צילום: רן יחזקאל
כל חיינו אנחנו גדלים סביב אידיאל יופי מסויים, שמשווק לנו דרך סוכנויות הדוגמנות השונות וסרטי הקולנוע – בכדי להיראות “גבר אמיתי” אתה צריך שיהיו לך נתונים מסויימים. הדרישות גבוהות יותר בקרב הקהילה הגאה, שם אתה לעיתים עלול להרגיש שאם אין לך את הריבועים בבטן אתה בעצם לא קיים.
כשהתחלתי את תהליך ההתאמה המגדרית, לפני כמעט 4 שנים, גיליתי שהתפיסה הרווחת היא שאם אתה רוצה להיראות גבר אתה צריך להתחיל להתאמן, כי חלילה שתהיה לך כרס בירה או מדלדלים בידיים, זה לא גברי מספיק.
לא מספיק שאכלתי סרט על הנתונים הנשיים שבי, התחלתי גם לרדוף אחרי הרצון לדיאטה ולחדר כושר, עד לרמה שכמעט הרעבתי את עצמי מרוב תסכול. האינסטגרם מלא בגברים שנראים כאילו הם מבלים את רוב זמנם בחדר כושר ואני רובץ על הספה ונתפסת לי האצבע מלזפזפ בין הערוצים. אז לא מספיק שאני טרנס, מי תרצה גבר שנראה כמוני?
חלפו השנים ולמדתי לאהוב את עצמי בכוח, יותר נכון התחלתי להאמין שאם אשקר לעצמי מספיק שאני בסדר כמו שאני, אני אתחיל להאמין בזה. ואז הגיע הניתוח שחיכיתי לו, הניתוח להורדת החזה, תמיד אמרתי לעצמי ש”הנה, אני אוריד את החזה ואז ארגיש יותר בנוח בחדר כושר ואתחיל להתאמן”, אך כמובן שזה היה שקר שאהבתי לספר לעצמי לפני השינה. אחרי הניתוח לא רציתי להתאמן, להפך, למדתי לאהוב את הגוף שלי מחדש. גם את הכרס בירה הקטנה שלי, גם את ירכיים העגלגלות וגם את האגן הרחב שלי שבזמנו היה סימן לכך שיהיה לי קל ללדת (תכלס? ממתי זה קל ללדת?)
בתור עובד בשפגאט אני פוגש יום ביומו חבורות על גבי חבורות של גברים שנראים כאילו הם מודדים למי יש יותר גדול (הכוונה לשרירים כן?), באטמוספירה שכזו קשה שלא לחזור הביתה ולהתבאס על השומנים שאתה מנסה בכוח להסתיר לרוב. אך היופי בשפגאט הוא שבסופו של דבר אתה יכול לבחור להיות מה שאתה רוצה ועם מי שאתה רוצה.
כשהנושא “מלכים ומלכות” נבחר לנושא קמפיין הצילומים לקראת מסיבת הפורים שתתקיים ביום חמישי, ידעתי מראש מה אני הולך לעשות, הכי חשוף הכי אמיתי.
בשנת 2011 אדם לווין הצטלם בעירום כשידי חברה שלו מכסות לו את איבר המין בכדי להעלות מודעות לסרטן הערמונית והאשכים, בשנת 2015 הדוגמן הטרנסג׳נדר איידן דאוולין עשה שחזור לתמונה מטעם FTM Magazine. בשנת 2019 בחרתי לשחזר את התמונה שלא מסתירה שום דבר מתוך אמירה שכולנו יפים כמו שאנחנו, עם הצלקות שמסמנות שאריות מהעבר, הקימורים והכרס, כי אין רק דוגמא אחת לאידיאל היופי.
