צילום: דייב יעקב
כמה שנים את עושה דראג?
ב- 2011, חברות איפרו אותי בבית בפעם הראשונה וצילמנו יחד ליפסינג בוידיאו. על במה הופעתי לראשונה ב- 2015 בתחרות ה-“דראגווזיון” באוויטה.
מאיפה הגיע החיבור שלך לדראג?
שלושה מהחברים הקרובים אליי התעסקו תמיד בעולם של האיפור, הלוקים והבמה. עם הזמן זה התחיל לסקרן גם אותי והתחלתי להתנסות בזה יחד איתם. הרבה מההשראה הגיעה מ- RuPaul’s Drag Race , שאני גם מנהלת את קבוצת הפייסבוק הישראלית שלה ומשם התחלתי לעשות את זה בצורה נרחבת. בתור ילד תמיד נמשכתי לזה- דמיינתי שהמגבת שלי היא פאה והשמיכה שלי שמלה. הייתי לובש את העקבים של אימא שלי ורוקד בחדר. היום, במקום לרקוד בחדר שלי- אני רוקד על הבמה.
צילום: דייב יעקב
כיצד התפתחה הדמות של ג’ואנה ראס?
כשהופעתי בפעם הראשונה, לא היה לי מושג לאן זה ילך. כשהייתי בביה”ס לדראג בקיץ של 2015, הבנתי שהז’אנר של הדראג “הקלאסי”, לא מתאים לי. לא היה נוח לנסות להיות “ביוטי קווין”, כי זה פשוט הרגיש לי לא נכון. התחלתי פשוט להשתולל ולהשתטות עם איפור מוגזם ובגדים לא קשורים. עם הזמן, מתוך כל הצחוק הזה הגיעה הרבה קבלה עצמית.
איך המשפחה שלך התמודדה עם התהליך?
האחים שלי אוהבים ומקבלים. אחי דניאל, תמיד בא להופעות שלי ומרים לי. להורים שלי היה מאוד קשה לקבל את העובדה- שלא רק שהבן שלהם הומו, הוא גם לובש בגדי נשים. הם עוברים תהליך בעצמם כל יום ואני שמח על כל צעד שהם עושים. החלום הכי גדול הוא שאימא שלי תבוא יום אחד להופעה שלי.
מה דעתך על נושא דימויי הגוף ואידיאלי היופי בקהילת הדראג?
אני חושב שגם אם זה לא נאמר בקול בקהילת הדראג, כמו בשאר העולם, יש קידוש של רזון ויופי. ככל שאתה “מרשים” יותר מבחינת הנתונים החיצוניים שלך, כך אתה יותר נערץ. לכן מלכות דראג שמנות צריכות להיות מצחיקות- סביר להניח בשביל לפצות על זה שהן לא מתאימות לסטנדרטים. נאמר לי בעבר שאם אלבש בגדים מסוימים או אבחר לוק מסוים, זה לא יחמיא לי- בגלל המראה והפיזיות שלי. אבל לא התייחסתי לזה ואני נוטה להתפשט על הבמה. אני גם מעביר מסר וגם לומד לקבל את הגוף שלי. אני מרגיש ממש יפה כשאני בדראג.
הפרזנטורית החדשה של ליין ה- PURE | צילום: Roy Miz שיער: Venessa Plastico עיצוב: Sapir Blumberg
ראיון זה נעשה עבור הגיליון הראשון של GenderTuck בנושא “גוף”. הוא עולה כאן לראשונה בעברית. לעיון בגיליון המלא:
