לקל”א דרוש מלכ.ה

cc0

הקהילה האתיופית הגאה החלה את פעילותה בקול תרועה גדולה לפני כשלוש שנים. היא קיימה מפגשים חברתיים תכופים, שיתפה פעולה עם ארגון הנוער הגאה והייתה בית פתוח, גם אם וירטואלי לרוב, לכל אתיופי שמצא את עצמו על הקשת הלהט”בית.

היינו גאים בפעילות הזאת. ראינו עצמנו כחלוצים היוצרים יש מאין מרחב חברתי שלא היה כמותו, רוקדים לצלילי מוזיקה אמהרית בבית ומפזזים לצלילי מוזיקת פופ במועדונים הגאים. מבין עשרות חברי הקבוצה בפייסבוק, באופן רשמי או לא רשמי, לקחו על עצמם בודדים להנהיג את הקבוצה, לייצג אותה.

מעט מהפעילות הנ”ל נמשכת- קל”א היא עדיין בית ללהט”בים אתיופים, אך התנופה שאפיינה את ההתחלה התמוססה. במהלך השנה האחרונה, שאלתי את עצמי מה חסר, והתשובה לא איחרה לבוא – לקל”א דרוש מלך או מלכה או “אחר”.

כפעיל בקל”א, תמיד הרגשתי שיש גבול לעשייה של קל”א בתוך הקהילה האתיופית, גבול שנקבע בשל היות רוב חבריה בארון, באופן חלקי או מלא. כמובן שלא ניתן להאשים אף אחד, ואני עצמי לא יצאתי מהארון בפני משפחתי, אבל הגבול הזה ישנו.
הקהילה האתיופית, ובוודאי בוגריה, עדיין לא מראים פתיחות כלפי להט”בים כמו זו הקיימת מצד שאר האוכלוסייה. אני חושב שנעשתה כברת דרך בכל הקשור לפתיחות בקהילה לנושאי מיניות ומגדר, בכל זאת יש אתיופים שנמצאים פה יותר משלושים שנה, אבל המציאות עדיין לא מאפשרת שיחת סלון נינוחה על נושא כמו נישואים גאים.

המלכה הזאת תופיע בכל רשת טלוויזיה, תנהל קריירת משחק מקרטעת, תהיה מועמדת בקדם אירוויזיון, תהא פמיניסטית, ובעלת חוש הומור כזה, שגם המבוגרים ביותר יתפוצצו מצחוק כשתתארח בערוץ האתיופי

כשאני אומר שדרוש מלך, אני מתכוונן למנהיג עם אג’נדה. לא בעל שררה על אנשים, אלא מישהו, סליחה על השטחיות – מפורסם, שיהיה הפנים של קל”א – שיאהב את האתיופיות שלו כמו שהוא אוהב את הזהות הלהט”בית שלו, שלא יהיה אכפת לו לצאת בריש גלי אל מול הקהילה האתיופית בארץ ולהסביר באמהרית, או בעברית ברורה, כי יש משהו אחר בקהילה האתיופית וזה לא סותר שום ערך אחר בתרבותה.

המלכה הזאת תופיע בכל רשת טלוויזיה, תנהל קריירת משחק מקרטעת, תהיה מועמדת בקדם אירוויזיון, תהא פמיניסטית, ובעלת חוש הומור כזה, שגם המבוגרים ביותר יתפוצצו מצחוק כשתתארח בערוץ האתיופי.

הוא גם לא צריכה לייצג את כל חברי קל”א, שיהיו לו חילוקי דעות עם חלקנו, אבל שיהיה שם, שיבלוט, שיראה שאפילו אנחנו מורכבים מסך דעות לא תמיד חופפות.

גם לא צריך שכולם יאהבו אותו. שיהיה אפילו, לא עלינו, ימני בדעותיו, אבל שיכירו אותו. אין צורך שיכירו בו, אבל שיכירו אותו. הפער בין השניים לא יאחר להתמוסס.

על קל”א נכתבו מספר כתבות ופוסטים במטרה לייצר מודעות ונראות בקרב הציבור האתיופי והלא אתיופי (גם בדף הפייסבוק הפתוח לקהל הרחב), אבל מאחורי כל פרסום ובין שורותיה של כל כתבה ניתן לחוש בעודף אכפתיות ובניסיון לקחת בחשבון גם את הקטנטן שברחשי לב הציבור, דברים שבסופו של יום מסרסים את פעילותה של קל”א.

זה לא שהמלכה צריכה להיות מתוסכלת או מרשעת, אבל היא חייבת להיות כל כולה היא עצמה, כל הזמן, כדי שכל ילדה אתיופית מכרמיאל תוכל להתוודע אליה, להתקרב אל מסך הטלוויזיה, להביט לו עמוק בעיניים ולדעת שהכל יהיה בסדר. שהכל כבר בסדר.

קל”א מזמינה אתכם לאנסה (מאמהרית: להרים) במסיבה שחורה | מוצ”ש 1.10.16 | במיני קלאב