fbpx

למעלה מאלף איש בצעדת המחאה של הקהילה הטרנסית – "אנחנו חייבות את זה לנערים ולנערות שלנו"

כאלף א.נשים צעדו הערב בצעדת המחאה של הקהילה הטרנסית בעקבות האלימות כלפי הקהילה ובהמשך לניסיון הרצח בסוף השבוע האחרון מחוץ ל"בית דרור" | "אסור שניתן לעוד חברי וחברות קהילה שלנו להפגע, להרצח, לסבול מאלימות מילולית או פיזית. אנחנו חייבות את זה לעצמנו. אנחנו חייבות את זה לנערים ולנערות שלנו"
נלחמותעלהחיים
צילום: המרכז הגאה ת"א

למעלה מאלף איש צועדים בשעה זו בתל אביב בצעדת המחאה "נלחמות על החיים שלנו", שיזמו הקהילה הטרנסית והמרכז הגאה של עיריית תל-אביב-יפו.

הצעדה מתקיימת בעקבות האלימות כלפי הקהילה ובהמשך לניסיון הרצח בסוף השבוע האחרון מחוץ ל"בית דרור", לאחר שבשנה שעברה התקיימה בסמוך לדקירתה של הצעירה הטרנסית מאיה חדד בשכונת פלורנטין. חברות וחברי הקהילה צועדים משדרות וושינגטון בפלורנטין דרך רחוב הרצל ועד רחבת רוטשילד 1, שם התקיימה במת נאומים בהשתתפות נציגות ונציגים מהקהילה הטרנסית, מבית דרור, מעיריית תל-אביב-יפו וכן איילה כץ אמו של ניר כץ ז"ל שנרצח בבר-נוער.

יעל סיני מנכ"לית בית דרור התייחסה בנאומה למקרה הדקירה שהתרחב ביום שישי האחרון מחוץ לבית דרור, במהלכו נדקר אחד הנערים השוהים בבית.

"ביום שישי האחרון נדקר נער מבין הנערים.ות שלנו, בעת שיצא מפתח הבית. זהו מקרה קיצוני של אלימות, קשה וברוטלית. דקירות הסכין שפגעו בו דקרו גם כל אחד מאיתנו, מהקהילה. פשע שנאה מתועב. אירוע קיצוני ככל שיהיה, הוא לא חווית האלימות היחידה שפוגשים הנערימות שלנו ושפוגשות גם אנחנו. בתקופה הזו, הנערים והנערות שלנו מסתובבים במרחב ציבורי רווי להט"בפוביה עם שלטים שכתוב בהם שאנחנו לא נורמלים שאנחנו, שהם, אינם רצויים. ההשפעה של השנאה הזאת עליהם היא אדירה. אנחנו עושים ועושות הכל כדי לאפשר לנערים ולנערות שלנו מקום מוגן ובטוח אצלנו בבית דרור, אבל אנחנו לא יכולים ולא רוצים לסגור את הנערים שלנו לנצח בין ארבעה קירות. לא מספיק שהנערים שלנו מרגישים בטוחים בבית דרור – מגיע להם להיות בטוחים בכל מקום. ובשביל שיוכלו להיות באמת באמת בטוחים, את האלימות האכזרית הזו צריך למגר מהשורש. הדקירה פגעה בגופו ובחייו של נער אחד שהתמודד עם שאלות על זהותו המינית והמגדרית ועם תהליך יציאה מהארון. היא טלטלה משפחה אחת. אך זהו לא אירוע פרטי. זהו אחד מרגעי השיא של האלימות המילולית והפיזית, האלימות הפוליטית והציבורית שחברי הקהילה שלנו סופגים יום יום מהכנסת, ממערכת החינוך, מהממסד הדתי, מהרשויות המקומיות ועוד. אסור שניתן לעוד חברי וחברות קהילה שלנו להפגע, להרצח, לסבול מאלימות מילולית או פיזית.  אנחנו חייבות את זה לעצמנו. אנחנו חייבות את זה לנערים ולנערות שלנו – בבית דרור ומחוצה לו".

צילום: שירלי קובלסקי

לילה בלילאת פעילה טרנסית במגזר הערבי: "נולדתי לפני 27 שנים בצפון הארץ לתוך חברה שלא קיבלה אותי מהרגע הראשון. חברה שהשתמשה כלפיי באלימות, ששמה לי רגליים, חברה של הטרדות מיניות על בסיס קבוע ומנגנוני הדחקה והתמודדות. אז ברחתי לתל אביב. אבל הלחץ הכלכלי והבדידות הפילו אותי לידיים הלא נכונות ונגררתי לעולם אפל, של ניצול מיני וסמים, תהום של בדידות ודיכאון שנמשך 5 שנים. מחוסר ברירה נאלצתי לשוב למשפחה. שם כמובן כפו עליי לחזור "להיות רגיל", נלקחתי לבדיקות ולטיפולים אצל מכשפות ואנשי דת. אז ברחתי שוב לתל אביב, מתוך מחשבה שעם הבעיות של העיר אני אצליח להתמודד אבל עם היחס של החברה במקום שממנו אני באה אני לא מסוגלת. שיקמתי את עצמי באמצעות ארגונים נפלאים כמו טרנסיות ישראל והמרכז הגאה והייתי בטוחה שהרע כבר מאחוריי ועכשיו מתרכזים רק בטוב. כך גם תכננתי לצעוד היום – צעדה שכל כוונתה להראות את היופי והשמחה של הקהילה הטרנסית. ואז הגיע יום שישי והחזיר אותי ברגע לאחור. עצוב לי ורע לי שהיום, אפילו במקום אליו ברחתי כי קיוויתי שלכאן זה לא יגיע אנחנו עדיין נלחמים על הזכות להיות מוגנים ומוגנות, ללכת בביטחון ברחובות מבלי שאף אחד יפגע בנו. המקרה האחרון גרם לי להבין שלברוח זה לא בהכרח הפתרון וזה שהגעתי לתל אביב לא אומר שהחברה שלנו תפסיק לדחוף אותנו לשוליים ותל אביב לא תמנע מהילד או הילדה הבאים להיפגע. היום אני זועקת – די כבר! נמאס להיות אזרחית סוג ז, אנחנו לא מטרות מהלכות ואנחנו לא שק חבטות! צריך להיות שינוי אמיתי, בכל החברה הישראלית, נמשיך לזעוק לשלום ולקבלת האחר ולא נפסיק עד שכל מי ששונה יתקבל ויהיה אהוב בלי שאף אחד יפגע בו".

עוד בנושא:  הפטריוטים האמיתיים: דגל גאווה ענק נתלה מול אולפני ערוץ 14

צילום: המרכז הגאה ת"א

אושר בנד תלמידת תיכון טרנסית מאשקלון שהתפרסמה השנה כסמל למאבק לקבלת הקהילה הטרנסית במערכת החינוך: "אני שמחה לראות את כולכם כאן היום ומקווה שאותו הדבר היה קורה גם בלי מקרה אלים כזה או אחר, כי אסור לנו לחכות יותר לטריגר כדי לצאת ולהשמיע את קולנו. אין דבר יותר מחזק ומעודד מתמיכה של קהילה. בשנה האחרונה חוויתי יחס מזלזל ואלימות פיזית ומילולית מחבריי לכיתה ולבית הספר, אלימות קשה שבאחד מהמקרים אף הביאה אותי לאשפוז בבית החולים, וכל זאת רק משום שאני נערה טרנסג'נדרית. איך שלא הפכתי את זה, לא הצלחתי למצוא הצדקה לשימוש במכות, ולשימוש באלימות פיזית כלפי רק בגלל שאני שונה מהשאר. ואני לא חושבת שהבעיה היא חוסר מודעות, אלא פשוט חוסר יכולת לקבל את השונה. עד עכשיו הסיוטים בלילה לא מאפשרים לי לישון. המציאות הזאת חייבת להשתנות. אף ילד או ילדה, נער או נערה לא צריכים לחוות קשיים בחייהם על סמך מגדרם או נטייתם המינית. כשאני הותקפתי הקהילה התאחדה ובאה לתמוך בי ולעמוד ומאחורי, אז אני כאן כדי להגיד תודה ולנהוג בדיוק כפי שנהגו כלפי. אני מקווה שנערים ונערות טרנסים וטרנסיות ועל הקשת יראו אותי ויקבלו תחושה של תקווה ושל אופטימיות. כי יש לנו קהילה יפה ותומכת שנותנת לנו גב. אנחנו לא לבד, ולא נהיה לעולם".

אל הצעדה הגיעו חברי כנסת בהם ניצן הורוביץ ומיכל רוזין ממרצ ואיתן גינזבורג ועידן רול מכחול לבן.

"הצעדה היום בתל אביב היא קריאת השכמה נוספת עבור אותם מסיתים המתנגחים בקהילה הגאה ומניפים שלטי חוצות במטרה להוציא אותנו מחוץ ללגיטימיות הציבורית", אמר ח"כ איתן גינזבורג, "נמשיך לצעוד ולהיאבק נגד האלימות כלפי להט"בים, למען יצירת מרחב בטוח עבור כל נער ונערה ובעד שוויון זכויות מלא".

צילום: דניאל לרנר

 

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

עכשיו בוודג'

אסור לפספס!

עקבו אחרינו

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן