fbpx

10,000 צעדו במצעד הגאווה בבירה בקריאה להשבת החטופים

בצל המלחמה והמאבק להשבת החטופים, צעדו 10,000 צועדים וצועדות ברחובות הבירה תחת הכותרת BORN TO BE FREE | "מתוך הייאוש והכאב, דבר מרכזי הלך והתבהר - התרופה לכאב, לעצב ולאובדן - היא הקהילה"
ירושלים 2024 צילום מולי גולדברג
צילום: מולי גולדברג

בצל המלחמה והמאבק להשבת החטופים, מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים צעד היום (חמישי, 30 במאי) זו השנה ה-22 עם 10,000 צועדים וצועדות שצעדו תחת הכותרת ״BORN TO BE FREE״.

ההחלטה לקיים את המצעד לא היתה ברורה מאליה, ובבית הפתוח לגאווה וסובלנות בחרו לקיימו בהשתתפות מטה משפחות החטופים, ובקריאה להשבתם של 125 החטופות והחטופים הביתה במהרה. לצועדות ולצועדים חולקו צמידי זיהוי צהובים במקום ע”י מתנדבי הבית הפתוח בירושלים, והבאים צעדו מגן הפעמון לגן העצמאות בירושלים.

בבמת הפתיחה וההזנקה בגן הפעמון נשאו דברים ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד; הרבה תמר אלעד אפלבאום, רבת ״קהילת ציון״; והרב עודד מזור, רב ״קהילת כל הנשמה״. בעצרת הסיום במצעד השתתפו ונשאו דברים: עומר אוחנה, שאיבד את ארוסו, רס”ן שגיא גולן ז”ל, בקרב על קיבוץ בארי; נדב רודאיף, בנו של החטוף ליאור רודאיף שגופתו מוחזקת בעזה; אילה מצגר, כלתו של יורם מצגר שנחטף לעזה; שילה ויינברג, יו”ר עמותת “טרנסיות ישראל” וחברת המועצה הטרנסית הראשונה בישראל.

את עצרת הסיום פתח יונתן ולפר, יו”ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות.

“לבית הישראלי שלנו יש הרבה מה ללמוד מהבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, מהקהילה הגאה בבירה”, אמר וולפר, “הגיע הזמן שבבית הישראלי יהיה מקום לכולם ולכולן. גם כשקצת צפוף, וגם כאשר המשאבים מוגבלים. העתיד שלנו כאן, הוא היכולת להושיב סביב אותו שולחן ימני ושמאלנית, טרנסית ומתנחל, ערביה ומילואימניק. לכולם חייב להיות מקום. כולן ראויות להרגיש בבית. בית שהמחלוקות, אי-ההסכמות והכעסים בו, גם אם הם קשים, הם לשם שמים ומנוהלים מתוך כבוד. אי אפשר לדבר על תקומת הבית, כל עוד 125 אחים ואחיות שלנו עדיין נמצאים ונמצאות בשבי. אי אפשר לדמיין עתיד טוב יותר עד שהם לא חוזרים. אי אפשר לדמיין עתיד בכלל.”

נילי מדרר, מנכ”לית הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, תיארה את פעילות הבית הפתוח במהלך המלחמה ואת תרומתה של הקהילה הירושלמית לקהילה הגאה כולה. “מתוך הייאוש והכאב, דבר מרכזי הלך והתבהר – התרופה לכאב, לעצב ולאובדן – היא הקהילה. מתוך האובדן מצאנו את עצמנו משפיעים ומשנות סדרי עולם, מקימות סלונים שכונתיים, נלחמות לשינוי חוקים בכנסת, מרחיבות את מעני החירום לכל ובכל מה שצריך. בעזרת מאות מתנדבים ומתנדבות הצלחנו בבית הפתוח בירושלים, להוביל פרוייקטים ארציים, לקדם שינוי מדיניות, ולהפוך את מוסדות המדינה לצבעוניות יותר. יש לנו כוח רב. ועם הכוח מגיעה גם האחריות. כשם שיש לנו את האחריות להיאבק על זכויותנו כקהילה גאה, כך חלה עלינו החובה המוסרית להיאבק עבור שחרור החטופות והחטופים. חירות היא בסיס, תשתית, נקודת המוצא. מירושלים תצא בשורה – אומרות תמיד – אז אסיים בכך שכולי תקווה שזעקת השבת החטופים שנשמעת בבמה זו תוביל לעסקה להשבתן הביתה. שנקודם מדיניות של חירות לכל, שוויון זכויות מלא, וביטחון!”

עוד בנושא:  על רקע גל הטרנספוביה: התחדשות בהנהגה של הארגונים הטרנסיים

צילום: מולי גולדברג

נדב רודאיף, בנו של החטוף ליאור רודאיף, שגופתו מוחזקת בידי ארגון טרור ברצועת עזה: “לפני עשרים שנים יצאתי מהארון, אבא שלי היה הראשון להגיד לי שזה לא משנה, הוא אוהב אותי מהסיבה הפשוטה שאני הבן שלו. החיבור בין המאבק של הקהילה הגאה על שוויון זכויות והזכות ‘פשוט להיות’ לבין המאבק להשבת כל החטופות והחטופים – החיים לשיקום, החללים והנרצחים לקבורה הוא חיבור אנושי, ערכי ומוסרי. אנחנו, האזרחיות והאזרחים של המדינה, חייבים להיות טובים יותר, חייבים להיות מעורבים יותר, חייבים להיות פעילים יותר, כדי שהעתיד של כולנו במדינה יהיה חופשי באמת, זה בידיים שלנו!”

אילה מצגר, כלתו של החטוף יורם מצגר: “מדינת ישראל במלחמה. לא רק במלחמה הפיזית, הארורה, מתישה ולא מנוהלת. אלא בעיקר מלחמה על סולם ערכים. יש לנו הרבה עבודה לעשות כדי למצוא פתרונות אחרים. אני קוראת לכם עד כאן! אני קוראת למדינה שלי עד כאן! לממשלת ישראל עד כאן! תעצרו את הטמטום הזה ותחזירו את מי שאפשר להחזיר כמה שיותר מהר הביתה. עכשיו!”

את העצרת נעל עומר אוחנה, ארוסו של רס”ן שגיא גולן ז”ל, שנהרג בקרב על בארי בשבעה באוקטובר: “יש מי שכל זה מאיים עליהם, אבל אני רוצה להגיד לכם – אין לי מטרה לנצח אתכם. זה שאנחנו נהיה שווים, לא אומר שמשהו בזכויות שלכם ייפגע. הימים שבהם נלחמנו בתוכנו צריכים להיגמר. אנחנו חיים במציאות שבה יש מספיק מלחמה בחוץ. בתוכנו אנחנו צריכים להיות יחד. לפעול כדי שלכל אחד ואחת יהיה שוויון, ולכל אחד ואחת יהיה ייחוד. אני מבקש מכם, את מה שאני מבקש מעצמי כל בוקר. תהיו קצת שגיא, תהיו אופטימיים, תהיו תמימים, תאמינו שמה שמקולקל עוד אפשר לתקן. חייבים לתקן. ואנחנו – נתקן.”

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן