הופעה היסטרית ומתנשאת בקטע מודע לעצמו

זו כאילו הייתה הופעה תל אביבית רגילה. אומן גדול, מחירים מוגזמים, סאונד לא משהו, שעה וחצי של שירים והדרן. חלק מהכיף בהופעות האלה הם התלונות. אבל ההופעה של בריטני הייתה לא פחות ממדהימה.

זה נכון שהיא לא רוקדת ויותר הולכת על הבמה כשמיליוני רקדנים סביבה גורמים לך להרגיש כאילו יש התרחשות. זה נכון שהיא מחליפה תלבושות כאילו אנחנו עדיין ב-2002. זה נכון שהיא זוכת העולם בתחרות הקפיצה הקטנה ביותר והקרובה ביותר לקרקע. הכל נכון ועדיין – ההופעה של בריטני אתמול הייתה הורסת.

אף פעם לא אהבתי הופעות בפארק הירקון ובטח שלא לשלם עליהם 300 שקל. אבל בריטני, הו בריטני, היא משהו אחר. הזמנתי חולצה עם הדפס מהקליפ של סטורנגר, נדחקתי אל ג’ינס ליוויס קרוע וקדימה להתפלל שמונית תעצור ותיקח אותנו לכיוון ההופעה.

בתחילת ההופעה בחנו את מה שקורה סביבנו. זוג של גבר ממש יותר מידי מבוגר וילדה בת 20, אבא שאחראי על קבוצת ילדות, ומלא בני 30 שהיו חתך הזהב של ההופעה – גם מתגעגעים לעבר וגם עם כסף כדי לשלם על הגעגועים האלה.

כולם התבאסו מאמצע ההופעה שכללה המון שירים חדשים שאף אחד לא מכיר, כולם לא הבינו למה אליעד נחום הוא הופעת החימום ולא סטטיק ובנאל שרצינו שיבואו להרים, כולם קיבלו חצי התקף שבריטני צעקה “היי תל אביב” בקול שנשמע כמו גרון מלא בהליום וכולם, אבל כולם, רצו למות מאושר בסטרונגר.

פעם הייתי תיכונסטית שבורת לב ששומעת את סטרונגר ומתרגשת, שואבת מבריטני כוחות בקטע לא אירוני אלא ממקום של איזה יופי שיש מישהי שמבינה את מה שאני מרגישה ויודעת לעשות מזה מוזיקה.

עמדנו ובכינו על איזה ילדים מכוערים היינו ואיזה מזל שעכשיו אני כבר עוד רגע בת 30, עומדת עם אהבת חיי והחברים שלי ונהנית מבריטני בקטע מודע לעצמו.

אני חולה על עוצמה של רגשות של בני 15, זאת הייתה הסיבה שרציתי לעבוד עם נוער. יש בי משהו קצת מנומם עם הרדיפה הזאת אחרי הצלחה, עם השכר דירה והציפרלקס ובריטני הצליחה לרגש אותי באמת.

בבית, כשיצאתי מהמקלחת, תום אהבת חיי חיכתה לי על המיטה עם החתולה שלנו וטבעת יהלום היסטרית ושאלה אם אני רוצה להתחתן איתה. הייתי הכי סטרונגר ונזכרתי למה בתיכון הייתי מתרגשת מבריטני.

ההופעה הייתה היסטרית ומרגשת- בקטע מתנשא ומודע לעצמו.