fbpx

לשנות את מציאות החיים של הקהילה שלנו

מנכ"ל פרויקט גילה הנכנס, עומר אלעד, מספר על העשייה שהובילה אותו לתפקיד, על ההישגים של הארגון ועל האתגרים המתהווים | "מתקפה על הקהילה הטרנסית היא סממן ראשון אך ברור של דיכוי החופש האישי והמגדרי של כולנו, ואנחנו מתכננות להמשיך לפעול בסולידריות עם מגוון הארגונים כדי לוודא שהקול שלנו נשמע"
עומר אלעד
צילום: לילי סטון

פרויקט גילה להעצמה טרנסית צמחה לפני למעלה מעשור מתוך הקהילה הטרנסית ומהווה שותף חשוב ומשמעותי במאבק הטרנסי. לפני מספר שבועות בוצעו חילופי הנהלה בארגון, כשלתפקיד המנכ”ל נבחר עומר אלעד, שיחליף את בר אווסקר יצחק שאיישה את התפקיד בשנה וחצי האחרונות.

עומר אלעד, 38, התחיל לצאת מהארון בגיל 13 ומאז לא הפסיק. לראשות הארגון הוא מגיע עם ניסיון מקצועי וקהילתי עשיר ומגוון.

“מגיל 17 בערך, בלי לחשוב על זה יותר מדי, נהייתי אקטיביסט. זיהיתי צורך שהיה קיים, ובתקופה בה עוד לא היו ארגונים או קבוצות ועשינו הכל בעצמנו. כבר אז, לפני 20 שנה, היינו קבוצה של אנשים שהכירו תחילה דרך הפורומים של תפוז ושל נענע, ומהר מאד השיחות בפורומים גלשו והפכו לפגישות ומעשים – תרגמנו חומרים מאנגלית לעברית, הקמנו קבוצות חברתיות, היינו חלק מהמצעדים הראשונים בהם הייתה קבוצה מובחנת של הקהילה הטרנסית, ארגנו אירועים ומסיבות ובעצם יצרנו את כל הרכיבים שמאפיינים קהילה. מי שהקימו את פרויקט גילה לפני 11 שנה הן חברות שלי, ומבחינתי זו סגירת מעגל, או פתיחת מעגל, שאני כעת עומד בראש הארגון שנשען על ההיסטוריה שלי והלב שלי”.

את מירב הניסיון המקצועי שלו רכש עומר בארה”ב, שם התגורר כעשור עד לפרוץ הקורונה.

“חייתי 10 שנים בארה”ב במהלכן עשיתי תואר שני בעבודה סוציאלית. באופן טבעי הייתי פעיל בקהילה הטרנסית והקווירית, ארגנתי מצעדים טרנסיים (שהיו בנפרד ממצעדי הגאווה) ומעורב ברמה האקטיביסטית ההצטלבותית (במקביל למאבקים נוספים) בערים שונות שגרתי בהם. במקביל התפתחתי מבחינה מקצועית ועבדתי כעובד סוציאלי ומשם התקדמתי לתפקידי ניהול.

במהלך השנים בארה”ב התמקדתי בעבודה עם מחוסרי דיור בתחום בריאות הנפש. לא עבדתי ישירות בארגונים או תכניות להט”בים או עם הקשת הטרנסית, למרות שכמובן שהיו גם להט”בים, אבל היה לי חשוב להיות הטרנס הייצוגי בכל מיני מקומות שלא היו בהם עובדים טרנסים או טרנסים בעמדת מפתח (שזה כמעט בכל מקום). לא חיפשתי את המקומות הנעימים יותר שיש בהם להט”בים, אלא הייתה לי אג’נדה להפוך את המקומות בהם אני עובד לידידותיים יותר לאנשים טרנסים, ולהשתמש בכוח שצברתי כדי לייצר שינוי רחב”.

אחרי עשור בארה”ב, ביולי 2020 חזר עומר לארץ בשיא תקופת הקורונה. עומר תכנן להעמיק בלימודי דוקטורט בעבודה סוציאלית אותם התחיל באופן מקוון דרך אוניברסיטת CUNY בניו יורק.

“מיד כשחזרתי לארץ מצאתי את עצמי נכנס מאד עמוק לעשייה בקהילה הטרנסית בתור איש מקצוע על הקשת הטרנסית. התחלתי לעבוד בעמותת מעברים, תחילה כעובד סוציאלי מלווה של פרויקט מענקים ייעודיים עקב הקורונה, ולאחר מכן הקמתי וניהלתי את מערך עו”ס טרנס, המערך הסוציאלי של העמותה, שהתאפשר במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי. הניהול שלי מאופיין בערכים פמינסטיים וביקורתיים שמתבוננים ומפרקים מערכות כוח במטרה לבנות העצמה וחוסן גם בקרב הצוות וגם בקרב מקבלות שירותים, וזכיתי למקום בו יכולתי להמשיך ולפתח את העקרונות האלה. עכשיו שסיימתי את תפקידי השארתי אחרי מערך המונה חמישה אנשים, ארבעה מתוכם על הקשת הטרנסית. כך שיצרנו כוח מקצועי של עובדימות מהקשת שנותנות מענה לאנשים על הקשת. זה מאד ייחודי ואני גאה בזה. גם אם מאזן הכוחות ישתנה, זוהי התשתית של העבודה שלנו ואני מאמין שתהיה לזה השפעה לטווח ארוך על השירותים הסוציאליים לקשת הטרנסית בישראל.

במקביל להקמת וניהול המערך הייתי מעורב במהלכים רבים של שינוי ופיתוח מדיניות, כולל כתיבת ועיצוב נהלים במערכות כגון הרווחה, החינוך והבריאות. גם בצמתים אלה הבאתי עמדה ייחודית כאדם מהקהילה שהוא גם איש מקצוע, ואני מברך על כך שניתנה לי ההזדמנות להביא אותה לשולחן של משפיעים ובעלי הדעה”.

“בארץ אין עדיין הרבה אנשים בעמדות מפתח מקצועיות שהם גם חלק מהקהילה הטרנסית בעצמם”, הוא מסביר, “יש לנו הרבה בנות ברית והארגונים הלהט”בים והחברתיים שותפים למהלכים רבים שקורים, אבל בכל זאת אין הרבה אנשים עם ניסיון מקצועי וניהולי. גם כשאנחנו מוצאים עבודה קשה מאד להתקדם ולהגיע לעמדות ניהול. אני לא חושב שצריך להיות עם ניסיון מקצועי או אקדמי כדי להשתלב בעמדות מפתח וכדי שהקול שלנו יהיה חשוב, אבל בכל זאת יש משמעות לכך שאני מגיע לתפקיד המנכ”לות עם ניסיון ניהולי עשיר ומגוון שקשה להגיע אליו כאדם טרנס”.

עוד בנושא:  אז מה רואים ביום כיפור? המלצות צפייה לחגי תשפ"ד

צילום: לילי סטון

לחזק את עקרונות הסולידריות והעזרה ההדדית

אמנם עומר חדש בתפקיד מנכ”ל פרויקט גילה, אבל הוא היה מחובר לערכים ולפעילות של הארגון לאורך שנות קיומו, ומגיע עם מחויבות עמוקה להרחיב, לשפר ולחדד את מטרות הארגון ואת הקשר שלו לקהילה הטרנסית.

אחד ההישגים של פרויקט גילה שעומר גאה בהם במיוחד הוא הפעילות ההתנדבותית של חברות הארגון.

“יש אצלנו מערך של מתנדבות שעוסקות בליווים של אנשים על הקשת הטרנסית. אחד העקרונות של גילה הוא שכל מי שרוצה יכולה להיות חלק ולא משנה מה הזהות שלו או שלה, לכל אחת יש מה לתת ואנחנו נותנות את ההזדמנות. מתוך זה אנחנו מאמינות שגם מי שנעזרת בנו, יכולה להיות מלווה, וחוזר חלילה. המטרה שלנו היא לחזק את עקרונות הסולידריות והעזרה ההדדית בתוך הקהילה שלנו. בימים אלו אנו פותחות מספר מחזורי הכשרת מתנדבים ונשמח למצטרפות חדשות“.

בנוסף לזרוע הפרטנית והקהילתית של מערך המתנדבות, פרויקט גילה העבירו בשנים האחרונות מאות הכשרות וייעוץ לצוותי בריאות ובריאות נפש, מעסיקים, מוסדות חינוך ורווחה, ועוד. ההכשרות מהוות רכיב מרכזי בפעילות של פרויקט גילה לקראת שינוי מערכתי, למען צדק חברתי ולחופש מגדרי לכולםן. השנה פרויקט גילה היו שותפות לקמפיין גאווה 2022 של חברת גוגל, שכלל סרטון הסברה מרגש ושלטי חוצות שקראו למעסיקים לעבור הכשרות ולקלוט לשורותיהם עובדים על הקשת הטרנסית. פרויקט גילה ממשיכה להעביר הכשרות בכל רחבי הארץ.


הישג משמעותי נוסף וחדש יחסית הוא המרכז הטרנסי, שהוקם בשיתוף פעולה של פרויקט גילה יחד עם האגודה והקרנות של ביטוח לאומי, ונפתח ביולי האחרון.

“זה מקום מדהים שאין לו כמעט אח ורע בעולם. המרכז הטרנסי ממוקם בדרום תל אביב וכולל משרדים, חדרי פגישות וישיבות, סטודיו ומרחב קהילתי גדול ומרווח, והרעיון הוא להיות מרכז שירותי ריכוזי שמעוגן במרחבים קהילתיים. המרכז נגיש ושופץ, תוכנן, ועוצב מתוך התפיסה העמוקה שלא.נשים טרנסים מגיע מקום בעולם. על אף שהוא ממוקם במיקום גאוגרפי בתל אביב, הוא מתעתד להיות מרכז תרבותי וחברתי של כלל הקהילה בישראל.

המטרה של המרכז הטרנסי היא כפולה – המטרה הראשונה היא לייצר ולרכז מענים עבור חברות וחברי הקהילה, ולכן במרכז יש עובדת סוציאלית, מנטור ומנטורית, אחות שמגיעה פעם בשבוע לתת יעוץ ושירותים, ועתידים להתווסף עוד מגוון שירותים. בנוסף, עו”ס טרנס, המערך הסוציאלי של מעברים, גם כן יושב במרכז הטרנסי ועובד בשיתוף פעולה מלא עם צוות ושירותי המרכז.

המטרה הנוספת היא כאמור להקים מקום פיזי שמייצר מרחב בטוח לקהילה הטרנסית. הושקעה מחשבה רבה בעיצוב נקי, נעים ומזמין, וכבר תוך מספר קטן של חודשי פעילות יש לו”ז עמוס של סדנאות, חוגים ומפגשים, אבל אפשר גם לבוא ופשוט להיות בשעות הפתוחות שלנו, להכין כוס קפה, להכיר אנשים, להתנדב ולהיות חלק מקהילה”.

אנשים טרנסג’נדרים תמיד היו ותמיד יהיו, וזה לא ניתן לערעור

עומר נכנס כמנכ”ל לפרויקט גילה בתקופת פריחה של הארגונים הטרנסים בישראל. כשהוא נשאל על ריבוי הארגונים ועל האג’נדה הטרנסית, הוא מסביר: “שיתוף הפעולה עם שאר הארגונים הטרנסים חשוב לנו מאד כארגון. יש לנו קמפיינים משותפים, פרויקטים ופגישות משותפות, בהם כל ארגון מביא את ההתמחות שלו לשולחן. בפרויקט גילה חרטנו על דגלנו לחבר אקטיביזם עם התנדבות ופעילות למען מטרה המרכזית שהיא לשפר את חייהם של אנשים טרנסים ולכן אנחנו עובדים יחד ומשתדלות לחשוב בצורה אסטרטגית שיתופית על משאבים ועמדות כוח”.

לגבי המצב הפוליטי החדש והצעדים המתהווים לפגיעה בארגוני הקהילה אומר עומר: “בפרויקט גילה אנחנו פועלות לשנות את מציאות החיים של הקהילה שלנו שרבות ממנה נמצאות במאבק יום יומי בלי קשר למי נמצא בשלטון. הזכויות של הקהילה הטרנסית בישראל הן מעטות וספורות וגם אם יקחו לנו אותן, לא ימחקו אותנו. אנשים טרנסג’נדרים תמיד היו ותמיד יהיו, וזה לא ניתן לערעור. פרויקט גילה כארגון, כמו גילה גולדשטיין על שמה אנחנו נקראות, אף פעם לא חיכתה לפוליטיקאי כזה או אחר שיגיד לה אם היא בסדר או לא. מתקפה על הקהילה הטרנסית היא סממן ראשון אך ברור של דיכוי החופש האישי והמגדרי של כולנו, ואנחנו מתכננות להמשיך לפעול בסולידריות עם מגוון הארגונים הטרנסים והלהט”בים, הפמיניסטיים, החברתיים, והקהילתיים כדי לוודא שהקול שלנו נשמע”.

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

Copyright 2024 © All rights Reserved

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן