• Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Instagram
  • חדשות
    • | בארץ
    • | בעולם
    • | מחאת השוויון
    • | בחירות
  • קהילה
    • | חדשות הקהילה
    • | ארגוני הקהילה
    • | בריאות
    • | חוק ומשפט
    • | נוסטלגיה
  • תרבות
    • | על המסך
    • | מוזיקה
      • | יצירה גאה
      • | sound
      • | אירוויזיון
    • | חיי לילה
    • | ספרות גאה
    • | GenderTuck
    • | WDG SHOW
      • | קצר וקולנוע
      • | המייסדות
      • | גאווה לחצות
      • | סטרייט פרינדלי
  • פנאי
    • | ספורט
      • | חדשות הספורט
      • | המועדון
    • | צרכנות
    • | תיירות
    • | מגזין TheMarker
  • יחסים
    • | זוגיות
    • | הורות ומשפחה
    • | סקס
  • דעות
  • המגזין
  • אירועי הגאווה
  • חדשות
    • | בארץ
    • | בעולם
    • | מחאת השוויון
    • | בחירות
  • קהילה
    • | חדשות הקהילה
    • | ארגוני הקהילה
    • | בריאות
    • | חוק ומשפט
    • | נוסטלגיה
  • תרבות
    • | על המסך
    • | מוזיקה
      • | יצירה גאה
      • | sound
      • | אירוויזיון
    • | חיי לילה
    • | ספרות גאה
    • | GenderTuck
    • | WDG SHOW
      • | קצר וקולנוע
      • | המייסדות
      • | גאווה לחצות
      • | סטרייט פרינדלי
  • פנאי
    • | ספורט
      • | חדשות הספורט
      • | המועדון
    • | צרכנות
    • | תיירות
    • | מגזין TheMarker
  • יחסים
    • | זוגיות
    • | הורות ומשפחה
    • | סקס
  • דעות
  • המגזין
  • אירועי הגאווה
  • חדשות
    • | בארץ
    • | בעולם
    • | מחאת השוויון
    • | בחירות
  • קהילה
    • | חדשות הקהילה
    • | ארגוני הקהילה
    • | בריאות
    • | חוק ומשפט
    • | נוסטלגיה
  • תרבות
    • | על המסך
    • | מוזיקה
      • | יצירה גאה
      • | sound
      • | אירוויזיון
    • | חיי לילה
    • | ספרות גאה
    • | GenderTuck
    • | WDG SHOW
      • | קצר וקולנוע
      • | המייסדות
      • | גאווה לחצות
      • | סטרייט פרינדלי
  • פנאי
    • | ספורט
      • | חדשות הספורט
      • | המועדון
    • | צרכנות
    • | תיירות
    • | מגזין TheMarker
  • יחסים
    • | זוגיות
    • | הורות ומשפחה
    • | סקס
  • דעות
  • המגזין
  • אירועי הגאווה
  • חדשות
    • | בארץ
    • | בעולם
    • | מחאת השוויון
    • | בחירות
  • קהילה
    • | חדשות הקהילה
    • | ארגוני הקהילה
    • | בריאות
    • | חוק ומשפט
    • | נוסטלגיה
  • תרבות
    • | על המסך
    • | מוזיקה
      • | יצירה גאה
      • | sound
      • | אירוויזיון
    • | חיי לילה
    • | ספרות גאה
    • | GenderTuck
    • | WDG SHOW
      • | קצר וקולנוע
      • | המייסדות
      • | גאווה לחצות
      • | סטרייט פרינדלי
  • פנאי
    • | ספורט
      • | חדשות הספורט
      • | המועדון
    • | צרכנות
    • | תיירות
    • | מגזין TheMarker
  • יחסים
    • | זוגיות
    • | הורות ומשפחה
    • | סקס
  • דעות
  • המגזין
  • אירועי הגאווה
W | תרבות ופנאי | על הבמה

בואו לקברט!

גור רוזן 28/04/2019 20:09

המיני סדרה פוסי/ורדון מציגה את סיפורו של בוב פוסי, אחד הכוריאוגרפים והבמאים הידועים והמוערכים ביותר בתחום מחזות הזמר, ומעניקה הצצה אל מאחורי הקלעים של כמה מיצירותיו הגדולות ביותר | אז אתם אוהבים מיוזיקלס, תעשו לעצמכם טובה ותתנפלו עליה מהר

בואו לקברט!
Share
WhatsApp
Tweet
131 Shares
צילום: באדיבות yes

הומואים ומחזות זמר זה כמו הומואים ואירוויזיון. אכן, יש גם סטרייטים שאוהבים מחזות זמר, אבל שום סטרייט שאני מכיר לא טס במיוחד לניו יורק כדי לראות את בט מידלר ב”הלו דולי”, לא ראה את “בוק אוף מורמונז” ו”וויקד” כבר 5 פעמים, ולא קנה כרטיס ל”המילטון” בווסט אנד ב-1,500 ש”ח רק כדי להשוות אותו להפקה של המילטון שראה לא מזמן בברודוויי תמורת אותו סכום או הרבה יותר. ואם המחירים נשמעים לכם דומים למחיר כרטיס לחזרה הגנרלית של האירוויזיון בישראל אז נדמה לי שהוכחתי את טענתי. הומואים ומחזות זמר זה כמו הומואים ואירוויזיון. אולי כי אנחנו דרמטיות, מוגזמות וצבעוניות וכולנו חולמות להיות כוכבות ולנצנץ באור הזרקורים. מה שבטוח הוא, שאירוויזיון ומחזות זמר הם קודם כל שלנו, ורק אז נשארים מקומות לסטרייטים ותיירים שיש להם מספיק כסף להשקיע בתחביב היקר הזה.

אז אם אתם אוהבים מיוזיקלס ובמקרה מצמצתם כשעלתה המיני-סדרה פוסי/ורדון ב-Yes, תעשו לעצמכם טובה ותתנפלו עליה מהר או תצפו ברשת. במרכז הסדרה בוב פוסי (אומרים את זה Fosse אז אל תתבלבלו עם הקונוטציה הראשונית), אחד הכוריאוגרפים והבמאים הידועים והמוערכים ביותר בתחום. וכשאני אומר “אחד מ…” אני מתכוון שהיו גם אחרים. אבל אף אחד מהם לא הצליח, כמו פוסי, לייצר שפה תנועתית ייחודית משלו. המונח “JAZZ HANDS”, הברכיים הכפופות פנימה, ועוד שלל תנועות שאופייניות רק לפוסי, הפכו את סגנונו למזוהה ומוכר. ולא צריכים להיות רקדנים כדי להבין על מה אני מדבר. מספיק שתראו את “שיקגו” ו”קברט” ותבינו לבד.

אז כן, יש כמה וכמה כוריאוגרפים טובים של מחזות זמר, וכמה במאי סרטים מוזיקליים לא רעים בכלל. אבל אף אחד מהם לא הצליח, מאז ועד היום, לזכות באותה שנה בפרס אוסקר, אמי וטוני. פוסי עשה זאת ב-1973 עם הרבה יותר משלושה פרסים: אוסקר על הסרט “קברט”, שני פרסי טוני על המחזמר “פיפין”, שלושה פרסי אמי על המופע “Liza with a Z”, פרס BAFTA על “קברט”, שני פרסי Drama Desk Awards על “פיפין” ופרס גילדת הבמאים על “Liza with a Z”. וכל זה רק בשנה אחת. לא ייאמן. סך הכל זכה פוסי בשנות עבודתו בתיאטרון ובקולנוע ב-20 פרסים חשובים והיה מועמד לעוד 21 פרסים. אחד הידועים והמוערכים בתחום, כבר אמרתי?

רשימה ממש חלקית של יצירותיו: “צ’ריטי המתוקה”, “משחקי פיג’מה”, “קברט”, “שיקגו”, “פיפין” ויש עוד המון. חלקם חוזרים מאז לבמה כל כמה שנים, וחלקם רצים עד היום ברחבי העולם בלי לרדת בכלל (“שיקגו”). ובכולם בולט סגנון הריקוד והבימוי הייחודי של פוסי.

גם הרבה אחרי מותו של פוסי יש מי שמנסה לעשות קופה על גבו של האיש, במחזות זמר שמתהדרים בכוריאוגרפיה “בסגנון פוסי”, רביואים מוזיקליים עם נאמברים “בסגנון פוסי”, מופעי “הצדעה לפוסי” ומה לא. בכלל, אם לשפוט על פי ברודוויי והווסט אנד פוסי עדיין חי, ועושה רושם שהוא לא מתכוון למות לעולם. השפעתו על התחום ניכרת, והשם פוסי ממשיך להיות שם נרדף להצלחה בקופות. ממש כמו שמם של ליאונרד ברנשטיין, סטיבן זונדהיים, רוג’רס והמרשטיין, אנדרו לויד וובר ויוצרים ידועים אחרים בז’אנר. מי שמבין במחזות זמר יודע להבחין מיד איזה יוצר שייך לאיזה סגנון מוזיקלי, ממש כמו שהוא יודע להבחין בין הכוריאוגרפיה של ג’רום רובינס לזו של בוב פוסי. עושה רושם שכשאחד או יותר מהיוצרים שמניתי כאן מופיע על פוסטר של מחזמר, אין צורך בשמם של כוכבים ידועים (שמתחלפים אחרי חודש) כדי להביא קהל לאולם. כשמדובר ביוצרים פחות ידועים צריך ללהק כמה כוכבים ידועים מהוליווד, לכתוב את שמם בענק על הפוסטר, ולקוות שהם גם יודעים לשחק (בינוני), לרקוד (בינוני) ולשיר (בינוני), ושהם יצליחו להביא מספיק קהל לאולם.

ב-1979 כתב וביים פוסי את “כל הג’אז הזה”, סרט סמי-אוטוביוגרפי על חייו של במאי וכוריאוגרף מכור לסמים ורודף שמלות ברגעי ההצלחה והשפל שלו. הסדרה פוסי/ורדון אינה מתבססת על הסרט הזה, אלא על הביוגרפיה “פוסי” של סאם ווסון שפורסמה ב-2013. בשונה מהסרט, הסדרה שמה דגש על מערכת היחסים האישית והמקצועית של פוסי עם אשתו, גוון ורדון. ורדון היתה אחת הרקדניות הבולטות בברודוויי עד שהכירה את פוסי, אז הפכה לשותפתו של פוסי ליצירה ולחיים. היא היתה היחידה שהבינה את פוסי והצליחה לדבר איתו, והיחידה שהוא גם הסכים להקשיב לה. מערכת היחסים ביניהם כללה בת משותפת ויצירות מופת חשובות, אך גם פרידות, נשים אחרות והרבה כאבי לב. התקף לב הוא גם מה שגרם למותו של פוסי ב-1987, אז התמוטט בזרועותיה של ורדון שהיתה כבר פרודתו. בניגוד לסרט, הסדרה מדגישה עד כמה היתה ורדון מעורבת בבימוי ובכוריאוגרפיה של פוסי ולא רק שימשה כמוזה שלו. בשנות ה-60 וה-70 השוביניזם נתן את הטון ולא היה אז סיכוי לבמאיות וכוריאוגרפיות להיות בפרונט של העשייה. יש להניח שהיום זה כבר לא היה עובר בשתיקה, ושוורדון היתה מקבלת את הקרדיט הראוי לה לצד פוסי.

מאחורי הסדרה שהופקה על ידי FX עומדים כמה מהיוצרים של מחזות הזמר הבולטים היום – “המילטון” ו”אוון הנסן היקר”. העלילה מתארת לא רק את סיפורם הפרטי של פוסי וורדון, אלא מספקת גם הצצה אל מאחורי הקלעים של התעשייה הלא פשוטה הזו, שלא השתנתה הרבה משנות פעילותם ועד היום. סם רוקוול מביא את האדג’ הדרוש כדי לגלם את בוב פוסי ומישל וויליאמס נהדרת כגוון ורדון. הצילום מעולה והשירים ממכרים. ואם ציפיתם לראות פה ליפסינג לצלילי פלייבק של הביצועים המקוריים אז ממש לא. יודעי דבר יבחינו מיד בכוכבות ברודוויי עכשוויות שרוקדות ושרות פה באמת, ומגלמות בחן את שירלי מקליין, לייזה מינלי וכל אותן כוכבות שנענעו עד זוב דם את ידי הג’אז שלהן, רק כדי לשמוע שוב ושוב את בוב פוסי צועק “Again, from the top!”.

פוסי/ורדון , ימי ראשון ב-Yes Edge וב-Yes VOD

עוד בנושא:

  • הרג אותי ברכותהרג אותי ברכות
  • הם תמיד רצו להיות ילדי רוקהם תמיד רצו להיות ילדי רוק
  • לשקשק, לשקשק, לשקשק!לשקשק, לשקשק, לשקשק!
  • 25 שנה לסרט ששם את הדראג על המפה25 שנה לסרט ששם את הדראג על המפה
מחזמר שבועת הצופה

תגובה אחת

  1. רינת הגב 28/04/2019 בשעה 23:53

    באסה שרק ב- yes.הצלחת לעורר את בלוטות הטעם שלי…

השארת תגובה

ביטול

עכשיו בוודג'
מגה עצמאות – הפופרינג והקראש מאחדים כוחות למגה איוונט

מגה עצמאות – הפופרינג והקראש מאחדים כוחות למגה איוונט

יום העצמאות בכחול, לבן וקשת – מאות דגלי גאווה נתלו בכל רחבי הארץ

יום העצמאות בכחול, לבן וקשת – מאות דגלי גאווה נתלו בכל רחבי הארץ

בעקבות התקיפה הלהטבפובית בראשל”צ – העירייה תקיים פעילויות הסברה בבתי הספר ובבארים בעיר

בעקבות התקיפה הלהטבפובית בראשל”צ – העירייה תקיים פעילויות הסברה בבתי הספר ובבארים בעיר

אנטישמיות וטרנספוביה בגרמניה הנאצית

אנטישמיות וטרנספוביה בגרמניה הנאצית

חזייה וגרביונים מתחת לציצית: החיים כקרוסדרסר דתי

חזייה וגרביונים מתחת לציצית: החיים כקרוסדרסר דתי

אפוקליפסה עכשיו באמת – קולקטיב הסטריינג’ פרוט חוזר לבמה

אפוקליפסה עכשיו באמת – קולקטיב הסטריינג’ פרוט חוזר לבמה

ההיסטוריה של הסיכ(ס)וך

ההיסטוריה של הסיכ(ס)וך

מה עושים?

לעדכון אירוע בלוח האירועים

חפשו בוודג'
עקבו אחרינו
‎WDG הפנים של הקהילה‎
יש לכם חדשות בשבילנו?

חפשו אצלנו:
קראו עלינו:
  • אודות
  • תנאי שימוש
  • כתבו אלינו
  • הרשמו לניוזלטר
  • פרסמו אצלנו
עיקבו אחרינו:
  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Instagram
גלילה לראש העמוד
X
131 Shares
Share
WhatsApp
Tweet
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס