כל הפוסטים בטור אישי
אני צריך הפסקה
"אבדוק אילו היכרויות אני פותח בפניי בלי האפליקציות ובלי לשלוח תמונות שלי בלי חולצה, כי אני קודם כל פנים ואני
כשאת לא כותבת, למה את מתכוונת?
"אני יודעת בוודאות שיש המון נשים כותבות, ויודעת בוודאות שחלקן הגדול גם נשים שכותבות על אהבה בין נשים. אז למה
מדוע איננו יוצאים לרחובות?
"אם אדם או גוף כלשהו יערערו על זכותי להיות אם לילדי, אינני יודעת כיצד אגיב אך סביר להניח שאפגוש את
זאב שחור, זאב לבן
אף אחד לא קם בבוקר ואמר לעצמו: "היום אקטין את עצמי ואתרכז ממש טוב בפחדים שלי". כולנו מבקשים טוב עבור
נעים מאד, קוראים לי יארא, לא יערה
"אהובתי תל אביב, אני לא רוצה להיפרד ממך אבל אנחנו גם לא יכולות להמשיך כך. אני לא יכולה להמשיך בשיחות
על מה אני צריך להעניש את עצמי?
אני נשא HIV. אני נשא כי עשיתי סקס בלי קונדום, שאני בחרתי לעשות. האם אני רוצה להיות אדם שמעניש את
אתם אהובים ויפים בדיוק כפי שאתם
מבחור ישיבה צעיר ומפוחד למדריך בני נוער להט"בים. נדב צברי, רכז הקבוצות הדתיות של ארגון הנוער הגאה איגי, מזמין אתכם
אני זוכר הכל
אני זוכר איך זה מרגיש שאני חייב לטשטש את עצמי במה שרק זמין כדי לצאת לרקוד, אחרת אני חצי משותק.
בעולם שבו נשים עושות מוזיקה מתנצלת, פיצ’ס מאווררת הכל
"פיצ'ז עושה סקס. בשירים שלה, בחיים שלה, בגיל שלה, עם מי שבא לה". לירון שליש בטור אישי לקראת הופעתה של
אז האהבה תנצח
"ואולי יום אחד, גם הזאטוט שלי ירים את הראש, יסתכל לנו בעיניים עם חיוך בזווית הפה ויגיד בפיצול הברות: "א-בא!"/
לסביות לא מתחתנות
"אף אחד בקהילה לא מתחתן, כולם עושים טקס. כולם מציינים במשפט הראשון שהם זוג ביסי ומספרים על כמה הזוגיות שלהם
“בכל עיר גדולה בעולם קיימת מרפאה גאה”
"האנטומיה היא אותה אנטומיה, הבעיות הן בחלקן אותן בעיות. ובכל זאת המרפאה הגאה מרגישה לי נעימה יותר, בטוחה יותר ורלוונטית
לצאת מהארון זה מעייף
"את הולכת למצעד? מה דעתך עליו? את לא חושבת שהוא קצת בעייתי? תגידי זה נכון שהזמרת הזו.. היא לסבית בארון?"
חוויותיה של ביסית בצה”ל
"כולם מדברים על החברה. משהו בי צועק להצטרף למועדון הזה, להגיד להם שגם לי יש אחת שמחכה בבית לטלפון ממספר
איך זה להיות ׳לא סטרייטית׳ במקום העבודה?
תמיד העדפתי לפשט את העניין כי מבחינתי הוא פשוט. כן, אני מעדיפה נשים. כן, אני לא רוצה להרגיש שאני מסתירה
ההצלחה הזו היא רק ההתחלה
"לא ירחק היום והלהט"בים בראשון ירגישו שווים וגאים כמו כל תושב אחר". לקראת ארוע הגאווה שראשון לציון, שחר נחמן
היא יפה, גדולה וצבעונית, אבל היא עדיין קופסא
"אני מאד מזדהה עם המאבק שלכם!", "זה נכון שיש גברית ונשית יותר במערכת יחסים?", "אני לא אוהבת את איך שאתם
מה את חושבת על המצעד?
"אם אני צועדת, אני חלק ממנו ואם לא, אני נותנת לגיטימציה לשלול אותו,. דניאל יצחק על האמביוולנטיות של הצעידה במצעד
בכל אחת מאיתנו מסתתרת שרמוטה
"אנחנו מדחיקים את הבחור בעמדה מעלינו שהציע לדאוג לנו ללילה בתמורה לקיום יחסי מין". יאיר אמה שמידט מסביר מה עושה
כיצד נראים החיים של הומו בעל צרכים מיוחדים?
בגילוי לב מיוחד מספר יניב מה עובר צעיר הומו בעל צרכים מיוחדים כשהוא מגלה את נטייתו המינית, חושף את הניצול
אישה לא צריכה יום מיוחד כדי לדעת שהיא חזקה
"יום האישה לא מיועד להזכיר לחזקות שהן חזקות, אלא להזכיר לאלו שקצת שכחו או אולי התייאשו שאפשר וצריך לשנות את
כנראה ששכחנו מה זה להיות מדוכאים
להכפיל את מספר הלהטב"קים מחוץ לארון בצה"ל? רק אם מאמינים שעל אוכלוסיות מוחלשות לאמלל ולדכא אחת את השנייה. מחשבות על
מי אתם שתקבעו את הנורמה?
סוטים, חולי נפש, מפיצי איידס, פרובוקטורים, חולים ובהמות. יובל סיני, תלמיד תיכון מר"ג, שומע את הקריאות הנשמעות מפי רבנים לעבר
“קיבלתי את המרשם. בואי תעשי ממני גבר”
"כל זריקה אותו הסיפור - התקפי חרדה, לחצים בחזה, נשימות עמוקות, לנסות להחזיק את הידיים כמה שיותר יציבות והנה זה
מתחילים לשרטט את ההיסטוריה הטרנסית הישראלית
"כשאנחנו רואים יותר ויותר סיפורים כאלה בפריים-טיים הישראלי, זה עושה עוד צעד בקירוב הקהילה הטרנסית אל קבלה, אל הבנה, אל
כל מה שאני רוצה זה שהחיטוט האין סופי הזה יגמר
"אנשים בוהים בי ברחוב. גייז מתחילים איתי ואז מתחרטים. סטרייטים שולחים הודעות בפייסבוק ואז מתבלבלים, ואנשים חסרי נימוס שואלים שאלות
“אנחנו לא יוצאים מהארון – בגללכם”
כל עוד אתם ממשיכים להכות בנו בטוקבקים, באתרי ההיכרויות או אפילו ישר בפרצוף, באלימות מילולית, בשיפוטיות, אתם לא באמת תדעו
‘להיות אישה’ במטה הליכוד בת”א
"נשאלתי ע"י אחד הנוכחים מה אני חושבת שצריכים להיות דרכי ההתמודדות עם אלו שאינם מקבלים אנשים מהקהילה, והאמת לשאלה הזו
כל כך טוב שאפשר להשתגע
"כנות שלא זכיתי לה הרבה זמן הגיעה אל הקשר ההזוי שלנו, הגורלי כל כך. שינה עד מאוחר, סקס ונשיקות קטנות
אי שם מעבר לכאוס
"סיפרתי לעצמי על חבורת נערים שהדחקת הזהות היא היום יום שלהם ומהשירה שלהם בקע חופש אינסופי ולכמה שעות הם היו
“אני רוצה שתעשי לי כמו שלה”
"אני חייבת להיות מודעת לעצמי, לבדוק ששום דבר לא זז, להתחמק מהשתקפויות בחלונות ראווה, לדמיין שאני משהו אחר, מישהי אחרת,
גוונים של אי נראות
"הם לא מקבלים יחס רגיל, מסתכלים עליהם מלמעלה. אלה זהויות בלתי נראות ומושתקות. אלה זהויות שצריך לחפש כדי להבין, ולהבין
היום זו לא יום ההולדת שלי
וככה פתאום לקראת הצום אני מקבלת מסבתא עוגה קטנה, של ביס עם נר קטן אחד בודד. "תאכל מהר, יש לך
החוטאת האולטימטיבית או אחת משלנו?
"קל לנו לנהל שיחה עם עצמנו כשאנחנו חושבים שיש מי שמאזין בצד השני. ואם אנחנו לא רוצים לשמוע תשובה, לא
אני מי שאני ותהיה לי שנה טובה
גילי בסון נזכרת בחגים בהם נאלצה להסתיר את עצמה ובאלו שכבר יכלה להגיע עם שמלה, ויודעת שתהיה לה שנה טובה
כל עירום וכל אבן נוצצת שמעטרת את הגוף שלנו מחפשת אהבה
"בחדר ההלבשה מתקיימת ההשראה האמיתית לסיפור, כשהמופיעות חשופות החזה והכוס מתלבשות ומדברות על סיגריה, הנה לפני רגע היינו עירומות על
“איך זה שאת לא מכירה את הארנב!?”
"תחושה של דגדוג בבטן זרמה לי בכל הגוף, מלמטה ועד לפטמות. לא לקח הרבה זמן והבנתי עד כמה הארנב שלי
“לא חייב שחור בעיניים ושיער ארוך כדי להיות מקובל”
“…כאילו לא עברה אפילו שניה אחת מהתיכון ועד היום, רק הגוף במקום הנכון וזהות שמתאימה לו, והלב בדיוק אותו הדבר
הבית הזה שהוא שלי
“ברגעים אלו אני מתמלא עצב. עולות בי מחשבות שאולי הייתי צריך להשאיר את הבית כמו שהוא, רק כדי שהם יישארו”.
“זאת הפעם הראשונה שלי…”
"... החלפנו מרשמים, הוא עם המתכון שלו ואני עם המנגו החדש שלי..." גילי בסון חוזרת שנה אחורה לטור אישי במיוחד שמעולם לא