ב-26 בספטמבר תתקיים בכיכר ציון בירושלים עצרת הזדהות ומחאה על מצב אוכלוסיה הטרנסית בישראל. את הארוע יקיים ארגון בת קול, הארגון הנשי הגאה הישראלי היחיד. והוא מיועד לחברי וחברות הקהילה הדתית על כל גווניה, ויכלול עצרת הזדהות ומחאה בשילוב מעגלי לימוד ושיח.
“עצרת זו מוקדשת לאותן נשים טרנסיות דתיות או בעלות רקע דתי, אשר איבדנו בשנים האחרונות לאובדנות” מסבירה תהילה אטיאס בסה, מנכ”לית ארגון בת קול, “אובדנות זו באה על רקע הדרה, מחיקה והלבנת פנים כלפיהן. בעצרת יישאו דברים רבנים ורבניות וחברי וחברות הקהילה. יחד נעשה חשבון נפש חברתי ונשנה את המצב ואת הסטטיסטיקה הכואבת של האובדנות. בסיום העצרת נקיים לימוד ושיח, נדון כיצד עלינו לשנות את דרכינו ולחזור בתשובה, ננסה להבין את הקשיים שהחברה שלנו מציבה בפני הקהילה הטרנסית ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב.
יצירת העצרת הייתה לא פשוטה מאף כיוון. על אף שהמצב של טרנסים וטרנסיות בחברה הדתית קשה מאוד, רמת המודעות נמוכה. בתור אירוע דתי, חשוב לנו לרתום את התמיכה של רבנים ורבניות שיבואו לשאת דברים. לצערינו, במקרים רבים נתקלנו בחומה ובחששות להגיע, להשתתף או לתמוך – שמא הקהילות של רבנים ורבניות אלה לא יראו זאת בעין יפה. זאת אף בקהילות ליברליות ופלורליסטיות מאוד ואף רבנים שנחשבים כפורצי דרך ביחסם לקהילה הלהט”בית הדתית. נאמר לנו כי הדור עוד לא הוכשר לקבל את הנושא ולשנות את המצב. חשש זה הוא בדיוק מראה של חשבון הנפש שאנו מקדמות- אסור לנו לתת להם למנוע מאיתנו לקדם שינוי וצדק חברתי וקהילתי. אסור שהחברה מסביבנו תהיה זו שמונעת מאיתנו לשאת קול כנגד עוולות ולעמוד לצד המוחלשות והמודרות מחברתנו. ההתעסקות בעוולות החברתיות, תוך קשר עם משפחות שאיבדו את היקרות להן, חידדה לנו את הקשיים והזכירה לנו עד כמה קיום העצרת וקבלת התמיכה מהחברה הדתית דחוף וחשוב. אל לנו לחכות עד שיוכשר הדור- אין כזה דבר, שאיננו מוכנים לשינוי. השינוי יקרה כשנביא אותו, עכשיו הוא הזמן הנכון. עלינו לקרוא בקול, לפני שנאבד עוד מאחינו ואחיותינו.
אנשים שמתייחסים לקהילה שלנו בדרך כלל יזרקו משפטים כמו: “זה רחוק ממני”, וינסו להתכחש לקיומנו. אבל חברה שעומדת מנגד כשבתוכה יש קבוצה שלמה שמכלה את עצמה זו חברה לא בריאה ולא יעזרו אלול וסליחות בחמש בבוקר. כמחצית מהאוכלוסייה הטרנסית בישראל מתה, מתאבדת מכלה את עצמה. ואם חברי מפלגת נועם “היקרים”, עדיין מודאגים מטרנסים ש”משפיעים להם על הילדים”, אז אין צורך – הם תכף לא יהיו, הקבוצה הולכת ונעלמת כי הן פשוט מתות”.
לקראת העצרת, עושה תהילה חשבון נפש ומבקשת מהקהל הדתי להצטרף ולאלעמוד מנגד למצוקת הקהילה הטרנסית.
“מהו חשבון הנפש שלך השנה? שיאו של חודש אלול מתקרב אלינו ואיתו חשבון הנפש שאנו עושים ועושות עם עצמנו כפרט וכחברה. המשנה במסכת יומא אומרת, כי על עבירות שחטאנו לפני המקום- אפשר לכפר באמצעות יום הכיפורים, בתפילה ובצום. אך על עבירות שבין אדם לחברו-יום כיפור אינו מכפר, עלינו מוטלת החובה לעשות תיקון חברתי על מנת לתקן עוולות אלה.
גם אנו, בארגון בת-קול לנשים דתיות גאות, עושות חשבון נפש. הארגון שלנו פתוח לרצף מגדרי רחב ולכל מי שיש לה קשר או רקע דתי. אנו, כלל חברות הארגון, מביעות סולידריות כלפי חברותינו מקרב הקהילה הטרנסית שבמקרים רבים מוקעות מקרב החברה הדתית ולא מתאפשר להן לקחת חלק בבית הכנסת ובבית המדרש. במסגרת חשבון הנפש אנו מבינות כי עלינו להשמיע את קולינו באופן חזק וברור יותר כנגד העוולות שמתקיימות כלפי הקהילה הטרנסית בקרב החברה הדתית. בת קול הקימה בשנה האחרונה קבוצה טרנסית בתוך הארגון על מנת לתת מרחב בטוח ומקום לטרנסיות בבת קול. מתוך הקבוצה עלתה העצרת שמטרתה להעלות מודעות בקרב החברה הדתית ולקרוא לשינוי חברתי.
כל שנה, גם בלי להסתכל בלוח השנה, אפשר להרגיש את בואו של חודש אלול. הרוח הקרירה שמתחילה לנשוב מבעד לימי החמסין המהבילים, הרימונים שצומחים בגינות הרחוב ומפיצים כתמים אדומים משגעים, המחשבות שנודדות ועושות חישוב לאחור על מה שהיה ומה עוד נשאר. חגי תשרי, אלו חגים הקשורים לנפש ולאישיות. ל”לצאת מהעור של עצמך”, לעצור את השגרה ולהתבונן מבחוץ. זה בדיוק הזמן להתחרט, ולהחליט מחדש שהשנה יהיה טוב יותר. ההתבוננות היא לא רק אישית היא גם חברתית קהילתית.
אם יש מעשה של חסד אחד שתוכלו לעשות בחודש אלול זה להגיע לעצרת ההזדהות ואין פה בכלל שאלה הלכתית או לא. זה לא העניין והסיפור. יש פה רק מודעות ורצון שיהיה פה טוב יותר. תבואו לדבר להקשיב, תראו שאכפת לכם. זה לא מצעד ואין כאן דגלי גאווה. באירוע ידברו רבנים אורתודוקסיים, יתקיים לימוד ומעגלי שיח, תהיה אמירה ברורה של אחדות וסולידריות חברתית ויהיה ניגון אמיתי שכולו מהלב. כי בסוף כולנו רקמה אנושית אחת”.
האחים והאחיות החורגים של הקהילה ההומו-לסבית הדתית
“זאת הייתה אחת השנים הקשות והמורכבות עבורי כאישה, אימא טרנסית ואורתודוכסית”, אומרת יעל רשלין, טרנסית דתיה, “זו הייתה שנה קשה עבורנו בקהילה הטרנסית, והלהט”בית כולה. השנה איבדתי כמה חברות ומכרות טובות. לצערי לא עוברת לה שנה מבלי שאני מאבדת כמה חברות וחברים מהקהילה שלי, וספר הטלפונים שלי מלא בשמות שאני יודעת שכבר אין מי שיענה בצד השני.
במשך שנים הרגשתי שלא היה מקום בו יכולתי כאישה טרנסית להרגיש כשווה בין שוות, מקום בטוח שאוכל להיות בו מי שאני. בית או קהילה אורתודוכסית שתחבק אותי. אני גם יודעת שאני לא היחידה שהרגישה כך.
במשך שנים ניסיתי ליצור מודעות לכך שגם אנחנו קיימים, שיש לי אחים ואחיות וחברים וחברות טרנסימות שגם הם כמהים וכמהות לבית ושייכות בקהילה הטרנסית. שנים הפנו לנו את הגב, התעלמו מאיתנו, פחדו לומר את שמנו בקול או להכיר בקיומנו. במובנים מסוימים אנחנו עדיין דורכים במקום, אנחנו עדיין האחים והאחיות החורגים של הקהילה ההומו-לסבית הדתית, אלו שצריכים לחכות שהמצב ישתפר קודם אצל שאר אותיות הלהט”ב ורק אחר כך אולי יהיה זמן להזכיר גם את קיומנו.
רבנים שמעדיפים להעלים עין מעשרות שות”ים “הלכתיים” שפוגעים בעצם הקיום שלנו. קוראים לנו חולי נפש וממליצים לסביבה הקרובה שלנו לפגוע בנו על ידי התעלמות, חרמות וקריאה בשמות הישנים שלנו. יש כאלו שבוחרים לא לכבד אותנו בכך שלא ישמרו נגיעה מאיתנו.
העצרת הזו כל כך חשובה עבורי. סוף סוף אני מרגישה שיש קבוצה חשובה מהקהילה שלוקחת אחריות, שמבינה את השבר הגדול שחווינו במהלך השנים האחרונות וקוראת בריש גלי – די!
די להתעלמות מאיתנו, די לדה-לגיטימציה שאנחנו עוברות בשנים האחרונות בידי רבנים שרלטנים, די למוות שלנו כתוצאה מאותן מילים ומעשים פוגעניים, די להפקרות בכסות פוליטיקה שמטרתה להעלים אותנו מהחברה.
העצרת מאורגנת על ידי ארגון בת-קול, הארגון שמהווה בית לנשים גאות, וגם נשים טרנסיות. בעצרת ידברו רבנים אורתודוכסים החברים של נטע חדיד ז”ל, צעירה טרנסית בת 24 מאלון שבות שהתאבדה במאי האחרון. יהיו מעגלי שיח ויהיה ניסיון אמיתי לנהל שיח ולהעלות מודעות למצב הקהילה הטרנסית, לקיום שלנו כחלק מהמארג האנושי הזה שמכיל אותנו ואתכן. זהו צו השעה ואנחנו זקוקות לכן ולכם להוכיח לקהילה הטרנסית שיש לה גב”.
פורסם לראשונה במגזין אוןלייף
