כל הפוסטים בטור אישי
“מאיפה באת לי פתאום!?”
בפגישות העסקיות ובבילויים הליליים, גילי מגלה שבסוף כולם מחפשים את אותו הדבר כשהאנושות מאבדת אחיזה במציאות היא נושאת תפילה אל
בארץ אהבתי
love | CC0 1.0 בארץ אהבתי / רז לב מהרגע שנכנסת משהו בחדר השתנה. היה ברור שאני לא היחידה שהבחינה בכך, לא
“אפילו מחאו לי כפיים”
“שיחקתי אני וזו פעם ראשונה כמו שכל הגדולים עושים, כמו שעשיתי פעם ובעצם לא עשיתי מעולם”. גילי בסון חוזרת אל הבמה,
“אהבה היא דבר מסובך, אפילו יותר משינוי מין”
“למציאות יש דרך משלה. אין כדור, אין רופא, אין מנתח או טיפול. יש רק אותי”. גילי בסון מתמודדת עם המציאות
לצאת מהארון כשאני חובקת גבר
"מה הטעם לעורר שיח על נטייה מינית ועבר רומנטי כשפגשתי את אהבת חיי ובמקרה יצא שהוא גבר?" דני טיירה על הטעם
להיות מאושרת באמת
לדאוג לאושר שלי או לאושר של אחרים? גילי בסון בהרהורים של אמצע הקיץ זרעי קיץ נשאים ברוח, אבל הפעם הם
“לא רעש של משאיות, לא איש בחוטיני, ולא מטורף עם סכין. רק בועה שהתפוצצה”
“עצם הנוכחות והעצמה נתנה מספיק לכולם, כולם קראו סיסמאות, זוג גברים התחתן וילדה עם מגפון זעקה עד שלא נשאר לה
הרהורים של אמא לעת עונת המצעדים
"אני אמא לבן הומו. זה חלק מהזהות שלי. לא. אני לא מתביישת. הבושה שלי נגמרה בלילה ההוא, של הרצח בברנוער"
לפעמים פשוט אין מה להגיד
"רציתי לישון, לאכול ולדמיין שאני בתיכון בחופשת קיץ, שאין לי דאגות, ושכל מה שעבר עלי לא באמת עבר עלי, שככה
אולי זה סימן?
ליאור סרוסי חוזרת למצעד בירושלים בשנה שעברה ולרגע שבו ההיסוס הפך להחלטה
לעלות על במה ככה, כמו שאני
אחרי שנים בהן שימחה והצחיקה רווקות, גילי בסון מופיעה בדראג כואב ומרגש שמחזיר אותה להופעות הראשונות כבלאדי מרי, שאפשרו לה
לדבר, לשמוע ובעיקר להקשיב
"כשאתה נפגש עם מישהו אחר ומקשיב אתה לומד המון על עצמך". מתנאור שוכר מסכם את העבודה על אירוע המרכזי של
תל אביב, יא חביבי תל אביב?
איך קווירית נכה, שמסתובבת דרך קבע עם שילוב של שפם וחצאיות מיני, מצליחה להרגיש בבית בבאר שבע?
בקרוב אצלי?
גילי בסון עוברת חוויה דתית ראשונית כאישה ומנסה לברר מה המקום שלה בדת כמישהי שנולדה מחדש
סקס, סמים וערבית
עם וויסקי קולה וננסי ננסי אג’רם, גילי בסון מצליחה להשתחרר מהמחשבה על מה שאחרים רואים בה, וליהנות ממה שהיא רואה בעצמה אחרי
כשההומופוביה הפכה לפחד
"אתם יכולים להפסיק להתנשק פה? לא בא לי לראות את זה". משפט אחד קטן הפך את הגאווה של אדיר אבן חיים
לא מכחישה ולא מאשרת
מריגולד (שם בדוי), עובדת בעבודה שאסור לה לדבר עליה. וגם לא לכתוב. אבל על ההשפעה שלה על הדייטים מותר לה.
כמה זמן לוקח לשנות ארבע מילים?
הכתבה על הבג"צ שהגישו אורלי ורוית החזיר את נועה דנה ליום בו היא נאלצה לעמוד מול דוכן משרד הפנים בניסיון להוכיח
שנאת גאים יוקדת
"לא אתה צודק ובטח לא אתם טועים". גל דויד רוצה שפשוט נסכים לא להסכים
המציאות שוב יורה
גילי בסון חוזרת מחג שבועות בלי נעלי עקב, בלי סלולרי ובלי פוזה, ישר למציאות שיורה באנשים שניסו לברוח ממנה אנחנו
ארונות של ריצוי
מתנאור שוכר פושט את המעיל הנורמטיבי והמכנסיים השיפוטיים וקופץ לאוויר, עירום
“המצעד הראשון שלי, איך שאני”
גילי בסון מגלה את מצעד הגאווה מחדש, וגם את המציאות התל אביבית של אחרי החגיגות יום המצעד הגיע, והפעם הוא
“אני בעקב כזה הולכת כמו קוקסינל”
בשבוע מלא בארועים היסטוריים, גילי בסון נצמדת לשגרה ולנורמליות “אז תגיד תודה שאתה לא חתול”, עניתי לו לאסמס שאמר “את
לא קל”א דרכנו
‘J-לא’ מנסה לתמרן בין תל אביב לבאר שבע, ובין תחושת השייכות לקהילה האתיופית לרצון להיות לפעמים סתם לסבית תל אביב:
הגיע הזמן לתת למשאיות לעבור
גילי בסון מרגישה מספיק גאה בדרך שעשתה, כדי להבין שהגיע הזמן לפנות אותה לאחרות אני זוכרת את הפעם הראשה שזה
“זה לא ייתכן שהוא אישה”
גלית ועמית צוק מספקות הצצה ראשונה לספר ‘אחת לשמונה מיליון’ המספר את סיפור הזוגיות הבלתי אפשרית בין אישה הטרוסקסואלית ואישה
גבריות על מסך הטלוויזיה
מתן לנדאו חוקר את השיח המגדרי שיצרה השתתפותו של מייקל אלרוי ב'אח הגדול'
“זה טוב גם לטיפול בלב שבור?”
גילי בסון חוגגת עצמאות במרדף אחר אהוב ישן, דוחה ומפתה בו זמנית ספירת העומר עומדת להסתיים. החגים עברו ונגמרו בזיקוקי דינור
אתן בנויות אחרת
“יכול להיות שיש שאריות נוספות לגוף הקודם שקשורות גם בנפש?”. החופש מזמן לגילי בסון סטוץ נפשי שמשאיר אותה מלאה בשאלות
“אם הם רק היו יודעים איזה ניצחון זה בשבילי…”
“אני אף פעם לא אהיה כמו הבחורות האלה שחבר שלהן מנשק אותן באמצע הרחוב או מחזיק להן את היד! אני תמיד
על אקטיביזם ועייפות
ליאור סרוסי הרגישה עייפה מלהסביר והחליטה לשתוק קצת. אלא שאז הגיעה המחאה ואילצה אותה לבחור בין הצורך להסביר לבין הרצון
“איך זה שהמח יודע שמשהו שעוד לא קרה ירגיש כל כך טוב?”
גילי בסון ניצלה את אווירת חג הפורים כדי לממש את אחת הפנטזיות שלה, וגילתה שמותר ורצוי להגשים פנטזיות כבר שבוע
“ככל שאתה בולט יותר, הסיכוי למצוא מקום עבודה סביר נמוך יותר”
מתן לנדאו מסביר מדוע קושי במציאת תעסוקה בעקבות שונות מגדרית הוא לא בעיה רק של טרנס*
אני סובל מסטרייטופוביה
"הומופוביה נובעת בעיקר מבורות, ויכול להיות שסטרייטפוביה לא שונה ממנה בהרבה". שיחה עם חבר למילואים הביאה את מתנאור להכרה שהוא סטרייטופוב
“במשפחה יקראו לי מעצב אופנה, אני אקרא לזה מעצבת את עצמי”
גילי בסון מסבירה כיצד הפך פורים מהיום היחיד בו מותר לה להתחפש לעצמה, לאוסף של מסכות זולות שאין לה בהן צורך
“כאילו הרגע באתי מפריז”
גילי בסון יוצאת לפאב ומרגישה כמו תיירת – נהנית מהאנונימיות אבל גם מתגעגעת להרגיש כוכבת בשטח המוכר שלה כבר מרגישה
“רק רציתי לראות אם זה אמיתי… הכל בצחוק”
יחד עם השינוי האחרון של גילי בסון, מגיעות גם ההטרדות וההחפצה, שהופכות את החיים מסרט דביק למציאות מכוערת חשבתי הרבה
“תראה, יש לי ציצי!”
“תעשה שאני אהיה יפה, ושאני לא אתבייש לישון עם מישהו בלי חזייה”. גילי בסון מגיעה לשלב הסופי בשינוי שלה אז אחרי
“הסברה וחינוך בתוך ישראל על הקהילה הגאה ותמיכה בארגונים, הם כנראה מותרות”
עו"ד יגאל אברהמי, יו"ר דירקטוריון חוש"ן, במכתב פתוח לקהילה בעקבות יום זכויות הלהט"ב בכנסת