שלושה שחקנים מוכשרים, שני לוחות זכוכית וכמה ארגזים מתניידים, זה כל מה שיוצרי ההצגה “די כבר עם השקרים שלך” משתמשים בו כדי להעביר לנו סיפור על אהבה, נטישה והחמצה המתפרש על פני כמה עשורים.
ההצגה, המוצגת בימים אלו בתאטרון תמונע, מבוססת על ספרו האוטוביוגרפי של הסופר הצרפתי פיליפ בסון, ומספרת על הרומן האסור שניהל בסון עצמו כתלמיד תיכון בשנות השמונים בעירה צרפתית שכוחת אל ושמרנית בצרפת.
במהלך ההצגה אנחנו פוגשים את פיליפ של ההווה (תומר נהיר פטלוק) ואת פיליפ תלמיד התיכון הצעיר (שחף ברגר), שניהם מלווים את הסיפור במקביל ומציגים לנו את שתי נקודות המבט של אותו הסיפור – המבט המאוהב, החולמני והאופטימי של פיליפ הצעיר, שמצליח כנגד כל הסיכויים לפתח רומן עם החתיך של בית הספר, אל מול המבט הנבגד, המפוקח ושבור הלב של פיליפ הבוגר, שלא מצליח להשתחרר מהמחשבות על האהבה הראשונה והטוטאלית שלו.
שני המבטים, הצעיר והבוגר, נעוצים עמוק בתומא אנדרייה (השחקן לירן מזרחי), מושא אהבתם בעבר וגעגועיהם בהווה. גבר החלומות שנטש את פיליפ בצעירותם, אך בעצם נטש את עצמו ואת חלומותיו. לבטיו של תומא בין תדמית החתיך הנערץ של בית הספר לבין תשוקתו האמיתית לגברים, מחדדים עוד יותר את הדילמות של פיליפ ומשאירים את הקהל דרוך לגבי היכולת של השניים לממש את אהבתם.
את כל העלילה הזו מלווה פסקול אייטיז מרגש, שמחזיר גם את הקהל לשנות השמונים העליזות וגורם לו ליהנות מטיפת נוסטלגיה מהולה בנאיביות.
הגלגול הנוכחי מהתרגום העברי לספרו של פיליפ בסון עד לבמת תיאטרון תמונע התל אביבי החלק כשניר פרנקל קיבל את הספר מדורית דליות, שתירגמה את הספר לעברית.
“קיבלתי את הספר עם הקדשה אישית מהמתרגמת שסיפרה לי שהיא חשבה עלי ועל בן הזוג שלי בזמן התרגום”, הוא מספר, “לקחתי את הספר, קראתי ולא יכולתי להניח אותו. הרגשתי שהוא מספר סיפור על התלבטות ועל פחדים שקשורים בקבלה עצמית, באמונה, בחינוך וביציאה מהארון, ושהוא בעצם מתאר את החיים שלי ואת ההתלבטויות והקשיים שהיו לי לפני שיצאתי מהארון. אפילו הרקע והעיירה המתוארת הזכירו לי את המקום בו אני גדלתי ביהוד.
התחושות המשיכו וליוו ואתי גם אחרי שסיימתי לקרוא את הספר. הייתי הולך עם הספר ורושם לי דברים ולבסוף החלטתי שאני רוצה לעשות ממנו הפקה. ידעתי שאני צריך שותפה לזה ופניתי לטלי הכט שלימדה יחד איתי במגמת תיאטרון, היא קראה את הספר והסכימה להצטרף לפרויקט ומהרגע הזה עשינו את הכל יחד”.
הדמויות הן רק במקרה שני גברים
עלייתה של ההצגה נדחתה ארבע פעמים בעקבות מגפת הקורונה ומבצע הלחימה שנערך בחודש מאי בשנה שעברה.
“התחלנו לעבוד על המחזה לקראת סוף 2018”, מספרת טלי הכט, שיחד עם ניר כתבה, ביימה והפיקה את המחזה, “התחלנו עם עיבוד הספר למחזה ואחרי קרוב לשנה הרגשנו שזה מוכן מספיק כדי להתחיל להתנסות עם שחקנים ולהמשיך לעשות שינויים תוך כדי תנועה. גייסנו שלושה שחקנים נפלאים ואז הגיעה הקורונה והשביתה לנו הכל. אחרי הסגר הראשון חזרנו שוב בכל הכוח ובספטמבר 2020 כבר היינו מוכנים עם הצגה עומדת ותאריכים. ואז נכנס הסגר השני ואחריו השלישי וכל עולם התרבות היה מושבת”.
בנוסף לסגרים והעיכובים בהעלאת ההצגה, נתקלו ניר וטלי באתגר נוסף כשהשחקן הראשי פרש מעולם התרבות. ניר וטלי חיפשו שחקן שיחליף אותו והגיעו אל תומר נהיר פטלוק, שנכנס לתפקיד כחודש וחצי לפני הבכורה.
אחרי שהשחקן הראשי הוחלף, התאריכים נקבעו וכל הכרטיסים נמכרו, החל מבצע שומר החומות שנמשך בדיוק לאורך כל תאריכי ההצגה, וגרמה לדחייה נוספת. בסופו של דבר ההצגה עלתה לראשונה ביולי 2021, ופגשה קהל לראשונה קרוב לשנתיים מאז תחילת העבודה.
צילום: ערן אבן יחסי ציבור
“אחרי כל כך הרבה עבודה ועיכובים, הדבר שהכי מרגש אותנו זה התגובות הנפעמות של כל סוגי הקהלים”, מסביר ניר, ” אלו לא רק חברי קהילה שמגיעים לראות וזה נוגע בהם. זה נוגע גם בבני נוער וגם באנשים מבוגרים. כנראה שהצלחנו לפצח משהו בסיפור הזה יחד עם הכתיבה של בסון”.
“אני חושבת שהקסם של ההצגה הוא העובדה שהדמויות הן רק במקרה שני גברים”, מסבירה טלי, “עבור לפחות אחד מהם זה לגמרי לא אישיו ולשני זה מאד אישיו, ועל זה בנוי הסיפור. על השאלה כמה אתה יכול לשנוא את עצמך על מי שאתה וכמה השנאה הזו מכתיבה לך את החיים. אחרי אחת ההצגות הראשונות פנה אלינו אדם מבוגר ואמר לנו עם דמעות בעיניים שהלוואי והוא היה רואה את ההצגה כשהוא היה בארון בתיכון, כי זה היה עוזר לו להבין את עצמו. זה נשאר איתנו ממש חזק והבנו שאנחנו חייבים שבני נוער יראו את ההצגה הזו. יש בה משהו חשוב מאד לגבי האמירה איך אתה חי את החיים שלך, מה מהדברים שאתה שומע בבית נחרט בך”.
כיוונתם מהלך הכתיבה להצגה שתתאים לכל הקהלים?
“חד משמעית”, אומר ניר, “זה סיפור שנוגע לכולם כי כולם יודעים מה זו נטישה וכולנו יודעים מה זה להתבייש במי שאנחנו. ההצגה נכתבה על סמך הספר וניסינו להיות כמה שיותר נאמנים אבל עיבדנו בצורה מאד חופשית. יש הרבה טקסטים שלנו שלא היו בספר. היה לנו מאד חשוב שההצגה מצד אחד תהיה מאד אינטימית ותציג את הסיפור כפי שהוא, ומצד שני שתהיה מותאמת לכל הקהלים. בספר למשל יש תיאורים מאד גרפיים של סצנות מיניות ואנחנו לא חשבנו שזה העיקר של הסיפור, אז חיפשנו דימויים אחרים כדי להציג את האינטימיות על הבמה. אני חושב שהבחירה שעשינו גם מייצרת אינטימיות ואירוטיות מאד גדולות אבל היא מאפשרת התבוננות לכל עין”.
“זכינו והתברכנו לעבוד עם צוות שחקנים מדהימים, מוכשרים, יצירתיים ונדיבים שסייעו לנו במטרה הזו”, אומרת טלי, “תומר נהיר פטלוק שהצטרף אלינו לאחר משבר הנטישה ולירן מזרחי ושחף ברגר שהיו איתנו מההתחלה והתפקידים לא היו נראים כמו שהם לולא הם. וכך גם שאר היוצרים שלנו – נאוה שטר שעיצבה תפאורה חכמה ותלבושות מדהימות, המוזיקאי עידן חיים דוד שבחר בפסקול המבטא געגועים ולכן בחר בשירי אייטיז מוכרים, ובנוסף הלחין שיר מקורי יפהפה שמלווה את ההצגה וגם יצא כסינגל, מתן פרמינגר שעשה עיצוב תאורה כ”כ רגיש ועשיר, וכמובן תאטרון תמונע שמארחים אותנו ועוזרים בכל דבר שאפשר”.
ההפקה הישראלית היא ההפקה הבינלאומית ראשונה של הספר, אחרי שתי הפקות בתוך צרפת ובמקביל לסרט צרפתי המבוסס על הפר ומצטלם עכשיו. ההפקה הישראלית כבר זכתה לחשיפה בינלאומית לאחר שהתקבלה לפרויקט ‘חשיפה בינלאומית’ של משרד החוץ.
“מדובר בפרויקט שמגיעים אליו במאים ומנהלים אומנותיים ממכל העולם וצופים ב-15 הצגות שנבחרו מתוך מאות שהוגשו לפרויקט”, מסביר ניר, “ועכשיו נוצרים קשרים מול מנהלי תיאטראות ופסטיבלים כדי לבחון אפשרות של קניה או הבאה של ההפקה להופיע במקומות נוספים בעולם. ההצגות כבר הוצגו ואנחנו מחכים לראות עם נקבל הזמנות להזדמנויות נוספות.
אחרי שההצגה התקבלה לתכנית חשיפה בינלאומית, פיליפ בסון ראה את ההצגה מצולמת והשתתף בפאנל בו הוא דיבר מפריז וסיפר כמה הוא התרגש לראות את ההצגה. הוא מאד אוהב את ההפקה הזו ויש ניסיון של נספח התרבות של צרפת להביא את בסון לישראל כדי לצפות בהצגה”.
ומה הלאה?
“אנחנו מקווים להתקבל לסל תרבות ולתרבות לפריפריה”, מסבירה טלי, “למרות שמאד קשה להוציא הצגות מתחומי תל אביב אבל מאד חשוב לנו להגיע למקומות נוספים. אנחנו באמת מאמינים במה יש לנו ביד ומקווים שנוכל לפרוח”.
