כל הפוסטים בטור אישי

"כשאנחנו רואים יותר ויותר סיפורים כאלה בפריים-טיים הישראלי, זה עושה עוד צעד בקירוב הקהילה הטרנסית אל קבלה, אל הבנה, אל

"אנשים בוהים בי ברחוב. גייז מתחילים איתי ואז מתחרטים. סטרייטים שולחים הודעות בפייסבוק ואז מתבלבלים, ואנשים חסרי נימוס שואלים שאלות

"סיפרתי לעצמי על חבורת נערים שהדחקת הזהות היא היום יום שלהם ומהשירה שלהם בקע חופש אינסופי ולכמה שעות הם היו

"אני חייבת להיות מודעת לעצמי, לבדוק ששום דבר לא זז, להתחמק מהשתקפויות בחלונות ראווה, לדמיין שאני משהו אחר, מישהי אחרת,

"קל לנו לנהל שיחה עם עצמנו כשאנחנו חושבים שיש מי שמאזין בצד השני. ואם אנחנו לא רוצים לשמוע תשובה, לא

גילי בסון נזכרת בחגים בהם נאלצה להסתיר את עצמה ובאלו שכבר יכלה להגיע עם שמלה, ויודעת שתהיה לה שנה טובה

"תחושה של דגדוג בבטן זרמה לי בכל הגוף, מלמטה ועד לפטמות. לא לקח הרבה זמן והבנתי עד כמה הארנב שלי

“ברגעים אלו אני מתמלא עצב. עולות בי מחשבות שאולי הייתי צריך להשאיר את הבית כמו שהוא, רק כדי שהם יישארו”.

"... החלפנו מרשמים, הוא עם המתכון שלו ואני עם המנגו החדש שלי..." גילי בסון חוזרת שנה אחורה לטור אישי במיוחד שמעולם לא

love | CC0 1.0 בארץ אהבתי / רז לב מהרגע שנכנסת משהו בחדר השתנה. היה ברור שאני לא היחידה שהבחינה בכך, לא

"מה הטעם לעורר שיח על נטייה מינית ועבר רומנטי כשפגשתי את אהבת חיי ובמקרה יצא שהוא גבר?" דני טיירה על הטעם

לדאוג לאושר שלי או לאושר של אחרים? גילי בסון בהרהורים של אמצע הקיץ זרעי קיץ נשאים ברוח, אבל הפעם הם

“עצם הנוכחות והעצמה נתנה מספיק לכולם, כולם קראו סיסמאות, זוג גברים התחתן וילדה עם מגפון זעקה עד שלא נשאר לה

"אני אמא לבן הומו. זה חלק מהזהות שלי. לא. אני לא מתביישת. הבושה שלי נגמרה בלילה ההוא, של הרצח בברנוער"

"רציתי לישון, לאכול ולדמיין שאני בתיכון בחופשת קיץ, שאין לי דאגות, ושכל מה שעבר עלי לא באמת עבר עלי, שככה

גילי בסון עוברת חוויה דתית ראשונית כאישה ומנסה לברר מה המקום שלה בדת כמישהי שנולדה מחדש

לפני שלוש שנים יצאה נעמה ויסבורט מהארון, בתהליך מורכב ומאתגר מאישה נשואה באושר, ללסבית גאה. עכשיו היא כותבת על זה

"לא אתה צודק ובטח לא אתם טועים". גל דויד רוצה שפשוט נסכים לא להסכים

מתנאור שוכר פושט את המעיל הנורמטיבי והמכנסיים השיפוטיים וקופץ לאוויר, עירום