההצגה על בני הנוער ניכרת גם לאחר שההצגה מסתיימת. בסיומה מוזמן הקהל הצעיר למפגש עם הקאסט, וניכרת התרגשות רבה. רבים רוצים לשתף, להגיב ולשאול שאלות. חלק מהתלמידים מצאו את הסיטואציה כמתאימה לשתף את חבריהם במשהו שעדיין לא שיתפו. אחד התלמידים סיפר שהוא נולד וחי במשפחה עם שתי אימהות, וכמה טוב לו עם משפחתו. בתגובה כל חבריו מחאו לו כפיים.
תלמידים רבים מנצלים את הבמה כדי לעודד את צוות השחקנים להביא כמה שיותר בני נוער לצפות בהצגה, כדי שגם הם יעברו את החוויה החשובה שהם עברו, וכן להודות לצוות בית הספר שהביא אותם להצגה, ביודעם שאין הדבר מובן מאליו. אכן, ישנם בתי ספר שעדיין מהססים אם לשלוח את תלמידיהם לצפות בהצגה.
סימנים חיונים | שישי ה-11.3.16 בשעה 14:00 | שבת ה-12.3.16 בשעה 21:00 | תאטרון הקובייה | המרכז הגאה תל אביב
