צילום: דיסני+
מלחמת הסטרימינג בעיצומה, הספקיות מעלות עוד ועוד תוכן, אבל קשה מאוד למצוא בו משהו ראוי לצפייה. ניסיתי להוציא את המוץ מהתבן, ומצאתי כמה סדרות להט”ביות מוצלחות שעלו לאחרונה.
מלכה (Queen), נטפליקס
מיני-סדרה נפלאה. הזכירה לי את “פרסילה מלכת המדבר” בגלל סיפור המסגרת – איש מבוגר שהוא גם דראג קווין, שמקבל יום אחד בקשה בלתי צפויה הקשורה למשפחה הסטרייטית שהיתה לו לפני שעזב.
זהו סיפורו של חייט שהיגר לצרפת מעיירת כורים קטנה בפולין, ובמקביל להצלחתו כחייט בפריז הוא הצליח גם כמלכת דראג. רגע לפני שהוא יוצא לפנסיה ועובר לגור בריביירה הצרפתית, הוא מקבל מכתב מנכדתו בפולין – שמפצירה בו לבוא ולתרום כליה לאמא שלה – הבת שהשאיר מאחור. הוא חוזר לעיירה הפולנית ופוגש את נכדתו שמתלהבת מאוד מהמפגש. אך אמא שלה, שלא ידעה על כל העניין, לא ממש שותפה להתלהבות הזו ולא מעוניינת בשום קשר איתו או עם הכליה שלו. הוא מתכנן לחזור לפריז, אך מצבה של בתו מתדרדר והוא משנה את התוכניות, ומכאן העלילה תופסת כיוון חדש שמסתיים – איך לא – במופע דראג מרהיב.
בדומה ל”פרסילה” זה לא סיפור על דראג. יש פה קצת דראג, אבל הוא לא העניין כאן. המהות היא המסע העצמי של הגיבור אל עומק נפשו והמסע הפיזי שלו אל עברו – אל סביבה הומופובית ושמרנית וסיטואציה משפחתית בעייתית – והקתרזיס המרגש בסוף המסע הזה.
הסיפור מקסים ונוגע ללב והמשחק של כל השחקנים, ובמיוחד של השחקן הראשי, אנדז’יי סברין, יוצא מן הכלל.
צפיית חובה – לא רק ללהט”בים, אלא לכל מי שיש לו לב.
צילום: נטפליקס
באהבה, ויקטור (Love, Victor), דיסני +
בראשית היה “באהבה, סיימון”. סרט מתוק מ-2018, על תלמיד תיכון בעיירה אמריקאית נידחת שמתלבט אם לצאת מהארון, ומתאהב בבחור אחר בלי לדעת אם הוא גיי או סטרייט.
הסדרה “באהבה, ויקטור”, ששודרה בארה”ב בהולו ומשודרת אצלנו בדיסני+, נוצרה על ידי יוצרי הסרט הזה ועלילתה מתחילה כמה שנים אחרי שהסיפור המקורי הסתיים.
תלמיד חדש בשם ויקטור (מייקל צ’ימינו המקסים פה ממש) מגיע לאותו בית ספר באותה עיירה, כמה שנים אחרי שסיימון עוזב. הפעם מדובר בנער ממשפחה פורטוריקנית-קולומביאנית, מהסוג שהולך לכנסייה בימי ראשון ושהאמא מתייעצת עם הכומר לגבי חינוך ילדיה. או לפחות כך זה נראה בהתחלה.
ויקטור, שאינו סגור על נטייתו המינית, פונה לסיימון (ההוא מהסרט) במסנג’ר והשניים מתחילים להתכתב. סיימון הופך למעין מנטור של ויקטור, ובמהלך הסדרה הם גם נפגשים.
ויקטור מוצא אהבה – בהתחלה זו נערה מבית הספר, ובהמשך זה נער. במקביל אנו מתוודעים לסיפור ההפוך – תלמידה שיש לה בן זוג ובהמשך בת זוג. וכמו בכל סדרת נוער – יש פה את הספורטאי הבריון, ואת הגיק הלא מקובל, ובני משפחה שמקבלים וכאלה שלא מקבלים – וכולם מתפתחים ומשתנים, ומתאהבים ונפרדים. או שלא.
אז כן – זה קצת דידקטי וצפוי לפעמים, אבל עדיין – זו סדרה ממש ממש מתוקה. סדרת פיל גוד שמתפתחת היטב מפרק לפרק ושומרת על הרמה מעונה לעונה. גם הפסקול נהדר – הוספתי את כל הפלייליסט של הסדרה לספוטיפיי שלי – כי השירים פה מצוינים.
הסיפור הסתיים בעונה השלישית ששודרה לאחרונה – אז כיף להתחיל, להמשיך ולסיים לצפות בכל הסדרה, בידיעה שאין צורך לחכות עוד שנה לעונה חדשה, כי לא תהיה כזו.
במקור, “באהבה, ויקטור” היתה אמורה לעלות בשירות הסטרימינג של דיסני, אך המנהלים שם החליטו שהתכנים שלה רגישים מדי (לא בגלל הלהט”ביות, אלא בגלל שזו סדרת נוער שכוללת סקס ושתיית אלכוהול). בסופו של דבר היא עלתה ב”הולו” (שירות סטרימינג בבעלות דיסני), מה שעורר תגובות קשות מצד מנויי דיסני מאוכזבים.
בישראל, כאמור, היא משודרת בדיסני+, אז אם אין לכם “יס” תמצאו למי יש ותזמינו את עצמכם ותגידו שגור אמר שחייבים לראות. כל פרק הוא כחצי שעה, ויש סך הכל 30 פרקים – אז אפשר ומומלץ לבנג’ג’ את הכל ברצף. כיף!
פרוד (Uncoupled), נטפליקס
בפינת ה”אפשר גם” נמצאת הסדרה החדשה שיצרו ג’פרי ריצ’מן (“משפחה מודרנית”) ודארן סטאר. המומחיות של סטאר היא יצירת סדרות אמריקאיות ממכרות, חלקן טראשיות (“מלרוז פלייס”, “בוורלי הילס 90210”) חלקן מצוינות (“סקס והעיר הגדולה”, “יאנגר”) ואיפשהו באמצע נמצאות “אמילי בפריז” ו”פרוד”.
ואכן, גם “פרוד” ממכרת – כמו פיצוחים. אמנם לא קשיו או פיסטוק, אך בהחלט גרעינים שחורים.
במרכז העלילה – כמו ברוב הסדרות של סטאר – גיבור שמדבר את עצמו לדעת. הפעם זה ניל פטריק האריס (“איך פגשתי את אמא”), שמגלם פה סוכן נדל”ן ניו יורקי בשנות הארבעים לחייו, שננטש על ידי בן זוגו אחרי שנים רבות של זוגיות. הפרידה הזו מגיעה משום מקום ומותירה אותו המום, והוא מנסה להתמודד איתה באמצעות חברתו וחבריו הקרובים, ולחזור לעולם הדייטים המודרני והקשוח.
“לא סוגה עילית” אמר חבר טוב שלי וצדק. הכל פה לעוס, סטריאוטיפי ולא ממש מצחיק. וההתחכמויות המילוליות המאפיינות את הסדרות של סטאר, ע”ע “סקס והעיר הגדולה” לא מצליחות להתרומם כאן.
דארן סטאר עושה פה את הבלתי יאמן, ומצליח לגרום לניל פטריק האריס לעצבן אותי, מה שלא קרה עד היום (הוא היה וירטואוז ב”הדוויג והשארית העצבנית” שראיתי בברודוויי, אז אני מאשים את התסריט והבימוי כאן ולא אותו). תכלס, גם הדמות של קארי בראדשו עצבנה אותנו לפעמים – כשהקו המחבר בין שניהם זה שהם ממש לא מודעים לעד כמה הם לא מודעים – לעצמם ולסביבה.
ועל אף כל זאת, “פרוד” נכנסה לרשימת ההמלצות שלי. בעיקר בזכות כמה רגעים טובים – שהזכירו לי פרידות שעברתי בעבר. אכן – התשתי את עצמי ואת החברים שלי אז, ואולי בגלל זה התחברתי לחלק ממה שקורה פה.
וגם בזכות כמה סצנות מעולות, אחת לפחות לפנתיאון – זו של הדראג קווין סלאש מטפל זוגי שאומר לפרוד הטרי את כל האמת בפרצוף – ובזכותה כל הפטפטת הזו היתה שווה.
וגם בזכות הליהוק של שחקנים גייז לתפקידי גייז, והמשחק של מרשה גיי הארדן, טישה קמפבל וברוקס אשמנסקאס המצוינים. כל אלה הופכים את הסדרה הזאת לראויה לצפייה.
על פי הסיום הפתוח יש להניח שתהיה עונה שנייה. וכמו “אמילי בפריז”, אנחנו נמשיך לקטר על האיכות אבל נצפה בה עד הסוף.
השלמות חובה!
עוצר נשימה (Heartstopper), נטפליקס – לא מזמן התבשרנו שהסדרה המתוקה הזאת חודשה לשתי עונות נוספות, מה שלא היה קורה אם היא לא היתה פופולרית – ובמקרה זה הפופולריות שלה גם מוצדקת.
“עוצר נשימה” היא סדרת נעורים בריטית המבוססת על הרומנים הגרפיים של אליס אוזמן. הסדרה מתחקה אחרי תלמיד תיכון גיי שמתאהב בתלמיד אחר. במהלכה אנו מתוודעים לחברים נוספים שלהם, ביניהם ילדה טרנסג’נדרית שעברה מבית הספר הזה לבית הספר לבנות.
הדמויות כאן נהדרות והמשחק שובה לב, אוליביה קולמן היא אחת ויחידה ויש פה שימוש באנימציה מקסימה שנלקחה מהספרים עצמם (אגב, חפשו “עוצר נשימה” בגוגל ותראו מה קורה על המסך).
היומנים של אנדי וורהול, נטפליקס – ב-3 ביוני, 1968, נורה אמן הפופ-ארט אנדי וורהול בסטודיו שלו בלב מנהטן בעקבות סכסוך מקצועי שהסתבך. וורהול שרד, והחל לתעד את חייו ביומנים אישיים שנחשפים בששת פרקי הסדרה הדוקומנטרית המרתקת הזאת.
אליטה עונה 5, נטפליקס – על הסדרה הספרדית “אליטה” עפתי כאן בעבר. אם עדיין לא השתכנעתם, אולי תשתכנעו אחרי שתצפו בעונה החמישית שעלתה לא מזמן. עוד יותר חתיכים, עוד יותר סקס, עוד יותר הומואים ולסביות – הכל פה עוד יותר שווה. וכמו בכל העונות – גם כאן יש תעלומת רצח שצריך לפתור.
אגב, אחד הכוכבים הראשיים הולך לככב בסרט של אלמודובר אז כדאי לכם לצפות ולגלות למה (רמז: הוא מוכשר, סקסי וממש ממש חתיך).
גרייס ופרנקי, עונה 7 ואחרונה, נטפליקס – הסדרה הוותיקה ביותר של נטפליקס, שגם עליה המלצתי כאן בעבר, הגיעה לאחרונה לסיומה. אם לא ראיתם אותה אז 94 פרקים זה באמת נשמע מפחיד. אבל כשמדובר בקודמיה ממש מצחיקה, וכל פרק הוא חצי שעה – זה ממש טס.
ג’יין פונדה ולילי טומלין מגלמות כאן שתי נשים שנזנחו על ידי הבעלים שלהם, כי הבעלים ניהלו ביניהם רומן מאחורי הגב שלהן והחליטו למסד את הקשר החד-מיני.
הן נאלצות לחלוק בית אחד, מה שמתחיל כמשימה בלתי אפשרית כי מדובר בשתי דמויות הפוכות זו מזו, והופך בהמשך לסיפור של חברות אמיצה.
הסיטואציות ביניהן מופרכות ומגלגלות מצחוק, הזוגיות של שני הבעלים משעשעת גם היא, וכך גם מה שקורה לכל בני המשפחה ההזויים. הכל פה מצחיק, מקסים ונפלא, בעיקר בזכות כתיבה אינטליגנטית ומשחק מעולה של כל הקאסט.
