סוניה שווסטר ז”ל – מבידוד בכלא גברים ליקירת העיר ת”א

סוניה שווסטר ז"ל הייתה אשה פורצת דרך ששילמה מחירים כבדים על אומץ ליבה. בשנת 1981 נכלאה בבידוד בכלא גברים עד שחברת הכנסת שולמית אלוני ז”ל הצליחה להביא לשחרורה | בשנת 2018 קיבלה את פרס יקירת העיר מטעם עיריית תל אביב ובשנת 2019 העניקה עמותת "מעברים" את אות סוניה שווסטר לח"כ הפועלים למען הקהילה הטרנסית
סוניה2

היום חל יום הולדתה של סוניה שווסטר, מראשונות הנשים הטרנסיות בתל אביב.

סוניה נולדה ברומניה ב 29.03.1935. במהלך מלחמת העולם השנייה גורשה סוניה ומשפחתה למחנות בגבול אוקראינה בגלל מוצאה של אמה שהיה ממולדובה. עם סיום המלחמה חזרה משפחתה לעיירה באקאו במזרח רומניה שם עבדה במפעל הטקסטיל הסובייטי.

במהלך עבודתה התאהבה סוניה בקוסטיה בנו של מנהל המפעל, זוהי אהבה טהורה כזאת, הסוד הגדול של שניהם בעולם אפור שבו אין מקום לזהות שאינה הטרונורמטיבית. כשהיו הולכים יחד לקולנוע רק שם באולם החשוך העזו להחזיק ידיים. האהבה הטהורה והתמימה הזאת נקטעה כאשר עלתה סוניה עם משפחתה לישראל בשנת 1961. ערב לפני ההפלגה עמדו שניהם יחד בתחנת הרכבת החשוכה ונפרדו לשלום בפעם האחרונה ואז עם כאב הפרידה הוא נשק לה לראשונה. את הטעם של הנשיקה הזאת היא לא שכחה עד יום מותה.

בשנותיה הראשונות גרה בשכונת נווה צדק ועבדה במפעל לליטוש יהלומים לאחר מכן למדה בתדמור ועבדה כמלצרית במלונות ומסעדות בתל אביב. באותם ימים היא לאט לאט חוקרת את הזהות שלה/ היא מבינה שהיא לא בדיוק כמו כולם. יש לה אהבות סודיות שהיא אינה מגלה לאיש אבל כלפי חוץ היא שומרת את הסוד הגדול ולמשפחתה אין מושג מה מתחולל בנפשה.

בתחילת שנות ה-70 נפרדה ממשפחתה שאותה לא תראה שוב בעשורים הבאים. עלתה על אוניה וחזרה סוניה לאירופה, הפעם לבלגיה שבה התחילה תהליך של התאמה מגדרית. את העשור הבא סוניה מעבירה בין הבירות האירופאיות יחד עם החבורה העליזה של גילה, אפרת, סוניה ועוד, גרות ועובדות בבירות האירופאיות שם הן חוות לראשונה את עצמן כנשים חזקות ועצמאיות. בין רומן סוער עם בחור בלונדיני בבלגיה לקשר משמעותי עם גרמניה שחורת שיער בברלין סוניה מתגעגעת הביתה. היא לא יודעת מה יחכה לה בתל אביב, היא חוששת, אבל באומץ רב היא חוזרת לישראל.

תל אביב של שנות השמונים היא לא בדיוק העיר הצבעונית והליברלית שאתם מכירים היום, אבל זה לא יעצור אותה. היא אישה חזקה ועצמאית היא לא נותנת לאף אחד להכתיב לה איך לחיות. באחד הימים סוניה נעצרת ע”י משטרת ישראל שהייתה ידועה ב”חיבתה” ללהט”בים באותה התקופה. היא נשפטת ונשלחת לכלא ל-10 חודשים על לא עוול בכפה! כל חטאה היה שהיא אישה טרנסית.

עוד בנושא:  הקהילה הטרנסית העניקה לחברי הכנסת פרס על קידום זכויות הטרנסג'נדרים

בזינזאנה, בין אנסים ורוצחים, יושבת הנשמה הטהורה הזאת שלא פגעה באיש. היא מגיעה אל שער הכלא ומנהל הכלא אינו יודע מה לעשות. הוא מבין שאם הוא מכניס אותה לתא למחרת הוא מוציא אותה בשק גופות. הוא מזמין ניידת ושולח אותה לכלא נשים, בהגיעה אל הכלא היא מתבקשת להתפשט, הרי לא השפילו אותה מספיק עד עכשיו. עומדת עירומה, רועדת ומבוישת אל מול צוות בית הכלא שם בוחנים את גופה החשוף. היא מתבקשת להתלבש ונשלחת בחזרה אל כלא הגברים. מפקד הכלא חסר האונים מוצא את הפתרון הקל הוא שולח אותה לבידוד שם היא אולי תשתגע אבל לא ירצחו אותה. תעצמו עיניים רגע ותדמיינו את מה את מה שעבר עליה באותם הרגעים.

בימים הבאים הכותרות בעיתונים זעקו “קוקסינל בכלא רמלה”. זה כל מה שהיא מבחינתם. הם צמצמו את הקיום שלה לשלוש מילים. נשמה טובה שלא עשתה רע לאיש בין אנסים ורוצחים, וכל זה רק בגלל מי שהייתה. למזלה של סוניה זעקתה חסרת הקול הגיעה אל מסדרונות הכנסת. אבירת זכויות האדם שולמית אלוני נלחמה בשיניים כדי לעשות כל מה שביכולתה כדי לעזור לה. תוך מספר ימים הביאו לכלא את הכלבים של סוניה כדי שיארחו לה חברה, שם בתא צפוף של מטר על מטר מנותקת משאר העולם כלבי הפקינז של סוניה הצילו את נפשה המעונה. הם היו החברים הכי טובים שלה, הם לא שפטו אותה בגלל שהיא הייתה שונה, לא שאלו שאלות ולא העבירו ביקורת, פשוט קיבלו את האהבה הענקית שהייתה לאשה הטובה לתת.

לאחר חודש וחצי, בזכות התערבותה של שולמית אלוני, שוחררה סוניה מבית הכלא והאישומים בוטלו. אסירת תודה סוניה חזרה הביתה לתל אביב אבל הטראומה מעולם לא נשכחה. העלבון הצורב ההשפלה והבדידות השאירו בה חותמם כשהייתה מספרת את הסיפור הייתי מביט בה ופשוט רואה את הפצע הזה שמעולם לא הגליד.

פאסט פורוורד – תל אביב, מאי 2018, בעזרתם של אביהו מנהל המרכז הגאה ת”א ואלישע מנכ”ל מעברים, סוניה מקבלת את פרס יקירת העיר מטעם עיריית תל אביב. בימים אלו אנחנו רצים בין רופאים ואחיות, מחלת הסרטן שגילו לפני כחודשיים נותנת בה את אותותיה. רק באותו הבוקר היא יוצאת מאשפוז נוסף בין שלשה ימים. סוניה חוששת מהמעמד, היא מתרגשת ומסרבת להתארגן ולצאת. אחותי משכנעת אותה רק להתאפר, “מקסימום לא תלכי אבל לפחות תהיה יפה הערב”. היא מסכימה.

לאחר שעתיים סוניה עומדת על הבמה נרגשת ובכוחותיה המעטים מספרת את סיפורה לקהל שעומד ומריע לאשה האמיצה הזאת,

הערב הזה היה הערב האחרון שבו יצאנו לבלות. סוניה נפטרה כשבועיים לאחר מכן ממחלת הסרטן שממנה סבלה בחודשיה האחרונים.

חברי כנסת ואנשי ציבור יכולים להשתמש בכח שלהם לטובה כדי לשפר ולעזור לאנשים המוחלשים ביותר בחברה בישראל. שולמית אלוני כנראה הצילה את חייה של סוניה בזכות הלחץ שהפעילה, והיום אנחנו יכולים לספר את סיפורה. בדיוק בגלל זה ייסדה עמותת מעברים לקהילה הטרנסית פרס על שמה של סוניה, פרס שהוא כולו אות הוקרת התודה העצומה שאנחנו חשים.

עוד בנושא

תגובות

תגובה אחת

  1. ... הגב

    תומו חן כל הכתבות שלך מצביעות על כך שיש לך זין ממש ממש קטן
    ועקום
    בדיוק כמו הפרצוף המכוער שלך

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן