קיץ אחרון – מחזה על יחסים, אנושיות וחברות דרך פריזמה של אהבה לסבית

בימים אלו מועלה בבית צבי המחזה 'קיץ אחרון' בבימויה של ענת זמש-ריגל, ששיחקה בגרסתו העברית הראשונה של המחזה כשהייתה תלמידת בית הספר לפני כמעט 25 שנה | "'קיץ אחרון' של לפני 20 שנה מרגיש אחרת לגמרי ממה שהוא מרגיש עכשיו. יחד עם זאת יש עוד כל כך הרבה דברים שלא השתנו, כי אנשים נשארו אנשים ויחסים נשארו יחסים"
קיץ אחרון צלמת עלמה שילון
צילום: עלמה שילון

בחודש הקרוב מועלה על בימת בית הספר למשחק בית צבי המחזה "קיץ אחרון", המתרחש בעיירת הנופש מפרץ קוד, המאכלסת בעיקר נשים האוהבות נשים.

ליל זלינסקי, אישה פלרטטנית שמתמודדת עם מחלת סרטן סופנית, מגיעה בכל שנה עם וחברותיה אל העיירה. במהלך החופשה המדוברת, רגע לפני הסוף הבלתי נמנע, ליל פוגשת את מי שהופכת לאהבת חייה – אווה מרגוליס, שברחה מבעלה המרובע ומחייה המשעממים אל עבר הלא נודע והגיעה בטעות אל מפרץ קוד.

לבמאית המחזה ענת זמש-ריגל יש היסטוריה ארוכה עם המחזה, שמלווה אותה לאורך כל קריירת המשחק שלה. היא שיחקה בו כתלמידת שנה ג' כשעלה לראשונה בבית צבי בשנת 1997 כשהיא עדיין בארון. בהמשך שיחקה בו פעם נוספת בתיאטרון הספרייה, ובפעם האחרונה לפני 9 שנים בתיאטרון תהל כשהיא כבר אמא לילדים, בזוגיות ומחוץ לארון.

כדי להתאים את המחזה בחרה זמש-ריגל לתרגם אותו מחדש.

"התרגום המקורי לעברית נעשה בשנות השמונים", מסבירה זמש -ריגל, "בחרת לעדכן את התרגום ולהתאים את השפה לשנות ה-2000. לא רציתי להפוך את זה לבן זמננו כי אין במחזה שום  אזכור לטכנולוגיה וזה נראה מוזר. אז התאמתי אותו לתקופה שבה כבר החלו המהפכות הגאות".

צילום: שמחה ברבירו

עוד בנושא:  אפוקליפסה עכשיו באמת - קולקטיב הסטריינג' פרוט חוזר לבמה

האם נעשו שינויים נוספים להתאים את המחזה לתקופה?
"השפה קצת יותר מעודכנת, אבל המחזה בסופו של דבר מדבר על הבחירה שלנו לחיות את החיים כמו שאנחנו רוצים, ועל המחיר שהבחירה הזו לפעמים גובה מאיתנו. 'קיץ אחרון' של לפני 20 שנה כשהייתי סטודנטית מרגיש אחרת לגמרי ממה שהוא מרגיש עכשיו. יחד עם זאת יש עוד כל כך הרבה דברים שלא השתנו, כי אנשים נשארו אנשים ויחסים נשארו יחסים. זה על  זמני ובכל מקום ובכל זמן שיהיו בו אנשים ומערכות יחסים יהיה מעניין מרגש, מסובך ומלא קונפליקטים".

האם לדעתך הקהל של היום יקבל את המחזה אחרת?
"אני מאמינה שכן. קודם כל חל פה מהפך. יותר ויותר אנשים יוצאים מהארון ויש יותר נראות. אנחנו התקדמנו, אולי לא כמו שהיינו רוצים אבל אי אפשר להגיד שבשנת 1998 היינו באותו המקום שאנחנו בו היום. יש היום יותר פתיחות וגם יותר רצון להכיר כי יש יותר אנשים מחוץ לארון מפעם.

אחד הדברים החשובים, וזה מה שאני מנסה לעשות, זה לא רק להתעסק במעטפה של זה אלא בפן האנושי. ברגע שיושב בקהל מישהו וצופה במחזה ואומר 'גם אצלי זה ככה', יצרנו איזו שהיא קרבה.

זה מחזה על יחסים, אנושיות, חברות ועל הרקמה האנושית העדינה בין בני האדם, דרך פריזמה של אהבה לסבית. הקהל מכיר את הקהילה דרך הסיפור ומבין שבסופו של יום, ביום יום שלנו אנחנו חיים את אותה המציאות, שזו הדרך הטובה ביותר לקרב, וזו מטרת העל שלי ושל הדבר הזה, לקרב את מי שמחוץ לקהילה אל תוך הקהילה ולפתוח איזה שהוא צוהר".

צילום: שמחה ברבירו

מלבד בימוי 'קיץ אחרון', זמש-ריגל עסוקה בנוסף במופע LES IS MORE שמדבר על זוג נשים שמגיעות לטיפול זוגי, ובעוד שלושה פרויקטים עתידיים שקורמים עור וגידים בימים אלו, כולם עוסקים בנושאים להט"בים.

"בשנים האחרונות אני מתעסקת רק באמנות לקהילה", היא מסבירה, "יש לי  במגרה אופציות גם לדברים שלא קשורים  לנושא הלהט"בי, אבל אני מרגישה שאם יש לי את הרצון והיכולת לעזור ולקדם, יש פה ערך חינוכי שזה הכלי שלי להציג אותו, וזה כל כך חשוב בעיני.

תמיד כשבית ספר למשחק, ובכלל כל תיאטרון בוחר להתעסק בנושאים שקשורים לקהילה זה מרגש ופורץ דרך. אני לא חושבת למשל שהייתה פה אי פעם הצגת ילדים להט"בית. תחשבו מה יקרה כשתהיה הצגה כזו והשיח יהפוך כל כך ברור שאף אחד לא יתרגש מזה".


קיץ אחרון – בהשתתפות – לירי בנדר, רוני טל, עדן טל, אורי שלו, אורלי תבגו, טל בלנק, עלמה שילון ועמית חן | 15-28/11 באולם אלי ליאון | ימים א-ה בשעה 20:30, שישי ומוצ"ש בשעה 21:00 | כרטיסים באתר האינטרנט או בטלפון 03-5799290

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן