“אני רוצה להיות חברת הכנסת הלהט”בית הראשונה מחוץ לארון”

ענת ניר מסתערת על הפריימריז של מרצ ורוצה להביא את השטח למסדרונות הכנסת | "80 אלף איש בעצרת של מחאת הלהט"ב זה כוח שהוא שובר שוויון. את הכוח הזה אני רוצה לקחת לכנסת, לשמש לו פה ולייצג אותו"
ענת ניר
שביתת הלהט”ב, קיץ 2018 | צילום: דורינה שני

כשאנחנו שומעות את השם “ענת ניר”, סביר להניח שהאסוציאציות הראשונות שעולות לרבות מאיתנו בראש יהיו מסיבות, מצעד הגאווה או פסטיבל לסבית קטלנית. אי אפשר לטעון שלא בצדק – מי שהיתה במשך 17 שנה, יחד עם דנה זיו, אחת ממלכות חיי הלילה הבלתי מעורערת הרוויחה בזכות את היותה שם נרדף להפקות ענק ואירועי תרבות. עכשיו ענת ניר מתכוונת לקחת את כל החבילה הזאת היישר ללשכה במשכן הכנסת. משם, היא טוענת, היא יכולה להשפיע הרבה יותר על החיים של כולנו, ובעיקר על הזכות לחיות אותם בכבוד ובביטחון, דבר שעדיין לא מובן מאליו בשנת 2019.

“כל החיים אני מחברת בין אנשים, מאגדת, אוספת ומביאה אותם לממש יחד מטרה משותפת. בזה אני הכי טובה”, מסבירה ניר את הצעד האמיץ משהו של התמודדות ברשימת מרצ לכנסת, “המהלך הזה הוא פשוט לקחת את היכולות שלי מזירה אחת, ולממש אותם בזירה אחרת. זה במאקרו. במיקרו, ברור שיש פה עוד הרבה דברים שהניעו אותי, ובראשם הרצון לקחת את האחריות לגורלנו בידיים שלנו. את מפלגות הקואליציה אנחנו לא מעניינות, ומפלגות שכן תומכות ומנסות לקדם שוויון פשוט לא נמצאות במקום שבו הן יכולות להשפיע ואני לא רואה באופק מתי הן כן יהיו בעמדה הזו. גרוע מכך – הן עצמן, כולל מרצ שאני מתמודדת על מקום ברשימה שלה לכנסת, לא רואות את האופק הזה. יותר מידי שנים אנחנו סומכות על חברי וחברות הכנסת שלנו שיעבדו בשבילנו, וכלום לא קורה. וכשכבר קורה, אז זה לאט מידי, מעט מידי ומאוחר מידי”.

מה לדעתך אמור לקרות כדי שהמצב ישתנה?
“לקחת אחריות, להתפקד למפלגות ולהתמודד. הקהילה הגאה היא כוח פוליטי. נשים הן כוח פוליטי. תחשבו שכל מי שהגיע למצעד הגאווה היה מחר מתפקד למרצ ומצביע בפריימריז. הרי 250,000 איש שמגיעים למצעד הם תומכים בזכויות להט”ב. זה כוח אדיר שאי אפשר להתעלם ממנו. השתתפות פוליטית היא המפתח לשינוי חברתי. פעילות שטח היא חשובה מאוד, אבל בכנסת מתקבלות ההחלטות, וכדי להשפיע צריך להגיע לשם”.

אז מה זה אומר מבחינתך? שמרצ תשב בכל קואליציה, כולל כזו בראשות נתניהו?
“מרצ צריכה בעיקר להפסיק לדבר על מה היא לא תעשה ועם מי היא לא תשב, ולהתחיל להציב אלטרנטיבה למצב הקיים. רק כך היא תוכל להיות רלוונטית מספיק כדי שלא ניתן יהיה להתעלם ממנה בהרכבת הקואליציה. זה לא אומר שצריך לשבת בכל קואליציה בכל מחיר, אבל זה כן אומר שצריך לקחת את הגורל שלנו בידינו ולא לחכות שמפלגת העבודה תזכה בבחירות ורק אז לחכות להזמנה לקואליציה”.

במרוצת השנים היתה ניר שותפה לעשרות הפקות ענק שכולנו מכירות – ממצעדי גאווה ועד פסטיבל קולנוע גאה שהחל כערב קולנוע צנוע והפך לאירוע עם תמיכה ציבורית שהכרטיסים אליו אוזלים חודש מראש, בכל שנה, כבר מעל לעשור. דנה זיו, שהיתה שותפתה של ניר בחברת ההפקות שלהן וכמובן גם בהפקת הפסטיבל מספרת על ענת: “את ענת הכרתי לפני 15 שנה בערך, אולי אפילו יותר…יש שלב שכבר לא סופרים. מהרגע הראשון היה ברור לי שקיבלתי שותפה לפנטזיות. אני חושבת שמה שבעיקר חיבר בינינו באותם ימים זאת ההבנה ההדדית שאנחנו משלימות אחת את השניה. ענת היא עם החלום, ואני היותר ביצועיסטית. הבנתי מאוד מהר שמדובר באישה עם אג’נדה מאד חזקה: בזמן שאני באתי לעשות כיף, ענת הבינה שיש בעשייה שלנו את הכוח לשנות, היא לימדה אותי פמיניזם במלוא מובן המילה. פעם הייתי מאותן נשים שנרתעו, היום אני בזה לנשים שחושבות כמו שאני אז חשבתי. כל זאת בזכות ענת”.

עוד בנושא:  בואו נדבר רגע על חתונה דתית גאה

דנה וענת | צילום: מירב בן לולו

ההחלטה להיות אקטיביסטית ולפעול למען חברה טובה יותר התקבלה אצל ניר כבר בשנת 2000, בזמן שהיה בבעלותה בר לסבי ברחוב לילינבלום בתל אביב, אבל לפני כשנה וחצי, במאי 2017, היא החליטה לקחת את זה צעד אחד קדימה אחרי שבג”צ דחה את העתירה של אורלי ורוית וייסלברג-צור בעניין רישום הורות במעמד הלידה, ושלח אותן לשנות את החוק לפני שהן מבקשות מבית המשפט להתערב. “האמת, שבכלל נסענו לחגוג”, נזכרת ניר בנסיעה שלה לבית המשפט העליון בירושלים לדיון בעתירה, “לאורך השנים הצלחנו להשיג די הרבה דרך בתי המשפט, שכלל לא העלינו על דעתנו אפשרות אחרת. אבל קרה מה שקרה, ובנקודה הזו החלטתי שאין מנוס. יותר מידי זמן הבטחות ומעט מידי מעשים בשטח גרמו לי להבין שכדי להביא את השינוי המיוחל, הצעד הבא חייב להיות פוליטיזציה של המאבק. וכולנו צריכים וצריכות להתייצב למאבק הזה – לא רק נשים ולא רק להט”בים. כל מי שזכויות אדם הן ערך מרכזי עבורו צריך לקחת חלק במהלך הזה. מכרתי את החלק שלי בעסק וצללתי למים העכורים של הפוליטיקה”.

דנה זיו נזכרת: “לפני שמונה שנים בערך הצעתי לענת ללכת לפוליטיקה. אמרתי לה ‘את חיה ונושמת את זה, תראי איך את לוקחת את זה קשה, זה יפגע בבריאות שלך. אם זה כל כך חזק ממך אז למה שלא תחיי את זה?’ היא הסתכלה עליי ואמרה לי: ‘לא. בחיים לא. אני לא רוצה שזה יפגע לי בחיים האישיים’. היום, אחרי שמונה שנים, אני שמחה שהיא לא רצה אז, באותם ימים, כי הזמן גרם לה להתחזק בכל המובנים”.

כמו שזה נראה, הזמן בהחלט גרם לה להתחזק. היא החלה להתמודד ולכהן בתפקידים ציבוריים, בהם חברת ועדת מנהל באגודת הלהט”ב ותפקידים במוסדות מפלגת מרצ. היא הקימה, יחד עם עוד שותפים ושותפות, את יוזמת “אבוקדו” בתוך מרצ, במסגרתה מנסים החברים לקדם תפיסה פוליטית שונה שאינה מבוססת על פוליטיקת הזהויות הישנה, אלא על קידום ערכים של טוב משותף רחב ככל הניתן.

טוב משותף זה אחלה, אבל מה בעניין הסוגיות שעמדו במרכז מחאת הלהט”ב בקיץ האחרון – נישואים גאים, פונדקאות?
“יש בישראל חוק פונדקאות, ברור שהוא חייב להיות שוויוני כלפי גברים הומואים, ובמקביל אני חושבת שיש לוודא שהחוק מגן על נשים בצורה מקסימלית. לגבי נישואים גאים, אני לא באמת צריכה להגיד שאני בעד, אבל נישואים גאים הם מבחינתי לאו דווקא חד מיניים, אלא גם נישואים אזרחיים. לא רק להט״בים זקוקים לשינוי באופן מיסוד היחסים הזוגיים בישראל. זהו מאבק צודק וכמובן ראוי שקהילת הלהט״ב היא חלק ממנו, אך הוא רחב בהרבה מהקהילה הגאה וטוב שכך – נשלב כוחות וננצח, כי הרבנות לא תוכל להמשיך ולנסות להכתיב לנו כיצד תראה המשפחה שלנו, גם ככה זה לא עובד במציאות”.

מה לגבי חוק הפללת הלקוח שעבר ממש לאחרונה?
“עקרונית אני בעד העברת האחריות מהנשים, שהן קרבנות הזנות, אל הצרכנים. עם זאת, זה חייב להגיע במקביל לסל שיקום ומסגרות מתאימות לנשים שורדות זנות וכאלה המבקשות להשתקם, כדי שהן לא תישארנה ללא פיקוח, דבר שעלול לדרדר עוד יותר את מצבן. ללא סל שיקום שכזה, הראשונות להיפגע תהיינה הנשים הטרנסיות שעוסקות בזנות, שגם כך מצבן גרוע מאוד. זה נושא שאני מתכוונת לטפל בו כחברת כנסת, עד שיימצא הפתרון המיטבי לכלל המורכבויות של האוכלוסיות והקהילות שאני מייצגת”.

עוד בנושא:  "גם אצלנו גברים יהודים, לבנים וסיסג'נדרים מחזיקים בעמדות כח והשפעה במידה לא פרופורציונלית"

בחודשים האחרונים היתה ניר שותפה להובלת שתיים מהמחאות האזרחיות הגדולות ביותר שנראו בישראל, בשנים האחרונות ובכלל: מחאת הלהט”ב בקיץ האחרון ומחאת הנשים ממש לא מזמן. “המחאות האלה”, אומרת ניר, “רק חידדו אצלי עוד יותר את הנקודה שהיתה לי ברורה כבר קודם: הכוח בידיים שלנו! 80 אלף איש היו בעצרת של מחאת הלהט”ב. 30 אלף בעצרת של מחאת הנשים. זה כוח שהוא שובר שוויון כשהוא מאוגד ומאוחד לטובת מטרה משותפת. את הכוח הזה אני רוצה לקחת לכנסת, לשמש לו פה ולייצג אותו. אני מבינה היטב, מהשורש, את הבעיות והצרכים של מי שאני מבקשת לייצג. אני מציגה סדר יום אחר, שמדבר על שותפות ישראלית חדשה, גיוון וריענון המותג שנקרא ‘מרצ'”.

אז למה בעצם לא מפלגה גאה? למה מרצ?
“מכמה סיבות: ראשית, העיקרון הכי חשוב שאני מעמידה בראש הוא דמוקרטיה והשתתפותיות. מרצ היא מפלגה דמוקרטית והפעם הפריימריז הם בהשתתפות כל החברים והחברות שלה, שינוי שגם היה לי חלק בהשגתו. אני לא רצה לבד, יש מאחורי ציבור שחשוב לי שיהיה לו קול ושיהיה מעורב. מעבר לכך, הגישה שאני מאמינה בה היא גישה של חיבור ולא של פיצול. מפלגות נישה לא הוכיחו את עצמן כמעט אף פעם, בטח לא לריצה לטווח ארוך. כדי להגיע למוקדי הכוח צריך להתחבר עם כמה שיותר אנשים ולא להתבדל מהם. זו תפיסת העולם שאני מביאה למרוץ הזה”.

נראה שניר מתייחסת למשימה הזו כאל משימת חייה. האם היא תצליח? דנה זיו משוכנעת שכן: “הדבר שהכי מוביל אותה, וגם גורם לי להעריץ אותה, הוא השאיפה שלה לצדק. היא מונעת מתוך רצון עז לעשיית צדק, יכולה להשתגע כשהיא רואה חוסר צדק ולהפוך עולמות כדי להשיג אותו. וזה בדיוק מה שחסר היום בכנסת, גם באופוזיציה. את שני הדברים שהכי חשובים לי בנבחרי הציבור יש לענת ובגדול: היא מביאה אג’נדה חברתית-אנושית והיא תתאבד על האמת שלה ולא תיפול למשחק הכיסאות המניפולטיבי והציני של הפוליטיקה. אני בטוחה בכך. ואני גם אנצל את הבמה הזו כדי להודות לה על שהחזירה לי במעט את האופטימיות.”

“יש מאחורי כוח אדיר ומרגש של תומכות ותומכים: נשים, גברים, להט”בים, סטרייטים, חילונים ודתיים חובשי כיפה שחורה”, מוסיפה ניר’ “זה לא רק עניין מגדרי או קהילתי. זה עניין חברתי – אנחנו הולכים להביא את הרחוב והאקטיביזם לתוך הכנסת ולשבת מסביב לשולחן מקבלי החלטות כדי להיות שותפים מלאים לעיצוב העתיד שלנו. נמאס לשמוע רק עם מי לא נשב ועל מה לא נהיה מוכנים לוותר. הגיע הזמן שנדבר על מה אנחנו כן רוצים. אני רוצה להיות חברת הכנסת הלהט”בית הראשונה מחוץ לארון בישראל. אין לי ספק שאהיה”.

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן