fbpx

איך אומרים “אני לסבית” ביידיש?

היידי מוזס, בתו של שליח הרבי מויז'ניץ (ח”כ מוזס - יו"ר סיעת יהדות התורה) בראיון בלעדי לוודג' על היציאה באומץ מהחברה החרדית עם 2 ילדים קטנים, היציאה מהארון והכניסה לפוליטיקה כלוביסטית המקדמת עניינים חברתיים סביב נשים והקהילה הגאה
היידי מוזס
היידי מוזס | צילום: יוטיוב עמותת כמוך

“מכשף”, ככה היא קראה למחשב הראשון שקיבלה כשהייתה בת 25. “לא ידעתי להשתמש בו, וגם הייתי צריכה להסתיר את האור שבקע מהמסך כדי שהשכנים לא יראו”. שנה אחרי זה היא כבר פילסה את דרכה אל הכנסת, שם, עד היום היא מתפקדת כלוביסטית של מפלגת הליכוד.

היידי, בת 34, גדלה בשכונת ויז’ניץ בירושלים, כילדה שמינית מתוך עשרה במשפחה חרדית מחסידות ויז’ניץ. אביה, מנחם מוזס, שכל חייו עסק בפוליטיקה, מתפקד היום כיו”ר סיעת יהדות התורה.

“אבא שלי, טאטי, ללא ספק נתן את המילה האחרונה בבית. הייתה לנו אליו יראת כבוד גדולה, ברמה שמעולם לא פנינו אליו בגוף ראשון, אלא בגוף שלישי – ‘טאטי רעב?’. פעם אחת קראתי לו ‘אתה’, הוא היה המום… אז אמרתי לו שאפילו בתפילה אומרים ברוך אתה ה’, ושהוא לא יותר מאלוהים. אני הייתי מאוד קשורה אליו, קראו לי ‘היידי של טאטי’. אני זוכרת שבלילות הוא היה עובד עד מאוחר ואני כ”כ נהניתי לראות את האור בחדר שלו דולק, התקרבתי למשקוף כמה שאפשר, רק להרגיש את האנרגיה שלו”.

ואמא?
“תמיד טענתי שאם אמא שלי לא הייתה גדלה כחרדית היא הייתה מדענית היום. היא חכמה בצורה יוצאת דופן. כשהייתי צעירה היא פתאום קנתה לעצמה אקורדיון ולמדה לנגן לבד. בכלל, היחסים בין ההורים שלי היו חריגים בנוף. היו שם יחסים של אהבה אמיתית ביניהם, כבוד ומסירות. האווירה הזו, עד היום שולטת אצלי בבית עם הילדים, וככה אני אהיה גם עם האישה שלי”

למה בעצם יחסים כאלה נחשבים חריגים בחברה החרדית?
“תראי, בחסידות יש לא מעט דברים יפים, למשל השירים, עד היום אני מזילה דמעה אם אני שומעת אותם. אבל זה מאוד מתעתע. בחברה מנותקת וריכוזית כל כך, שכולם מתנהלים אותו דבר, מתלבשים אותו דבר, הגבול בין חיי קהילה לכת הוא דק מאוד. ויז’ניץ למשל, היא כת לכל דבר, אבל היא אינה פוגענית”.

מה הופך חסידות מסוימת לכת פוגענית?
“המעשים שמתחוללים בפנים בדלתיים סגורות. המנהיגים מנצלים את הכותרת ‘חסידות’ והם בעצמם עושים דברים שאין לתאר, מבליגים להם, נותנים להם יד. למשל הטרדות מיניות, גילויי עריות, דיכוי קיצוני של נשים, אלימות פסיכולוגית אכזרית ועוד המון. כאלה דברים לצערי קורים בכל רגע ואף אחד לא נוקף אצבע כדי להפסיק אותם”.

הצלחת אי פעם להרגיש שייכת לחברה כזו?
“הרגשתי שייכת בכל מה שקשור למשפחתיות, אבל היו לי לא מעט התנגשויות בין מה שנחשב מקובל לבין היצרים הטבעיים שלי, ואני לא מדברת על הנטייה המינית שלי, אותה גיליתי כמובן בשלב מאוחר יותר של חיי.

למשל, זה שמאוד אהבתי לשחק כדורגל עם הבנים בשכונה לא התקבל בעין יפה. החסידים האשכנזים קראו לזה ‘חמראייזל’. קטע, את יודעת, מעולם לא בדקתי מה הפירוש של זה. אני מתקשרת רגע לאחי לשאול אותו”.

היידימוזס4

היידי של טאטי | צילום: באדיבות המרואיינת

היידי מתקשרת לאחיה ואני מאזינה לפרקים לשיחה עם האח. מעולם לא שמעתי שיחה אמיתית של חסיד וחסידה לשעבר. כל כמה שניות הם נקרעו מצחוק, לפעמים דיברו יידיש, וגם המשפטים בעברית היו נשמעים לי כמו יידיש. בכל מקרה, מהשיחה התגלתה המילה ‘חמראייזל’ כשנינות שאין לתאר – חמר זה חמור, ואייזל זה… גם חמור (אוקיי).

בשלב הזה היידי שינתה נושא ושאלה אותו “תזכיר לי איפה בתורה כתוב שבאחרית הימים הנשים ישלטו?” התגובה שלו הייתה פרייסלס – התחילה בטון של “אייי היידי היידי” והמשיכה ב-“ביחזקאל כמובן”.

“נכון… ואתה יודע מה עוד כתוב ביחזקאל?” היא שאלה, “וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר”.

מה הפסוק הזה אומר לך?
לב בשר במקום לב אבן? אין יותר ברור מזה. מעניין שאת הפסוק של משכב זכר הם משננים, אבל מהפסוק הזה הם מתעלמים. נגיד אחי, זה ששמעת עכשיו בטלפון, הוא גאון, הוא לומד תורה מתוך תשוקה אמיתית, הוא כל כך לא שיפוטי, ברמה שכשסיפרתי לו על הבת מצווה שעשיתי לשלומי בגיל 12 הוא פירגן וצחק! הוא גם לוקח אחריות בבית, מטפל ב-9 הילדים שלו ומכבד את אישתו. כמובן שהמשפחה מרחמת עליו, בעיניהם זה זלזול בגבר”

“בגיל 16 סיפרו לי על השידוך שלי”

רגע לפני שהשיחה מסתיימת אני עדה לנאום מתחנן של היידי לאחיה שלא יחתן את בנו הצעיר… “אל תחתן אותו לפני גיל 20, תאמין לי שיהיו לכם מספיק שידוכים גם אחר כך. תן לו ליהנות, ללמוד תורה. היום חיים עד גיל 100 והוא רק ילד. וחוצמזה, זה כבר ידוע לכולם שכל עסק השידוכים הזה קורה כדי שהשדכן יעשה את ה-2000 דולר שלו ויטוס לחו”ל. ככה זה שם – סוחרים בנשמות של ילדים כדי לנסוע לאיטליה”

אם כבר הגענו לחול, מה הסיפור של מנצ’סטר?
“תראי, לא הייתי ילדה רגועה, כבר אז הייתי סוג של מנהיגה. נגיד בכיתה ג’, אחותי הקטנה אמרה לי שהמורה צעקה עליה, אז הלכתי לבית הספר וצעקתי על המורה בחזרה. אבל בגלל אבא שלי לא יכלו לעשות לי כלום, אז זרקו אותי לחצר “לעונש”, בשבילי זה היה פרס, כי שיחקתי כדורגל. אז במנצ’סטר יש סמינר מיוחד לחרדיות “מקולקלות”, ובגיל 15 פתאום החליטו לשלוח אותי לשם. רגע לפני הטיסה, בשדה התעופה, פתאום ניגשה אליי בחורה ושאלה אם גם אני למנצ’סטר. לפני שהספקתי להנהן היא הניחה עלי תיק גדול וביקשה ממני להחזיק אותו כי יש לה עודף משקל. זרמתי. כמה שעות לאחר מכן, הבנתי שקניתי לעצמי “מפטיר”

מה זה מפטיר?
“ביידיש אומרים “איח הוב זיח אנגעקויפט אמפטיר”, שזה בעצם העלייה לתורה של שבת, שהיא ההפטרה הכי יקרה ואי אפשר להיפטר ממנה. אז הבחורה הזאת הייתה מפטיר, נדבקה אליי קיצר”

“היחסים בין ההורים שלי היו חריגים בנוף. היו שם יחסים של אהבה אמיתית ביניהם, כבוד ומסירות. האווירה הזו, עד היום שולטת אצלי בבית עם הילדים, וככה אני אהיה גם עם האישה שלי”

בכל זאת נשמע שלבחורה הנדבקת יש משמעות בחיים שלך?
“אז בדיעבד, הבנתי שכן. מהרגע שהתחילה הטיסה, היא התחילה לספר לי סיפור בהמשכים, שכולו היה סביב בחורה שהיא אוהבת, מתגעגעת אליה… תיארה לי כמה היא רוצה כבר לראות אותה. לא הבנתי מה היא רוצה מהחיים שלי, כמה אפשר לדבר על בן אדם? מי בכלל העלה על דעתו שמדובר ברגש, באהבה, ברומנטיקה…”

רגע.. אז במנצ’סטר מצאו את ה”באג” בחרדית הכריזמטית שנחתה עליהם?
“לא. אבל זה לא באמת משנה, כי כשאת בת 16 פשוט משדכים אותך למישהו ויוצאים מנקודת הנחה שתיכנסי למעגל הילודה והכל יסתדר מעצמו.  וכך באמת היה. ובוקר אחד סיפרו לי על יצחוק, השידוך שלי. בכיתי והתחננתי שיניחו לי, שאני רק ילדה בת 16 ו9 חודשים. אבא שלי אמר לי שהחתונה תהיה עוד שנה, אבל עכשיו רק נעשה “לחיים קטן” ואני סמכתי על טאטי.

ואז הוא הגיע, הכניסו את שנינו יחד לחדר, ובמשך שעתיים בהינו ברצפה ולא החלפנו מילה. פתאום כולם נכנסו וצעקו “מזל טוב!” וחגיגת האירוסין התחילה. עוד לפני שבכלל הבנתי מה קורה, הצמידו לי טלפונים לאוזניים וכולם איחלו לי מזל טוב. בשלב הזה.. נהייתי אפטית. לעולם לא אדע.. אולי שמו לי משהו בכוס מים?”

היידימוזס1

הצמידו לי טלפונים לאוזניים וכולם איחלו לי מזל טוב | צילום: באדיבות המרואיינת

ועד החתונה זה עבר?
“אז ב-7 החודשים שבין האירוסין לחתונה הזוג לא מדבר ולא מתראה, אני דווקא נהניתי מזה, אולי כי לא ידעתי מה מחכה לי. ואז בבוקר שאחרי החתונה, גילחו לי את כל הראש. קרחת. ומיד אחרי זה שמו לי פאה. מיותר לציין שגם בבחירה שלה לא היה לי חלק.

חיי הנישואים, אם אפשר לקרוא לזה ככה, היו פשוט גיהנום. שנינו לא רצינו לגעת אחד בשנייה, התקשורת לא הייתה קיימת. זה הגיע לרמה שהוא היה כל הזמן ממציא שהוא מחסידות אחרת כדי להתחמק ממצוות, למשל ביום החתונה הוא המציא שהוא חסיד גור, כי יש פלח קטן של 5% מהם שמקיימים מצוות “פרו ורבו” רק כשהם לבושים, קוראים לזה “פרושים”, אני קוראת לזה הומואים בהכחשה.

עוד בנושא:  נערה בת 18 נורתה למוות בגליל על רקע נטייתה המינית

רק תביני כמה המצב היה קיצוני שאני התקשרתי בעצמי למדריך החתנים כדי להלשין עליו! כך או כך, שנתיים אחרי, בגיל 19 כבר ילדתי את בני שלומי, ובגיל 21 את בתי ריקי, ילדיי היקרים והאהובים”

בשלב הזה עצרת ושאלת איך טאטי נתן לזה לקרות?
“בוודאי. הייתי מאוכזבת מאוד. פה נאלצתי לקבל את זה שאנחנו פוגעים דווקא באנשים שאנחנו הכי אוהבים. מעולם, עד היום, אני לא מבינה איך אפשר ככה לפגוע בילד שלך”

אז את חרדית בת 21 + 2 ילדים קטנים, במערכת יחסים שמחסלת אותך?
“בדיוק. ואז התחילו התהיות, המחשבות… הכאבים החזקים, רגשות שאי אפשר להימנע מהם. הכל היה שחור מסביב, ולא בגלל החסידים. התחושה הזאת שחודרת לעצמות שלך, שלא מאפשרת לך להישאר רגע במקום בו את נמצאת, לוקחת אותך כמו בובה על חוטים וגורמת לך לעשות את הבלתי אפשרי”

לקום וללכת?
“כן”

ואז?
“נכון אמרתי לך שתמיד ידעתי שאני חיה בחברה דכאנית..? אז באותה תקופה שחורה גיליתי שאני חיה גם בחברה אכזרית. מצוות שילוח הקן, תכירי… על פי המצווה הזאת, אם את רוצה לאכול את הביצים שבקן, את צריכה קודם לסלק את היונה האם, ורק אז לקחת את הביצים. אז זה מה שעשו לי עם הילדים שלי. הפרידו אותם ממני בדרך הכי אכזרית ולא אנושית שאת רק יכולה לתאר.

ואני… אני לא מוכנה לחיות בחברה כזאת, שמבטלת נשים ככה. אפשר עד מחר לדבר על כמה שהדת יפה, אבל דיכוי אין בתורה שאני מכירה. הרבנים המציאו את הדת, לקחו את התורה ועושים בה שימוש כקרדום לחפור בו. בתורה שלי, שאני אוהבת כתוב “דרכי נועם”. בין מה שאני ראיתי למה שכתוב… אין קשר”

ואיך הצלחת להחזיר את ריקי ושלומי חזרה אלייך?
“זה באמת סיפור. בגדול נאבקתי קשות. השאלה הזו חוזרת הרבה פעמים בהרצאות שלי, ואני מוצאת את עצמי כל פעם נזכרת בעוד משהו שקרה, שהזכרון שלי סירב לשמר כנראה… המאבק היה תמיד – לפני, תוך כדי וגם אחרי. כשהם חזרו אליי הייתי מאושרת עד השמיים, כבר לא היה איכפת לי מכלום. לצד זה, הייתי כ”כ צעירה, עם אפס תמיכה, והייתי צריכה לדאוג לצרכים שלהם, לאוכל, זה היה אתגר שלא תמיד הצלחתי לעמוד בו. כשאת שם, חלק מהחברה החרדית, תמיד יש כסף, את לא יודעת מחסור מהו. פתאום, את מוצאת את עצמך נלחמת בשביל אוכל לילדייך, כאילו שכל הטלטלה מסביב לא מספיקה”

היידימוזס3

היידי והילדים | צילום: באדיבות המרואיינת

הילדים בקשר עם סבא וסבתא שלהם?
“לשמחתי היום הוריי מקבלים את צורת החיים שלנו, אפילו הפנימו את זה שהילדים לא מדברים יידיש. יאמר לזכותם, שהם מעולם לא התנתקו. הם לא מסוגלים. השלב של הנתק היה ביוזמתי, אני לא הסכמתי להיות בקשר איתם אחרי מה שקרה. וגם בלי קשר, ריקי ושלומי הם קסם של ילדים, כ”כ חכמים, באמת. אי אפשר להישאר אדישים מולם. ריקי השנה תלך לכיתת מחוננות, היא מולטי טאלנט, גם מצטיינת במדעים וגם מוכשרת מאוד בשפות, לומדת ארמית וערבית. ושלומי הוא צמחוני, כמובן שעל דעת עצמו, אם תשאלי אותו למה, הוא יענה שגם מטעמי מצפון וגם כי בתורה כתוב שבעלי חיים הם נשמות. רק השבוע היינו אצל אמא שלי והיא הכינה קיגל, מאז שלומי מפנק אותנו בקיגלים שהוא מכין, הוא אוהב לבשל ועושה את זה ממש טוב”

נראה שסלחת.
“כן. למרות שמעולם אף אחד לא התנצל. אבל סלחתי בשביל החיים שלי, בשביל ילדיי, השלווה שלי. אי אפשר לשאת מטען כ”כ כבד. מה גם שהיום אני מבינה שללא הכאבים האלה לא הייתי מי שאני היום, ולא הייתה לי הזכות לעזור לנשים להיחלץ ממצבים דומים”

“את יודעת מה זה לשבת מול בן אדם ולבכות לו מאושר מרוב אהבה?”

את העזרה עליה מדברת היידי היא מעניקה לכל אחד שפונה אליה ובכל מקום שמתאפשר לה.  
“בכל מקום בו יש לי מה לתת אני דואגת להיות. למשל עד היום מתקשרים אליי נערים ונערות חרדים להט”בים ואני מקשיבה להם, ובמידת הצורך תומכת בהם בתהליך היציאה מהארון. וכמובן הפוליטיקה… בתור לוביסטית בליכוד יש ממני ציפייה לדברים מסוימים, אבל אני מרשה לעצמי לקחת את התפקיד שלי למקומות שבעיניי חשובים ומתמקדת בפן החברתי – בעיקר בנושאים הקשורים לקהילה הגאה ולנשים”

איך בכלל הגעת להתעסק בפוליטיקה?
“בהתחלה מעיתונים חרדיים. כל הזמן ראיתי את השם של ציפי לבני, כמובן ללא תמונה. תמיד היתי סקרנית להבין מי זו, ידעתי שהיא אישה חזקה ושאני אבחר בה בגלל זה. הכניסה הממשית הייתה אחרי ויז’ן שהיה לי בבית של הוריי, כשאני עומדת בזריחה מול הנוף הירושלמי המדהים, ופתאום משום מקום היכו בי הבזקים בהם אני רואה את אבא שלי במליאה ואני על הדוכן בכנסת. אז החלטתי לפעול…. לקחתי נייר וכתבתי בעט אדום “שמי היידי מוזס, אני מזדהה עם עקרונות המפלגה ואני רוצה להביא את ציפי לבני לראשות הממשלה”. לא הרבה זמן אחרי חזרה אליי אפרת קטש, הזמינה אותי לפגישה ומשם הכל היסטוריה”

“בתור לוביסטית בליכוד יש ממני ציפייה לדברים מסוימים, אבל אני מרשה לעצמי לקחת את התפקיד שלי למקומות שבעיניי חשובים ומתמקדת בפן החברתי – בעיקר בנושאים הקשורים לקהילה הגאה ולנשים”

איך את רואה את סיפור חייך משתלב בעשייה הפוליטית שלך?
“נתחיל בזה שהיעד אליו אני מכוונת הוא משרד הרווחה. אני רוצה להקים גוף פיקוח מסודר על כל הכאוס שמתחולל שם. עד שאגיע לשם אני פועלת בכל דרך כדי להיבחר וכשזה יקרה אני אדאג לשנות כמה הרגלים מזעזעים כמו איסור על גילוח כלות בחברה החרדית, בקהילה הלהט”בית מאוד חשוב לי עניין אימוץ הילדים על יד בני הזוג, ובכלל בכל מה שקשור לנשים קצרה היריעה מלהכיל”

כל כך הרבה עבודה, יש זמן לאהבה?
“היום יש לי אהבה גדולה מאוד, אבל בלב. לצערי היא כבר לא ממומשת, אני חיה עם זה ומבינה שהיא נשלחה אליי בזמנו, כדי שאטעם וארגיש לראשונה בחיי מה זה לרחף מאהבה. זה מזכיר לי משהו – כשהתקשרתי אז למדריך החתנים להלשין על בעלי, הוא אמר לי “את יודעת היידי מה זה לשבת מול בן אדם ולבכות לו מאושר מרוב אהבה?” אז, לא הבנתי מה הוא רוצה. כשהכרתי אותה, הכל התחבר. פעם אחת כשהיא באה לבקר אותי בכנסת, ביקשנו ממישהו לצלם אותנו יחד עם הכנסת ברקע. בשנייה שהוא צילם התקרבנו ודפקנו נשיקה. התמונה יצאה מדהימה. אח”כ גיליתי שזה מישהו שהגיע לבקר את ליברמן”

נשים בגילך לרוב חולמות על הצלחה, כסף, זוגיות, משפחה, מה החלום שלך?
“להיבחר, לעמוד על דוכן המושבעים, לתת את הנאום הראשון שלי, ולראות בקהל את אבא שלי, אמא שלי, ריקי ושלומי, וגם אותה… עם ילדים המקסימים שלה שאני כ”כ אוהבת”

כשהסתיים הראיון גיליתי שעברו 4 שעות מבלי להרגיש, ובין תמונות ילדות שראינו יחד לדמעות שכל אחת ניגבה בתורה, הבנתי שהסיפור של היידי נע בין כ”כ הרבה רבדים… בין ילדות מורכבת, דרך משבר זהות, ייסורים, כאב, בריחה, קבלת זהות, מלחמות ורק בסוף  – חופש. אותו חופש ברור מאליו שכולנו מתענגים עליו ברגעים אלה ממש.


בשנתיים האחרונות מספרת היידי את הסיפור המלא (השגרה החרדית, היציאה מהארון, הפעילות הפוליטית ועוד) בהרצאות ברחבי הארץ. ביום ראשון הקרוב 28.8 תוכלו לפגוש אותה בבר “ביאליק 26” בבאר שבע במסגרת ליין ההרצאות “גאווה ודעה“.

כרטיסים במחיר 15 שח ניתן לרכוש במקום או באתר. להזמנת הרצאה ניתן לפנות במייל  או דרך האתר

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

Copyright 2024 © All rights Reserved

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן