צילום: יח”צ
פסטיבל רודף פסטיבל. רק סיימנו עם האירוויזיון וכבר מתחיל פסטיבל דוקאביב, ו-TLVFest ממש מעבר לפינה. מה שאומר שיש לי הרבה על מה לכתוב, איזה כיף!
ליקטתי עבורכם כמה סרטים בנושא להט”ב בדוקאביב. הפעם זו לא ביקורת רק פריביו, אך במסננת של דוקאביב נשארים רק סרטים טובים, אז כדאי מומלץ לרכוש כרטיסים לסינמטק עכ…שיו.
הדווקאים
סיפור חייהם של שישה גברים הומואים שנולדו בתקופת קום המדינה. הסרט מתחקה אחר החיים המחתרתיים והלא מתועדים של ההומואים בישראל בשנות ה-60′ וה-70′. החל מהתקופה בה הומוסקסואליות היתה לא חוקית ונחשבה למחלת נפש ועד לשנת 1979.
בקיץ 1979 ביטלו בית המלון “מרינה” ובית ההארחה בקיבוץ “מעלה החמישה” את האירוח של באי הכנס הבינלאומי הרביעי להומואים ולסביות, מחשש שהם יאבדו את תעודת הכשרות שלהם. בעקבות הביטול הצטרפו האורחים מניו יורק שהוזמנו לכנס, לכמה הומואים ולסביות אמיצים שהפגינו למען זכויותיהם בכיכר מלכי ישראל במצעד ה”נעימים ונעמות”. מאז מצעד זה החלה ההיסטוריה של הקהילה הגאה בישראל להיות מתועדת ומסופרת.
אם לא שמעתם על המצעד הזה הנה קטע נדיר שלו ביוטיוב.
איפה רוי כהן?
רוי כהן היה עורך דין המתואר על ידי מכריו ומשפחתו כמושחת, רמאי, מנוול, רשע, חסר מצפון, מאפיונר ובקיצור – התגלמות החלקים האפלים בחברה האמריקאית.
הסרט, הבנוי כסיפור מתח, עוקב אחר חייו הדרמטיים של כהן, וחושף כיצד עיצב המאסטר-מוניפולטור את הפוליטיקה האמריקאית, והפך אנשים כמו ג’וזף מקארתי ודונלד טראמפ לדמגוגים מסוכנים. טראמפ פגש את כהן כשהוא התפרסם כחבר צוות התביעה במשפט יוליוס ואתל רוזנברג וכעוזרו הצמוד של הסנטור מקארתי, שותפו לציד המכשפות ולהתנכלות לקומוניסטים והומוסקסואלים.
כהן הסתיר במשך רוב חייו את נטיותיו המיניות וחי כהומוסקסואל בארון. ביחד עם מקארתי הוא הביא לפיטוריהם של הומוסקסואלים רבים משירות המדינה. שאלת מיניותו של כהן והאפשרות שרדף הומואים מתוך שנאה עצמית עולה לאורך הסרט, אך מחווירה על רקע סיפור חייו הדרמטי. הילד הכעור, הדחוי, הגאון, שאהב רק את אמא ורצה לעצב את הפוליטיקה האמריקאית. שנים אחרי מותו מורשתו עדיין חיה בבית הלבן.
צילום: יח”צ
XYצ’לסי
החייל ברדלי מנינג, איש מודיעין שהוצב בעירק, הדליף לוויקיליקס 750 מסמכים מסווגים של צבא ארה”ב, שעסקו במעשי זוועה שנעשו במלחמות בעיראק ובאפגניסטן. הוא נידון ל-35 שנות מאסר בעוון ריגול, הפך לצ’לסי, ותבע את זכותו לחיות בכלא הצבאי כאישה טרסנג’נדרית.
אחרי שבע שנים זכתה מנינג לחנינה מהנשיא אובמה ושוחררה מהכלא. מחוץ לסורגים היא נתקלת בעוינות עמוקה כלפיה, כטרנסג’נדרית שנחשבת לבוגדת בארצה. בדיוקן אינטימי במיוחד מצטיירת דמותה יוצאת הדופן של מנינג, שלמרות קשיים אדירים מתעקשת להמשיך להשמיע את קולה בעולם. כיום היא מומחית לאבטחת רשת ולבינה מלאכותית, וכותבת על טכנולוגיה, בינה מלאכותית וזכויות אדם בגארדיאן ובניו יורק טיימס. ב-2018 רצה מאנינג לסנאט האמריקני במדינת מרילנד.
