אירוע הזדהות עם נפגעי תקיפה מינית בקהילה הגאה: “צריכים ויכולים לייצר נורמות אחרות”

צילום: אופק בינאן

כמאתיים מפגינות ומפגינים הגיעו אתמול בערב לאירוע התמיכה וההזדהות עם הנפגעים ונגד אלימות מינית שהתקיים על רקע פרסום העדויות על פגיעה וניצול מיני בקהילה הגאה.

את האירוע יזמו הפעילים עומרי פיינשטיין וילי קלריך בשיתוף האגודה למען הלהט”ב, חוש”ן ואיגי, והוא כלל ברובו נאומים של ראשי הארגונים הגאים השותפים לאירוע ושל ח”כים ממגון מפלגות, ועדויות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

יו”ר האגודה למען הלהט”ב, נורית שיין, הציגה את התכנית של ארגוני הקהילה למאבק באלימות המינית: “מציפות אותי כאן מחשבות ורגשות שחובקות ארבעה עשורים של מאבק מתמשך בו יש גאווה וכאב. הגיע הזמן שאנחנו כקהילה חזקה וגאה נדבר על דברים שרחשו מתחת לפני השטח ונאיר עליהם זרקור של אמת. יחד אנחנו עומדים עם הנפגעים והנפגעות ואומרות: אנחנו אתכם מאמינות ומאמינים לכם, אנחנו שומעות אתכן, אנחנו רואות את הכאב והנזק שנגרם לכם. הקהילה שלנו חזקה כדי להתמודד עם זה וצריכה להתמודד עם זה. כולנו מחויבים לשבור את קשר השתיקה ולשנות את המציאות לעומק. לא נסתפק רק בגינוי. נפעל עכשיו, ניקח את ההזדמנות הזאת וניצור אחת ולתמיד נורמות וגבולות אדומים שמבוססים על הסכמה ומרחב בטוח. יחד עם ארגוני הקהילה הגאה, נצא בתכנית שתמומש מיידית ותכלול קמפיין לעידוד, שיתוף ודיווח על פגיעות מיניות. ובהמשך לקמפיין ניצור ביחד את “הקוד האתי” שלנו שיתווה קווים אדומים של אפס סובלנות לפגיעה מינית. קוד אתי שיחייב כל אחד ואחת מאיתנו”.

רום אוחיון ונועה רפאלי, סמנכ”ליות שותפות בארגון הנוער הגאה, הציגו את הדרך בה רואה הארגון את תופעת האלימות המינית ואת השינויים שצריכים להעשות קודם כל בתפיסות. “אנחנו לא קהילה רק בשביל המסיבות ולא רק בשביל מאבקים בכנסת- אנחנו צריכים ויכולים לייצר נורמות אחרות בין כולנו- גברים, נשים, א-בינאריים, בכל המגדרים ומכל הזהויות. נורמות שבהן אני יכולה להרגיש בנח ובטוחה בכל מקום, שאני אוכל להבדיל בין מיניות שבריאה לי ומגדילה אותי לכזאת שמקטינה ופוגעת, שאף אחת לא תשלם מחיר על לסרב למשהו, ושאנחנו נדע שיש למי לפנות, ושיאמינו לי ושיאהבו ויגבו אותי כשקורה לי משהו הקשר ההדוק והמצער שלנו כלהט”בים עם בושה והסתה יצרו לנו קהילה שבה יש דברים שאפשר לעשות ואחר כך לא לדבר עליהם. ולצערנו יש אנשים שהעזו לנצל את הפחדים שלנו, ועוד יעזו לנצל. יש חוויות שחווינו שאנחנו כבר כל כך טובים בלהסתיר, כי אנחנו חושבים שאולי משהו בנו דפוק. וזה מסוכן, כי מגיע לנו להיות בטוחים גם ברחוב וגם בכיתה וגם במיניות שלנו וגם בזוגיות שלנו. וכשקורה לנו משהו- זה לא בגללנו, וזה לא אשמתנו, מרחב בטוח זה לא רק לעשות הכל כדי למנוע אלימות וחציית גבולות, זה גם להכיר בהם כשהם  קורים. זה גם להבחין ביחסי הכח ולעשות איתם משהו. לעשות חינוך, לייצר תשתיות, לתת תמיכה לכל מי שנפגעה, ללמד את עצמנו גבולות ולהמציא מיניות אחרת- זאת תהיה המהפכה האמיתית. אנחנו צריכות לתפוס את עצמנו בידיים ולהפסיק להיות סובלניים לאלימות בינינו, לקודים של הסתרה וכח ובושה במיניות שלנו, לניצול ולפגיעה. זה דבר שהתחייבנו אליו באיגי לפני הרבה שנים, ואנחנו ממשיכות להיות מחויבות לשינוי הזה, ללמוד אותו ולהשתפר בו. יש לנו עוד דרך ארוכה, בואו נעשה את זה ביחד”.

בחלקו השני של הארוע נאמו ח”כ מהמפלגות השונות, שהביעו את תמיכתם ומחוייבותם למאבק.

ח”כ איתן גינזבורג, כחול לבן, “יש ארון כפול שאליו נכנסים הנתקפים, אני מאמין שהקהילה הגאה חזקה מספיק כדי להסתכל פנימה. חשוב לי להזכיר- אין בושה בלהיות נפגע מינית מי שצריך לחוש את הבושה זה רק התוקף. אתם התקווה שלנו ואתם ההוכחה שאפשר לייצר תרבות אחרת. תקיפות מיניות זה דבר שצריך להוקיע אותו לדבר עליו, יש לנו מכנה משותף וערבות הדדית. חייבים להישאר מחויבים למציאות ותלוי בכול אחד מאתנו. האשמת הקורבן היא דפוס נפוץ בשיח פגיעות מיניות, ובטח כשמדובר באישיות בעלת כוח וסמכות. חינוך הוא הכלי הכי חשוב ליצירת השינוי שאנחנו מייחלים לו. יצירת תרבות גאה רגישה יותר. כמו כל תהליך של שינוי חברתי משמעותי, גם התהליך שלנו עלול להיות ארוך וקשה. אני מניח שבמעלה הדרך יתגלו עוד מקרים קשים ויהיו אולי עוד עדויות. התהליך יחייב מכולנו אורך רוח, מחויבות ומעל לכל – רגישות. רגישות בראש ובראשונה כלפי הנפגעים והנפגעות, אך גם כלפי מוסדות וארגוני הקהילה, כלפי הפערים הדוריים, וכן, גם כלפי הפוגעים שמבקשים להביע חרטה ולעבור שינוי. האחריות על יצירת תרבות גאה אחרת, בטוחה ורגישה יותר, המבוססת על רצון הדדי – היא של כולנו. עכשיו מאוד חשוך אבל “תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר”.

ח״כ נעמה לזימי, מפלגת העבודה: “התוקפים מזדכים על כבודם בציבור והכוח חוזר לקהילה. זהו תהליך בריא של זיהוי וטיפול. אתם השינוי. בזכות האומץ לשתף חוזר הכוח האבוד אל הקהילה. הפוגעים עתירי הזכויות מזדכים על כבודם ומעמדם בקהילה ובציבור, ומוקעים חברתית ע”י משפחתם, חבריהם וסביבתם. אני גאה בכם- בזכותכם אנחנו עדים לשינוי קיצוני בשיח המותר והאסור ולמודעות שהולכת וגדלה. הקהילה עוברת תהליך בריא של זיהוי וטיפול. המקרים המטלטלים האלה יקבעו קווים אדומים עם אפס סובלנות לפגיעה מינית. הכל בזכות האומץ הבלתי מתפשר שלכם”.

יו”ר סיעת מרצ ח”כ מיכל רוזין: “הגענו ליום שבו הקהילה חזקה ומבוססת מספיק, שהמבנים הארגוניים שלה איתנים מספיק בשביל לשאת גם ביקורת, והגיע הזמן לבדק בית. הקהילה חזקה מספיק בשביל שאתם ואתן תוכלו לספר על הפגיעות שעברתם. מה שאתם רואים כאן סביבכם הערב, זאת התקווה – אתם התקווה. אתם ההתחלה של שינוי, אתם תיצרו בקהילה אקלים חדש, יחסי כוחות חדשים, גבולות חדשים וסטנדרטים חדשים. עכשיו תורנו”.

יוראי להב הרצאנו, יש עתיד: “לא זה לא, הפגיעה לא מתרחשת בגללך הנפגע/ת. כולנו עומדים לצדכם.ן, ויש לנו אפס סבלנות לפגיעות מיניות. מוכרח להיווצר בקהילה גאה מרחב בטוח הנקי מפגיעות מיניות, מרחב בטוח זה מרחב שבו פגיעות ונפגעים והנפגעות יכולים ויכולות לשתף את הפגיעות, ויש לוודא שאנחנו פועלים יוצרים מרחב בטוח כזה. תעשו אהבה בהסכמה ובבטיחות. באנו לשנות”.

באגודה למען הלהטב יחד עם ארגוני הקהילה הגאה ייצאו בתוכנית למאבק בפגיעות מיניות בקהילה, שתימשך כחצי שנה. בשלב הראשון יעלה קמפיין שיעודד שיתוף ודיווח על פגיעות והטרדות מיניות שחוו חברי וחברות הקהילה הגאה – באמצעות מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית וקו הקשב של האגודה למען הלהט”ב. במקביל, בארגונים יתגברו את המערך הפסיכוסוציאלי ויציעו מערך טיפול פרטני וקבוצתי. בשלב השני חברי וחברות הקהילה הגאה ישתתפו ביצירת קוד אתי חדש שיפתח ויטמיע נורמות וקווים אדומים עם אפס סובלנות לפגיעה מינית. בשלב השלישי יפורסם הקוד האתי החדש במטרה להפוך אותו לנחלת הקהילה, בשיתוף מקומות הבילוי וחיי הלילה הקהילתיים ודמויות משפיעות בקהילה.