צילום: צילום מסך מתום יוטיוב – הזמן הורוד
אילנה שירזי ואליוט, מפורצות הדרך של חיי הלילה בסוף שנות ה80′, מגיעות למפגש היסטורי עם הדור החדש כדי לבדוק מה השתנה מאז ולאן פניהן מועדות.
האירוע, שנערך במסגרת התארגנות הנשים החדשה ‘אומרת’, יתקיים במועדון ה”פאי”, ברביעי, 13/11, 19:00, וימשיך למסיבה קווירית מלאה בגאווה.
“התחלנו במסיבות נשים, מידי שלישי, אז היינו בלעדיות ויחידות, מן הסתם היום יש הרבה יותר, התחלתי עם מאה בנות”, סיפרה אילנה שירזי במסגרת הראיונות לסרט “הזמן הוורוד” של יאיר קידר, המתאר את גילגולה של הקהילה הגאה, “אז בתל אביב, להיות לסבית היה מאוד חבוי, הייתה קבוצה של בממוצע 20 בנות שהיו עם אופנועים, קצת אלימות, קצת סגנון שונה. כשמגיעים למסיבה למשל, אז אם אין מוזיקה מסוימת שהיא רוצה לשמוע אז היא הייתה זורקת בקבוק על הדי ג’יי”.
מאז אותם ימים עליהם מספרת אילנה שירזי, קמו לא מעט ליינים של נשים, מגוונים ובסגנונות שונים.
“אנחנו חושבות שמסיבות, מוזיקה ומפגשים בבר הם דבר הכרחי וחשוב בקהילתנו”, אומרת לירון בנדור, רכזת התארגנות הבוגרות באיגי, ארגון הנוער הגאה, “קהילה שצמחה בלילה, בחושך ובתרבות לילית אפשרה את המפגשים בין א.נשים להט”ב”.
“אנחנו דנות בעיקר על מהי תרבות נשית, האם היא קיימת איפה רואים אותה ואיך אפשר להרחיב אותה”, מוסיפה דורית גלסמן, “השיחה עם שירזי ואליוט תתמקד לא רק בעבר ובהיסטוריה אלא גם בהווה ובמחשבות על העתיד. איך אנחנו רוצות שהקהילה הנשית תראה בעוד חמש שנים, אילו דברים חשובים נעשים ומה עוד חסר”.
אנחנו לא משאירות את השיח על השולחן
היוזמה של המפגש נוצרה במסגרת ‘אומרת’, התאגדות של 8 נשים- דורית גלסמן (מנכ”לית לשעבר באיגי), לירון בנדור, ארבל אנגלנדר, רחלי בן צור, שיר ברט, אורן שוורץ, גיל אפשטיין ואורלי שוסטר, המגיעות מעולמות שונים כמו הייטק, יחסי ציבור, חינוך, מדיה חברתית ואומנות ולכולן יש זיקה במישרין או בעקיפין ל”איגי”, ארגון הנוער הגאה.
למרות ההישגים המרשימים של הקהילה הנשית הגאה, הן חושבות שהמפגשים בתרבות הלילה אינם מספקים וכי יש צורך לענות על צרכים נוספים הקשורים בסדר היום החברתי, הפוליטי, התרבותי והאומנותי. הן מאמינות כי יש צורך להרחיב ולהעמיק את השיח וליצור מרחבים תרבותיים חדשים ע”י יצירת פלטפורמות למפגשים.
“אנחנו מאמינות שמתן פלטפורמה ליצירה ותרבות נשית, כתיבה, שירה, הופעה, מפגשים חברתיים בנושאים הקשורים לסדר היום החברתי, הפוליטי, האמונתי וזירות נוספות בחברה הישראלית נוכל להכיר, לחזק את הקשרים ובכך לייצר רשת של נשים ככלי לשיתופי פעולה, קידום והנעת יוזמות.
כבר לפני 8 שנים החלו להיפגש נשים, אלו היו מפגשים למתנדבות וחברות שלהם, פעם בשבועיים. היה מאד מעניין ואינטימי אבל היה קשה לשמור על מפגשים עקביים וגם בעיקר הבנו שאנחנו רוצות לפנות לנשים בקהילה שלאו דווקא מתנדבות בארגון. לפני שנתיים היינו בין זוכות פרס Genesis (מאת רות בֶּיידֶר גינסבורג) על פעילות מקדמת נשים וזה גם עוזר לנו להמשיך ולפעול. אומרת היום מורכבת ממתנדבות בעבר באיגי, כאלה שבכלל לא התנדבו ולירון שמלווה אותנו מטעם ארגון הבוגרים של איגי. הפעילות מורכבת מטיולי אמהות “אומרת מטיילת”, מפגשי תרבות “אומרת תרבות”, מפגשי דיון ולמידה “אומרת שיח” ומשהו חדש שמתבשל – “אומרת מחתרת” בשיתוף ארגון נשים לוט”ם.
אנחנו מזמינות כל אישה עם מודעות קהילתית וסקרנות להגיע ולחשוב איתנו יחד. אנחנו בטוחות שהתשובות נמצאות בדיאלוג משותף, והכי חשוב – אחרי שנדבר נקום ונעשה, אנחנו לא משאירות את השיח על השולחן. אנחנו חייבות לפעול ולהמשיך לנוע”.
