מצעד הגאווה הראשון ברעננה – חלק מהמלחמה על החיים בעיר שלנו

את הרעיון לקיים מצעד גאווה ברעננה יזמו הנוער משבט הדר בצופים. לאט לאט התחילו לגייס עוד אנשים מהצופים עצמם ומארגונים חיצוניים כמו איגי על מנת שיעזרו להם בהקמת האירוע.

עם תחילת השיח על המצעד המתוכנן בעיר, החלו לעלות גם ההתנגדויות. בקבוצת הפייסבוק של פורום תושבי רעננה ניתן למצוא שלל פוסטים על מצעד הגאווה, מה שהעלה את הנושא לסדר היום, אך גם גרר הרבה מאוד הומופוביה – אמירות מוכרות כמו “מצעד התועבה”, “גועל נפש”, “תעשו מה שאתם רוצים בבית אבל למה כולם צריכים לראות את זה”, “אחרי זה גם אחים ואחיות ירצו להתחתן אחד עם השניה”, השוואה לפדופיליה ועוד שלל אמירות כואבות, נשמעו גם בקרב תושבי העיר הנהנית מתדמית ליברלית, שרק לאחרונה כיהן בה ראש עיר הומו.

התגובות בפייסבוק רק חיזקו אותנו והוכיחו לנו את החשיבות הרבה שיש בקיום מצעדי הגאווה בכלל ואת חשיבות המצעד ברעננה בפרט.

במסגרת המפגשים שלנו עם העירייה, נפגשנו עם גורמים ממועצת העיר, חלקם דתיים וחלקם לא, שאמרו לנו שאין בעיה לערוך אירוע שכזה, אך ביקשו שלא נקרא לו מצעד גאווה ואף הציעו שמות חליפיים כמו ‘מצעד הסובלנות’ או ‘הפנינג’.

עוד נאמר לנו שנוכל לקיים את הארוע אבל לא במרכז רעננה שכולם יראו, אלא בפארק רעננה. ובהערות ביניים גם אמרו לי שחבל שיש לי חניכים באיגי, וכשסיפרתי שלא רק שיש לי חניכים יש לי גם חניכים דתיים, הם אמרו שזה כשלון שלהם.

כמו כן עלו כל מיני קשיים מבחינה כספית – המשטרה חייבה אותנו להביא בידוק מבחוץ כי העירייה לא ממנת את זה כמו בשאר הערים ועוד כל מיני דברים שהיינו צריכים רק על מנת לקיים את המצעד.

בסוף בלי עזרה של העייריה הצלחנו לגייס את הכסף לבד מאנשים טובים בדרך.

אך גם כאן זה לא הסתיים – ביום שישי האחרון, בזמן שרבע מיליון א.נשים צעדו במצעד הגאווה בתל אביב, מול בניין העירייה ברעננה התקיימה מחאה נגד קיום מצעד בעיר. במחאה השתתפו תושבי העיר, רובם מהקהילה הדתית של רעננה, שטענו שהעירייה ומשטרת רעננה צריכות להתבייש על כך שהן מאשרות מצעד כזה.

אלי אלוש, חבר מועצה מהרשימה הדתית, אמר שיש למארגנים בעיה תקציבית ושהוא מקווה שזה יגרום למצעד לא לצאת לפועל.

כמה אנשים שניצבו עם דגל גאווה אל מול המחאה ספגו אלימות מילולית ופיזית שהצריכה בשלב מסוים את התערבות המשטרה .

לקראת המצעד המתקרב הוציא הרב הראשי של רעננה הרב יצחק פרץ, יחד עם רבנים נוספים, קריאה שאומרת שזהו אירוע בלתי מוסרי וכעור ושביום המצעד הם יתאספו כולם לעצרת מחאה ואמירות תהילים.

התהליך שעברתי במסגרת ארגון המצעד רק הוכיח לי יום אחר יום כמה המצעד הזה הוא קריטי כחלק מהמלחמה על חיינו ועל עיר מגורינו.

כמדריכה באיגי בעיר רעננה ותושבת גאה בעיר כואב לי בעיקר על חניכיםות שלי שצריכים לעבור את זה בעיר שלהם, חלקם בארון וחלקם לא יכולים לעמוד בפניי כל ההומופוביה, הזאת אני מרגישה אחריות עליהם ואחריות להשמיע את קולם.

המצעד הזה נועד בשבילם ובשביל הקהילה הגאה שברעננה, ועל מנת להראות לכולם שאנחנו פה ואנחנו לא נתחבא ולא נלך לשום מקום. יש צורך במצעד הגאווה במיוחד בעיר הזאת כדי שיראו אותנו ויהיו מודעים לקיום שלנו.

מצעד הגאווה ברעננה – יום שלישי 18.6 החל מהשעה 17:30 | התכנסות ברחוב אחוזה פינת קלאוזנר