MaxPixel | cc0
בשבועות האחרונים מחליטים עוד ועוד זוגות גאים לפנות אל הציבור הרחב בבקשה לסיוע במימון הליך פונקאות להבאת ילדים לעולם.
אחרי הבייבי בום של השנים האחרונות, במסגרתו הרחיבו הזוגות האמידים יותר את משפחתם בעזרת הליך פונדקאות בחו”ל, גם אלו שאין להם משכורת מפוצצת או משפחה אמידה, או שלא הספיקו לחלון ההזדמנויות שכלל ביצוע ההליך במדינות המזרח, רוצים לממש את חווית ההורות.
הפתרון – מימון המונים המבקש מהקהל הרחב לתרום עבור הליך הפונדקאות, תמורת תשורות שונות בהן מביע הזוג את הערכתו לתרומה, מארוחה זוגית ועד השתתפות בחגיגת הברית.
“להביא ילד היא משימה מאוד לא פשוטה”, אומרים שניר וליאור, שפתחו פרויקט מימון המונים שנועד להקמת המשפחה, “התהליך הכולל עשוי לפעמים להגיע עד לסכומים של 600,000 ש”ח שהם לא בדיוק סכום שזוג צעיר מחזיק. למעשה לא רק שאנו נכנסים לעולם שבו אנחנו תלויים בכל כך הרבה גורמים שאותם נפגוש לראשונה בחודשים הקרובים, אלא שאנו שמים את כל חסכונותינו ולו בשביל הסיכוי שנזכה להיות הורים”.
שניר וליאור, שכבר גייסו 90,000 ש”ח (מתוך יעד של 150,000 ש”ח שהציבו לעצמם), חלמו תמיד על משפחה.
“כבר מהיום הראשון אני וליאור מדברים על המשפחה שתהיה לנו ועכשיו מרגישים שהגיע השלב לממש את חלומנו”, אומר שניר, “אנחנו מוכנים לשים את כל חסכונותינו, את כל האנרגיה שיש בנו ובעיקר את כל האהבה שיש לנו לתת כדי לצאת למסע הזה של הגשמת החלום שלנו. המדינה לצערנו לא מאפשרת לנו להתחתן פה, אז אנו נאלצים להרחיק לדנמרק, הרחק מהאנשים הקרובים לנו, בתהליך שאינו מוכר לנו בכדי להתחתן. המדינה אינה מאפשרת לנו לאמץ או לבצע פונדקאות ועל כן גם במקרה הזה אנו נאלצים לצאת למסע לבד עד ארה״ב בשביל הסיכוי להקים משפחה”.
גם מאור ודניאל החליטו להשתמש בפלטפורמת מימון ההמונים בשביל להגשים את חלומם ולהפוך למשפחה.
“אנחנו בני 30+, נשואים כבר 5 שנים וכבר מנסים לצאת למסע פונדקאות 3 שנים. לצערנו, כל שערי העולם נסגרו על הקהילה הגאה- הודו, נפאל, תאילנד ומקסיקו. האופציה היחידה לממש את החלום הוא תהליך פונדקאות בקנדה או בארה”ב ועלות תהליך כזה עולה בין 400,000 ל500,000 שקל.
בשבילנו להגשים את החלום זה להתפשר, לעבוד קשה לחסוך ולוותר. במשך שלוש שנים אנחנו עושים זאת – עובדים, חוסכים ומתפשרים. הצלחנו לחסוך 130,000 ש”ח אך הבנו שלא נצליח ללא עזרה – ללא תמיכה. אנחנו מבינים שתהליך פונדקאות הוא הוצאה שיש לקחת בחשבון וגם הצלחנו לחסוך את הסכום הראשוני לתחילת התהליך אך לא נוכל לצאת לדרך בלי הסכום המלא. לכן אנחנו מבקשים את תמיכתכם להשלים את הפער – גם את הפער הכלכלי וגם את הפער החברתי: להיות זוג צעיר בישראל זה מאתגר וזוגות כמונו מוצאים עצמם רחוק מאוד מנקודת הזינוק של כולם”.
טיראן ומאור החליטו למקד את המאמצים בחברים ומכרים, ולא בעם ישראל כולו. הם פרסמו פוסט בפייסבוק ושלחו הודעות אישיות לחבריהם ומכריהם.
“אנחנו אובדי עצות. שנינו עובדים במשרות מלאות (פלוס פלוס), חוסכים ומנסים להגיע לשלב שבו נוכל לקחת הלוואה מהבנק (כי גם היא תגיע), בתקווה שתהיה קטנה ככל האפשר (כי גם אותה נצטרך להחזיר) על מנת להתחיל את התהליך – המבורך אמנם, אך הכול כך מסובך הזה – ולהפוך להיות הורים.
אנחנו נשואים שלוש שנים, התחתנו בקנדה (מאחר ולא ניתן להתחתן בארץ), מכירים מזה כעשור ויותר מהכול אנחנו חולמים יחד להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם. כיום, אחרי שלא ניתן לאמץ יותר במדינת ישראל כזוג חד-מיני, האופציה היחידה הרלוונטית שעומדת בפנינו זו פונדקאות שגם היא בחו”ל והיא כמעט בלתי אפשרית”.
להשקיע בפתרון לטובת הכלל
בעוד חלק מהזוגות מצליחים בגיוס סכומים לא מבוטלים, הם גם זוכים לביקורת על היוזמה, שמטילה ספק בשיקול דעתם וביכלתם לכלכל את הילד בעתיד. רבים גם מתייחסים לבקשה כלא לגיטימית, ומבקשים לדעת מה שעו בני הזוג על מנת לנסות ולהשיג או לחסוך את הסכום בעצמם – האם הם עובדים? היכן הם גרים? לאיזה חופשות יצאו בתקופה האחרונה?
ביקורת נוספת הנשמעת היא כי מלבד העניין האישי, גיוס תרומות עבור פונדקאות פוגע במאבק הכללי, שמטרתו יצירת מציאות בה זוגות חד מיניים יוכלו להביא ילד בישראל. לדבריהם, המאמצים המושקעים בכל זוג בנפרד, אמורים להיות מושקעים בפתרון לטובת הכלל.
הזוגות מודעים היטב לביקורת שהם עלולים לספוג, ואף התכוננו לכך נפשית, אך מבחינתם הרצון להיות הורים ולהקים משפחה גדול מכל חשש מביקורת.
“אנו נאלצים לבקש מכם עזרה, למרות שאנחנו מתביישים”, כתבו טיראן ומאור לחבריהם, “ידינו כבולות והחלום לא מתקרב משנה לשנה. אנו יודעים שאנו עלולים לספוג ביקורת קשה, אנו יודעים שהמכתב הזה יגיע לאנשים שפחות יפרגנו, אבל המהות והתכלית שלנו בעולם הזה היא ההמשכיות, והרצון לגדל ילד באווירה של בית חם ואוהב בוער בתוכנו (כמעט ולא מעזים לחלום על ילדים ברבים), כך שאנו מוכנים לספוג את כל מה שיגיע אלינו”.
את תהליך הפונדקאות יכולים זוגות ישראלים לבצע כיום אך ורק בארה״ב ובקנדה. משך התהליך לוקח בממוצע בין שנה וחצי לשנתיים ועלותו מגיעה לכ- 150,000 דולר. זה כמובן, עוד לפני שהילד הגיע לעולם ויש לכלכל אותו, להאכיל אותו, להלביש ולהעניק לו את כל צרכיו.
במציאות בה אימוץ הוא אינו פתרון ריאלי עבור זוגות מאותו המין להקים משפחה, האפשרויות הנותרות הן הורות משותפת, במסגרתה ההורות מחולקת עם צד נוסף שמגיע מחוץ לזוגיות, או הליך פונדקאות. שעד היום מומן בעיקר על יד עזרה של המשפחה, הלוואות ומשכון נכסים קיימים, ומהיום גם באמצעות מימון ההמונים.
פתרון נוסף הוא להמתין עד להסדרת הנושאים הללו על ידי המדינה. אך זוג שבוחר להמתין למחוקק הישראלי, שעדיין נוקט בסחבת בכל מה שקשור למשפחה הגאה – אם זה נישואים, פונדקאות או אימוץ, מסתכן בכך שההמתנה תמשך לנצח.
אך גם אישור פונדקאות בישראל רחוק מלפתור את הבעיה, וההוכחה הטובה ביותר לכך היא זוגות הטרוסקסואלים שמגייסים באמצעות גיוס המונים עבור הליך פונדקאות בישראל, שעלותו כ-200 אלף ש”ח.
אך טרנד מימון ההמונים לא יכול להיות פתרון קבוע. הזוגות הראשונים עשויים עדיין ליהנות מהראשוניות של הרעיון, ואלו היצירתיים יכולים אף להצליח ולגייס את הסכום באמצעות תשורות מיוחדות, המבדילות אותם משאר הזוגות. אך לטווח הארוך, ככל שירבו הזוגות שיפנו לדרך זו, יפחת הסיכוי לממן את הסכומים הללו.
וכשזה יקרה, מה יהיה השלב הבא? עד כמה נצטרך להיות יצירתיים כדי להגשים את החלום המשותף כמעט לכל בני האדם, ולהיות הורים?
