מי ומה מסליל טרנסיות לזנות?

זהו לא סוד שאחוז מאוד גדול מקהילת הנשים הטרנסג'נדריות בישראל ובעולם בכלל נמצאות במעגל הזנות. מעיין אלקס, סמנכ"לית ודוברת עמותת "טרנסיות ישראל" מסבירה מה מוביל את הנשים הטרנסיות לעסוק בזנות, וכיצד ההדרה השיטתית של נשים טרנסיות בחברה הישראלית מבססת את המציאות הזו
רחוב
Pixabay | Cc0

ביומה הראשון של שנת 2021 נכנס לתוקפו צו האכיפה לחוק "איסור צריכת זנות" האוסר על צריכת שירותי זנות מכל סוג. לטענת יוזמות החוק והמחוקק עצמו, החוק נועד להגן ולהציל את אותם נשים וגברים "השבויים" במעגל הזנות על ידי רדיפת המשטרה את הצרכנים הנקראים "זנאיים" באמצעות קנסות ו/או השתתפות ב- "תוכניות חינוך מחדש", ובמקביל באמצעות שיקום נותני.ות השירות לכדי השתלבות מלאה בחברה הכללית.

אך האם בפועל משטרת ישראל באמת רודפת את ה- "זנאיים" ומגנה על העוסקים.ות בזנות?
האם מדינת ישראל באמת מעניקה לשורדי ושורדות הזנות מערך שיקומי הולם ויעיל?
וכיצד החוק ואנשיו מתייחסים לקהילה הטרנסג'נדרית ביחס לזאת, אם בכלל?
על כל אלו ועוד אענה בסדרת הטורים שלפניכם.ן.

זהו לא סוד שאחוז מאוד גדול מקהילת הנשים הטרנסג'נדריות בישראל ובעולם בכלל נמצאות במעגל הזנות, לרוב הדבר קורה כאשר אותה טרנסית "יוצאת מהארון" בגיל הנעורים, נזרקת מבית הוריה, כפועל יוצא נפלטת ממערכת החינוך ובכך מוצאת עצמה לבדה ברחוב כאשר לפניה מאבק שלם של הישרדות יומיומית שעליו הצורך הבהול להתחיל את השינוי המגדרי להתאמת הנראות הפיסית אל הווייתה הנפשית. תהליך זה כולל נטילת הורמונים, טיפולי לייזר, זריקות, ניתוחים קשים ואיך לא, מערך תמיכה נפשית.

עוד בנושא:  בעקבות חוק "הפללת הלקוח": פרויקט מיוחד להעצמה טרנסית

כל אלו לרוב אינם ממומנים על ידי המדינה או לחלופין דורשים ועדות רפואיות אשר נמשכות זמן רב, זמן אשר לאותה טרנסית אין ולכן עליה לפנות אל הרפואה הפרטית והיקרה. מאחר שבאותו השלב הנראות החיצונית שלה אינה תואמת את המגדר אתו היא מזדהה, היא אינה מצליחה לצאת אל הרחוב מבלי להיתקל בבריונות לסוגיה, שלא נדבר על להתקבל לעבודה "רגילה". והנה לכם.ן המסלול המהיר אל תעשיית הזנות.

במקרים אחרים בהם טרנסית "יוצאת מהארון" בגיל מבוגר יותר, שבו היא כביכול עצמאית ומחזיקה משרה "נורמטיבית" כלשהי, לרב היא תתחיל את שינוי המגדר לאחר ששנים קודם נפלטה מחיק משפחתה אל הרחוב על רקע היותה גבר הומוסקסואל, מצב שגרם לה להידחק עמוק יותר אל תוך הארון הטרנסי ומנע ממנה לרכוש השכלה או מקצוע בעל אופק וכל מה שנותר לה זה להתגלגל בין עבודות זמניות עם שכר זעום וחוסר יציבות שגם מהן מפוטרת בהיוודע דבר שינוי המגדר. והנה לכם.ן נתיב נוסף אל תעשיית הזנות.

מעדויות בשטח עולה שישנו אחוז קטן של נשים טרנסיות אשר צולחות את תהליך השינוי המגדרי מבלי להיפלט מחיק המשפחה ובכך זוכות במעגל תמיכה המאפשר להן לרכוש השכלה, להשלים את תהליך ההתאמה עצמו ולהשתלב במשרות בטוחות ויציבות לאורך זמן.  לרב מדובר בנשים מרקע סוציו-אקונומי גבוה וממשפחות תומכות שכן בשטח מרבית הנשים הטרנסיות העוסקות בזנות הינן מרקע סוציו- אקונומי נמוך מלכתחילה ונטולות משפחה תומכת.

עוד בנושא:  מגזיני פיתוח הגוף ששינו את תפיסת האירוטיקה הגברית

בתוך כל הכאוס הזה, נוכל למצוא אחוז אף קטן יותר של נשים טרנסיות אשר טרם השינוי, בהיותן גבר הומוסקסואל, הצליחו כנגד כל הסיכויים לרכוש מקצוע, לרב בתחומי היופי, ולהקים עסק עצמאי אשר חיש קל מתרסק עם תחילת שינוי הנראות הפיסית שלהן שגורם ללקוחות פשוט "להיעלם". ובדומה לכל טרנסית אחרת כמפורט לעיל, גם עבורה נסללה דרך מהירה אל תעשיית הזנות.

לסיכום, ניתן ללמוד שבסיס הבעיה נעוץ בהדרה שיטתית של נשים טרנסיות בחברה הישראלית כאן ועכשיו, הדרה שאינה ממהרת להתפוגג, כפי שנגלה בטור הבא – "אתה לא אישה ולעולם לא תהיה".


הכותבת מעיין אלקס היא סמנכ"לית ודוברת עמותת "טרנסיות ישראל". ממובילות המאבק הטרנסי לשוויון חברתי, חקיקתי וממסדי בישראל

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן