“לא רוצים פירורים” – הקהילה הגאה מפגינה ודורשת זכויות

צילום: עדי אדלסהיימר

ארגוני הקהילה קיימו הערב הפגנה בתל-אביב, בדרישה מהקואליציה להתחיל וליזום חוקים לטובת הקהילה, כפי שהבטיחו רבים מחברי הכנסת היושבים בה.

מאות מפגינים, נציגים וחברים בארגוני הקהילה השונים, הגיעו עם שלטים ודגלים אל רחבת הכניסה לבניין משרדי הממשלה בתל אביב, והפגינו תחת הסיסמא “לא רוצים פירורים, תשנו את החוקים”.

במהלך ההפגנה נשאו דברים נציגי ארגוני הקהילה השונים. רשימת הנואמים כללה נציגים מארגון חוש”ן, ארגון הנוער הגאה, מעברים, תהל”ה, אדם לאדם, האחווה הסטודנטיאלית הגאה, האגודה למען הלהט”ב, המרכז הגאה, בית דרור וכן נציגי התאים הגאים של מרצ ויש עתיד.

“ממאפייניה של קהילות מוחלשות זה שאנשיה לא מפנימים את כוחם המאוחד, ומשתמשים במעט האנרגיות במאבקים פנימיים”, אמר רן לבל, מנכ”ל משותף של איגי, “קהילות מוחלשות מהר מאד מורידות את הראש, כאילו והפנימו את הדיכוי, את יחסי הכוחות ואת חוקי המשחק על פיהם הם חייבים לשחק. וחס וחלילה לא לשבור אותם. באתי לומר היום לנוער הגאה- בעלי החלומות, אלא שלא אבדה תקוותם- והן יידעו להמציא את המציאות מחדש- מחובתכם לשבור את כללי המשחק. מחובתנו כקהילה גאה לשנות את חוקי המשחק- ולהמציא אותן מחדש. שלא יהיו עוד אף נער או נערה במדינה הזאת- מאילת ועד רמת הגולן, מרהט ועד עפולה- שירגישו לבד. שהנוער הגאה, באשר הוא, יידע- הוא לא לבד עוד. מציאות ה”הכל בסדר” של היום במדינת תל-אביב גורמת לחלקינו לשכוח שאלפי בנות ובני נוער חיים בחרדה יום יומית, חווים אלימות, יחס משפיל, לעיתים מבלי אופק ותקווה לחיים שלהם. זה לא מנע מהממשלה שלנו להפיל את החוק האוסר על טיפולי המרה. כל אחת ואחד מכם, כנסת ישראל, צריך לעשות חשבון נפש גדול מאד עם עצמו על הבחירה שלכם שלא לעשות שום דבר בשביל למנוע את הרמת היד הבאה על נער או נערה, צעיר או צעירה להט”בים בישראל”

נציגי חוש”ן בהפגנה הערב בת”א

עדי שריקי, חברת דירקטוריון חוש”ן, התייחסה לתקציבים הדרושים לארון להרחבת פעילותו: “ההחלטה שהתבשרנו עליה לפני יומיים, להכפיל את תקציב השירות הפסיכולוגי-סוציאלי, היא חשובה ומבורכת. ביחד אנחנו כאן כדי לדרוש מעשים שיביאו לחברה בה פחות להט”בקים נדרשים ונדרשות לתמיכה וסיוע. שינוי חברתי יתרחש כשהמרחב הציבורי יהיה בטוח לכולנו, כש”הומו” “קוקסינל” או “נקבה” לא יהיו יותר קללות בבתי ספר וברחוב, כשבגני הילדים תהיה סביבה מאפשרת גיוון מגדרי, כשיהיה שיח חינוכי על זהויות מיניות שונות, כשלא תהיה מחיקה של זהויות שאינן הומו-לסביות סיסג’נדריות. בשביל שכל זה יקרה צריך להשקיע בחינוך. צריך לפתוח את הדלת ולתת לחוש”ן להיכנס. ולצערי הדלת הזו עדיין לא פתוחה מספיק. תקציבים הובטחו לנו בעבר אך עד היום, 12 שנים מאז שחוש”ן הוקם, הכספים לא הועברו. נדרשות החלטות של הדרגים הפוליטיים. נדרשים מעשים. נדרש אומץ. ואנחנו כאן הערב דורשות ודורשים את האומץ הזה למעשים. חוש”ן ימשיך לדרוש את מה שמגיע לו בזכות ולא בחסד, נמשיך ונדרוש שוויון זכויות, נאבק על המרחב הציבורי עד שבסוף נצליח”.

“אני באמת מאמין שזה בסדר להגיד שיש נושאים שיותר חשובים מלהט”בים”, אמר ארז וינר מהאגודה הסטודנטיאלית הגאה, “לא בטוח שעל כל נושא אני אסכים, אבל זה חלק מהשיח הדמוקרטי. הבעיה נוצרת כשאומרים דבר אחד ועושים דבר אחר. כרגע, נכון להיום – הקואליציה והמפלגות בתוכה אומרות במעשיה – שזכויות להט”ב הן בתחתית סדר העדיפויות… מה שחסר זה חוקים נגד אלימות כלפי טרנס. מה שחסר זה שוויון בכל הנושא של אבל ושכול. מה שחשוב זה מניעה של טיפולי המרה פוגעניים. כל אלא אגב – אין להם דבר וחצי דבר לדת ומדינה, וגם את זה חשוב להגיד – כי אי אפשר להסתתר מאחורי הסכם קואליציוני. הבחירה של מפלגות הקואליציה שלא להעביר את החוקים הללו היא מבישה. ואם הקואליציה לא רוצה לתת קרדיט לאופוזיציה אז יש פיתרון- שפשוט יציעו חוקים כאלה קודם. אם הם לא יעשו זאת – אם לא ישימו אותנו גבוה יותר בסדר העדיפויות, ואני אומר את זה מבחינת זכויות להט”בית בלבד ובלי קשר לנושאים אחרים – צריך שלא להצביע להם.הדרך היחידה בה חברי וחברות כנסת והמפלגות שלהם יקחו אותנו ברצינות, היא שלא נצביע להם כשהם לא תומכים בנו. זו הדרך שלנו להשפיע דמוקרטית. ואם הם מכאיבים לנו בזכויות, חובה עלינו להכאיב להם במנדטים”

“במדינה שבית המחוקקים שלה נותן יד לטיפולים מזעזעים של המרת קטינים ממחלת ההומוסקסואליות, אל לנו לצפות שהבורות הזו לא תחלחל אל הבתים”, אמרה ליטל מוסק, מבית דרור, “בית דרור עמוס בבני נוער, אין כמעט מיטה פנויה. אנו אנשי הצוות והמתנדבים עושים כמיטב יכולתנו להשאיר לבני הנוער עם תקווה שיגיע היום בו הכל יהיה שונה. אנחנו בקשר אינטנסיבי עם המשפחות על מנת להחזיר את הנוער הביתה, ובמקרים רבים אנחנו מצליחים, אבל הכנסת הזו מקשה עלינו. עד שהמצב ישתנה והלהט”בפוביה תפסק, נמשיך לראות בני נוער נזרקים מהבית”.

צילום: חן אריאלי

“אני עומדת כאן ומסרבת להיות זאת שמסבירה מדוע הח”כ המוצהר מהימין “לא יכל” לעשות דבר”, אמרה אמילי גרונצווייג ממרצ, “זה לא מתפקידי, מתפקידנו להבין את המניעים המפוקפקים שלו. מתפקידנו לומר: הגעת לכנסת בזכות הקהילה הזו, בזכות אנשי ימין להט”בים שבחרו במפלגה שאתה מייצג כדי שהקול שלהם יושמע, גם מהקואליציה. אבל במקום זה קיבלו יריקה לפרצוף תחת האמירה המשעממת של ‘משמעת קואליציונית’. מספיק עם מפגן הצביעות הזו שביד אחת מחייכת וצובעת ציורים של משפחות גאות וביד השניה מסרבת לאסור על השימוש בנו לניסויים בבני אדם המכונים בטעות “טיפולי המרה” ומסרבים ולהכיר באם שכולה רק כי היא לסבית. מספיק עם בעלי התפקידים והשרים שקוראים לנו בהמות וחוטאים. ואם הממשלה הזו לא מסוגלת לפעול, להגן עלינו ולהכיר בנו כשווים – היא מוזמנת ללכת. אנחנו נשארים כאן”.

זהורית שורק, יו”ר התא הגאה של יש עתיד, קראה למשתתפים לרכז את המאמצים במאבק למען השוויון ולא במאבקים פנים קהילתיים. “אנחנו צריכים לקרוא לשוויון בפה מלא בלי פשרות בכלל. אני רוצה לקרוא לכל המתנדבים, הפעילים וראשי התאים, להצביע ברגליים ובפה בעד המילה שוויון, ורק בעד השוויון ולא נגד מלחמות בתוך עצמנו. אם נלחם בתוך עצמנו, לא יצא מזה שום דבר”.

דוברת נוספת שהתווספה לנאומים היא אסתי לי, שהשתתפה לאחרונה בתכנית הריאליטי האח הגדול. אסתי לי בחרה לדבר דווקא אל חברי הקהילה שנמצאים בארון. “אני באופן אישי לא מאמינה שבן אדם צריך בשביל לשפר את עצמו לשאת רחמים עצמיים. אני מזמינה אתכם לשנס מותניים, להיות אתם עצמכם, לעזור לחברים ולהרים את מי שלא מוכן ואין לו את האומץ, מול המשפחה, בעבודה, לא להסתתר בפני אף אחד. אנשים מעריכים אנשים חזקים”.

“זאת הקהילה שאני גאה להיות חלק ממנה”, סיכם מנכ”ל האגודה אהד חזקי את ההפגנה, “קהילה שלא שותקת, שנמצאת בכנסת, שנמצאת ברחובות, שנמצאת על משאיות. אנחנו לא נשתוק. האגודה למען הלהט”ב תדאג לזכויות ולא תנוח גם בכנסת וגם ברחובות”.

כשעה לפני הפגנה הודיע החוג הגאה של מפלגת העבודה כי לא ישתתף בהפגנה.

“אין ספק, שהקהילה צריכה לצאת לרחובות ולדרוש את זכויותיה, למחות על החרפה שהיא ממשלת ישראל ולהציב את דרישותיה בכל מקום- בכנסת וברחוב”, נכתב בהודעת החוג הגאה, “עם זאת, לנו כגוף פוליטי- מפלגתי ולארגונים מטרות ביניים שונות… ההפגנה הערב היא הפגנה של הארגונים, הם רוצים (ובצדק) להביע את הכעס והאכזבה שלהם מהממשלה שלא נותנת לנו אפשרות לחיות פה חיים נורמאלים, הם רוצים להשיג עוד תקציבים כי מה שהם מקבלים זאת בדיחה עצובה. זוהי לא הפגנה שנועדה לערער על קיום ממשלת הליכוד, היא לא מנסה להחליפה. לכן, נאחל לארגונים הפגנה מוצלחת ואפקטיבית, אבל אנחנו כגוף לא נוכל להיות שם. שיתופי הפעולה שלנו עם הארגונים לא יפסיקו ולהיפך, יגברו, כי בסוף כולנו מנסות ומנסים להגיע לשוויון”.