הקהילה הטרנסג’נדרית בישראל – תמונת מצב

כמו בכל שנה, גם השנה מפרסמים חברי פרויקט טרנס ארט קמפיין צילומים לציון יום הזכרון הטרנסג’נדרי. השנה בחרו חברי הפרויקט להתייחס למצב הקהילה הטרנסג’נדרית בארץ באמצעות קמפיין “תמונת מצב” המציג את מצב הקהילה הטרנסג’נדרית לפי מספר קטגוריות מרכזיות כמו צבא, נגישות השכלה גבוהה, רפואה, אלימות, תעסוקה, דת, ועוד.

“בשנה החולפת הגיעו מהעולם 325 דיווחים על מקרי רצח של א.נזים מהקשת הטרנסג’נדרית”, מסביר ניקי סבר, יוזם הקמפיין, “בשנתיים האחרונות ידוע בארץ על 4 מקרי התאבדות בקהילה הטרנסג’נדרית. לכן חשוב לנו לציין יום זה ולהראות את תמונת המצב של הקהילה הטרנסג’נדרית בארץ, כדי להעלות מודעות לדברים שעוד צריך לשנות למען עתיד טוב יותר עבור כולנו”

בניגוד לשנים קודמות, השנה מצולם הקמפיין בצילומי חוץ בשתי ערים שונות – תל אביב וירושלים.

“הקמפיין צולם מנקודת מבט של שני צלמים, עדי אנהנג וספיר תורג’מן, (שגם בחרה בעצמה להצטלם לקמפיין), המצלמים בשתי ערים”, מסביר סבר, “הבחירה להציג נקודת מבט של שני צלמים בשתי ערים מרכזיות בארץ נועדה להציג תמנות מצב רחבה גם ברחבי הארץ וגם דרך עיניים של אמנים.ות שונים. גם מקומות הצילום נבחרו בקפידה בהתאם למצולמים.ות, כאשר כל מצולם.ת צולם.ה בהקשר כלשהו למקום בו צולם.ה”.

הרגשתם את הבדל בין צילום בירושלים לצילום בתל אביב?
“כשהלכנו לצלם ליד הכותל עברנו ברגל את השוק המגוון בעיר בעתיקה ושמענו כמה הערות ממש לא נעימות. מוכר אחד אפילו ירק בריצפה ואמר איכס הומו או משהו בסגנון, מצב זה גם מייצג את המקומות השונים והיחס השונה, את החשיבות של ניראות והסברה. אחת הסיבות שיזמתי צילומים בשטח פתוח ולא בחדר סגור כמו בקמפיינים הקודמים היא העובדה שתמונת מצב אמיתית רואים רק בשטח ובזמן אמת. אז פרט להערות כאלה ואחרות בעיר העתיקה לא נתקלנו ביחס שלילי כלשהו וטוב שכך. אני באמת מקווה שמצב של הקהילה הטרנסג’נדרית רק ילך וישתפר העתיד”.

הקהילה הטרנסג’נדרית בישראל – תמונת מצב

הגדרה עצמית ברשויות המדינה

שינוי סעיף המין בתעודת הזהות
עד שנת 2015 שינוי סעיף המגדר בתעודת הזהות התאפשר רק לאחר ניתוח באיברי המין. בשנת 2015 הוציא משרד הבריאות חוזר מאת ראש מינהל הרפואה בו נקבע כי ניתן לשנות את מינו של אדם בתעודת הזהות גם אם לא עבר פעולה ניתוחית. הוועדה לבחינת אישורים על שינוי מין ללא ניתוח, המורכבת מפסיכולוג קליני, רופא פסיכיאטר ואנדוקרינולוג, מנפיקה אישור המעיד על שינוי מין גם ללא ניתוח שבאמצעותו ניתן לשנות את המגדר ברישום משרד הפנים. מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר ביום 9.3.2017 כי אין כל שינוי בנוהל.

שירות בצה”ל
צה”ל הוא בין הצבאות המתקדמים ביחסו לקהילה הטרנסג’נדרית, ובהתאם, מספר האנשים והנשים הטרנסג’נדרים המתגייסים לצבא או כבר משרתים בו עולה בהתמדה. בפגישה בין בכירי בריאות הנפש בצבא לבין ד”ר אילנה ברגר, המתמחה בטיפול בא.נשים טרנסג’נדרים.ות, ונציג אגודת הלהט”ב, הושגו הסכמות שחשיבותן לרווחת חיילים.ות טרנסג’נדרים.ות בצבא רבה. בין היתר הוסכם כי אנשים ונשים טרנסג’נדרים יוכלו לקבל סיוע וליווי בתהליך שינוי המין במהלך שירותם הצבאי, ושההתייחסות אל מי שהחלו בתהליך שינוי המין לפני גיוסם תהיה בהתאם למגדר שמרגישים.ות שיכים.ות אליו.

לימודים אקדמאים

מצבם הכלכלי של הרבה א.נשים מהקהילה הטרנסג’נדרית לא מאפשר את האופציה של לימודים אקדמיים. אחד מניצני השינוי הוא שיתוף הפעולה בין עמותת מעברים, עמותת LGBTech של אנשי הייטק התומכים בקהילה ומרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל. שלושת הגופים הללו חברו יחד להציע מלגות לחברי הקהילה הטרנסג’נדרית. זו השנה השנייה שהמלגות הללו מוצעות. בסיבוב הראשון השתתפה אדאלום, חברת ביטחון מידע שהקים אסף רפפורט ונרכשה על ידי מיקרוסופט.

טיפולים הורמונלים

על פי המחקר, 45% מהנשים הטרנסג’נדריות התחילו ליטול את הטיפול ההורמונאלי ללא מרשם רופא, לאחר שהשיגו את ההורמונים בשוק השחור. “האוכלוסייה, בעיקר הנשים הטרנסג’נדריות הצעירות, חשה שהיא לא יכולה לקבל את השירותים שלהם היא זקוקה ממערכת הבריאות כיום”, מסבירה ד”ר רות גופן מהחברה לרפואת להט”ב, “ישנם מחסומים גדולים שלא מאפשרים לנשים הטרנסג’נדריות ללכת לרופא ולקבל את הטיפול ההורמונאלי. חלקן לא מודעות כלל למה שהן זכאיות לו במסגרת הרפואית ומוצאות עצמן נוטלות הורמונים ללא מרשם מהשוק השחור”.

תעסוקה

לפי מחקר שנערך לפני שנתיים, אנשים ונשים טרנסג’נדרים חווים לעתים תכופות קשיים משמעותיים הן בתהליכי הקבלה לעבודה והן במקום העבודה. רק 40% מחזיקים במשרה מלאה, לצד 30% שמועסקים במשרה חלקית ו-30% שאינם מועסקים כלל. עוד עולה כי בקרב המועסקים, הרוב כ-57% מתקיימים משכר מינימום.

בטחון אישי

על פי מחקר שנערך לפני שנתיים, 70% מהגברים הטרנסג’נדרים ו-76% מהנשים הטרנסג’נדריות דיווחו על אלימות מילולית נגדם. כמו כן, 48% מהטרנסג’נדרים ו-55% מהטרנסג’נדריות דיווחו כי נפלו קורבן לאלימות פיזית בשל זהותם המגדרית.

דת

טרנסג´נדר.ית יהודי.ה המעוניין.ת לחיות על פי ההלכה, נאלץ.ת להתמודד עם אתגרים לא מעטים. החל מברכות השחר בבוקר (“שלא עשני אישה”), דרך חיי היום יום שלו.ה בקהילה (יכול לשמוע קול באישה; יכול הצטרף למניין ולהעיד?), בבית הכנסת (תפילה בעזרת גברים או נשים), וכלה מותו (באיזו חלקה ייקבר והאם צריך טיהור?), מוצבים בדרכו.ה סייגים מגדריים-הלכתיים. כיום רק הזרם הרפורמי ביהדות נותן פתרונות לאדם זה. מה יעשו כל אותן.ם המעוניינימ.ות באורח חיים אורתודוכסי? שאלה טובה.

מאבקים בכנסת

איסור אפליה
במרץ 2014 קיבלה הכנסת תיקון לחוק זכויות התלמיד, כך שיכלול איסור אפליה מטעמי נטייה. זו הפעם הראשונה שאיסור בדבר אפליה מגדרית מופיע בחקיקה מינית וזהות מגדרית הישראלית. כמו כן עברו בוועדת השרים לחקיקה ובקריאה טרומית במליאה שתי הצעות חוק, שביקשו לקבוע כי בכל מקום בדין הישראלי שבו יש איסור אפליה, תחול אוטומטית פרשנות האוסרת אפליה בשל נטייה מינית או זהות מגדרית. מאז לא קודמו הצעות חוק אלה.

הורות טרנסג’נדרית
ישנם מקרים רבים של אנשים שיצאו מהארון כטרנסג’נדרים לאחר שכבר היו הורים לילדים, ומצויים בסכסוכי גירושים עם בני הזוג לשעבר המתנגדים לקשר שלהם עם הילדים, בשל שינוי המין. לפי כתבה בעיתון “הארץ”, בכל מקרה מסוג זה, המגיע אל בית המשפט לענייני משפחה לדיון במשמורת ובהסדרי ראייה, מבקש בית המשפט הערכה מקצועית מעובדת סוציאלית לעניין סדרי דין מהרשות המקומית. אף כי לא מדובר במדיניות רשמית של משרד הרווחה (שלא קבע הוראות מיוחדות או העביר הכשרות בנושא), בלא מעט מן המקרים, העובדים הסוציאליים, שההחלטה נתונה לשיקול דעתם, ממליצים כי טובת הילד עם ההורה שאינו טרנסג’נדר.