צילום: באדיבות yes
“השנים” (“Years and Years”) של ראסל טי דייוויס (“דוקטור הו”, “שערורייה אנגלית למדי”) היא אחת הסדרות הטובות ביותר שראיתי השנה. סדרה ממכרת, מבריקה ועוכרת שלווה. כל פרק מטריד ומסקרן יותר מקודמו, ועושה חשק לצפות מיד בפרק הבא. טוב שזו מיני-סדרה של שישה פרקים בלבד. מושלם לצפיית בינג’ ב-Yes .
הסדרה, שיתוף פעולה של BBC עם HBO, עוקבת אחר קורותיה של משפחה אחת במנצ’סטר. היא מתחילה באירוע שנוגע בחייהם של כל בני המשפחה, בערב אחד ב-2019. הסיפור מאיץ לעתיד, ועוקב אחר חייהם של בני המשפחה ב-15 השנים הבאות, כשבריטניה מתנדנדת בעולם בלתי יציב פוליטית, כלכלית וטכנולוגית. עולם עם הפצצות גרעיניות, בנקים מתמוטטים, מדינות עניות, ממשלות ימין קיצוני, חוקים שהולכים אחורה. וגם – אשת עסקים אחת, בוטה ושנויה במחלוקת – בגילומה הנפלא של אמה תומפסון – שמנסה להיבחר לראשות הממשלה.
הבן הגדול במשפחה, סטפן, נמצא במצב לא פשוט, כשהכלכלה מתמוטטת והוא ואשתו מאבדים את עבודתם ומנסים למצוא דרך לפרנס את עצמם ואת שתי בנותיהן המתבגרות. אחותו אדית עוברת מפעילות הומניטרית אחת לשנייה ומתלבטת אם לפתח מערכת יחסים עם חברתה החדשה. אחותם רוזי, הרתוקה לכיסא גלגלים, מגדלת לבד שני בנים משני אבות שונים ומנסה לפתוח עסק חדש. אחיהם ההומו, דניאל, נשוי בתחילת הסדרה לגבר והם חיים באושר יחסי, אך זה לא נשאר כך. דניאל מתאהב במבקש מקלט אוקראיני צעיר שנשלח חזרה לארצו. החוק בעד נישואים חד-מיניים משתנה וחל על כך איסור, ולדניאל אין שום דרך חוקית להחזיר את אהובו למנצ’סטר. הוא יוצא למשימה מסוכנת כדי להבריח את בן זוגו חזרה למדינה, ואת ההמשך אני משאיר לכם לראות לבד.
העיסוק בשאלה איך ייראו חיינו בעתיד הקרוב הוא לא חדש. ב”מראה שחורה” עשו את זה הרבה קודם. אך להבדיל מ”השנים”, כל פרק ב”מראה שחורה” עומד בפני עצמו – עם עלילה אחרת, דמויות אחרות, מקום אחר בעולם. ב”השנים” אנו עוקבים אחרי אותן דמויות באותה מדינה ואותו נרטיב שמתפתח עם הזמן. בעוד חלק מפרקי “מראה שחורה” נראים כמו מדע לגמרי בדיוני, ולא כולם מדברים אלינו או נוגעים בנו באותה רמה רגשית, ב”השנים” קורה בדיוק ההיפך. בששת הפרקים באפוקליפסה הדיסטופית הזו אנו מצליחים להתחבר לדמויות ולסיפור חייהן המתפתח, והעתיד נראה כאן קרוב ומאיים מתמיד.
כל מונח או מוצר טכנולוגי שלא הכרתי והופיע כאן בדקתי מיד בגוגל, וגיליתי להפתעתי שהכל קיים כבר. לא באותו היקף כמו בסדרה אבל קיים, אמיתי ולא מומצא. גם המצב הפוליטי המתואר בסדרה הוא לא מצב אוטופי. הרבה ממשלות בעולם כבר נוטות ימינה חזק, חייהם הקשים של מהגרים ומבקשי מקלט הם לא דבר חדש, וכך גם הנסיגה אחורה ביחס לקהילת הלהט”ב – תראו למשל מה קרה ברוסיה. מבחינה כלכלית – יש מומחים שמנבאים קריסה מוחלטת של היורו בעתיד הלא רחוק. והפצצות אטומיות? בואו נקווה שזה לפחות לא יקרה, אבל ממש אין לדעת.
כשנחשפת המזימה של ראש הממשלה הממולחת, אמה תומפסון המעולה כאמור, נזכרתי בצמרמורת שאחזה בי בעונה הראשונה של “מראה שחורה”, בפרק שבו ראש ממשלת אנגליה נאלץ לעשות סקס עם חזיר. מה שהיא עושה פה הרבה יותר נורא ממה שקרה שם. ושוב אני לא אעשה לכם ספוילר, כי אתם בטוח הולכים לראות את הסדרה הזאת.
אם ב”מראה שחורה” הטכנולוגיה, ברוב הסיפורים, נתפסת כהרסנית, מה שמציל את תושבי בריטניה ב”השנים” הוא דווקא הסמארטפון. בין כל הדברים הרעים שאולי יקרו לנו ב-15 השנה הבאות, לפחות בכך אפשר למצוא נחמה.
