הקהילה הגאה התבשרה הבוקר (שישי) על פטירתו של יונתן דנילוביץ’, מחלוצי המאבק לשוויון-זכויות לקהילה הגאה.
דנילוביץ’ נולד בדרום אפריקה בשנת 1945 ועלה לישראל ב-1971. הוא כיהן כיו”ר האגודה למען הלהט”ב משנת 1978, שפעלה מביתו, בשנים בהן מרבית חברי וחברות הקהילה היו בארון. בשנת 1979 הפיק דנילוביץ’ את הפגנת הלהט”ב הראשונה בישראל, ובשנת 1992 הקים את ארגון “תהל”ה” שמספק תמיכה להורי להט”ב.
בשנת 1989 הגיש דנילוביץ’ את אחת העתירות המשפיעות והמכוננות במאבק הקהילה בישראל, נגד אל על שסירבה להעניק כרטיסי טיסה לבן זוגו – בניגוד לזוגות הטרוסקסואליים, ובכך הפלתה אותו על רקע נטייתו המינית. הייתה זו הפעם הראשונה שבה עסק בית המשפט העליון באפליה על רקע נטייה מינית, ופרץ את הדרך הן להכרה כללית בזכות לשוויון על רקע נטייה מינית והן להכרה בזכויות של בני זוג מאותו מין. ההכרה בזכויותיו של דנילוביץ על ידי בג”ץ הייתה רגע משמעותי בתהליך של נראות של קהילת הלהט״ב והכרה בה כשוות זכויות. במובן זה דנילוביץ היה אחד מאותם אנשים אמיצים ראשונים בישראל שבחרו לצאת מהארון באופן ציבורי ובכך לספק הן נראות והן ניצחון משפטי חשוב. בתולדות הקהילה הגאה בישראל המאבק נחשב לנקודת ציון היסטורית, שהשתלבה בשרשרת תהליכים חברתיים, ציבוריים ומשפטיים שהתרחשו בשנות התשעים.
במלאת 40 שנים לאגודת הלהט”ב בשנת 2015 נבחר דנילוביץ’ לאחד מ-40 המשפיעים בתולדות הקהילה, ובשנת 2020 קיבל את תואר יקיר העיר תל אביב.
“הבוקר אנו נפרדים מאחד מחלוצי המאבק הגאה לשוויון בישראל. יונתן, תודה שהיית שם ונאבקת בשביל כולנו”, ספדה לו האגודה למען הלהט”ב, “נזכור אותך תמיד בנחישות, באומץ ובלב הגדול שלך שראה את היכולת של כל אדם להיות מי שהוא, גם כשקשה והחברה אינה מקבלת. אנחנו מבטיחים לך שנעשה הכל כדי להמשיך את מה שהתחלת, עד לשוויון זכויות מלא. אנחנו גאים בכך ונזכור אותך לעולם”.
