ניצה סקאל, אחת ממנחות שולחן ההורים בארוע שולחנות עגולים שהתקיים ביום חמישי, מסכמת את הארוע
תחושת התרגשות מלווה בקצת חששות והתלבטויות לקראת הלא נודע הציפו אותי לקראת ארוע שולחנות עגולים שהתקיים ביום חמישי, ערב מצעד הגאווה שנת 2016.
זו לא עוד מסיבה ססגונית או פתיחה של עוד פאב, הפנינג או הופעה נוצצת עם סלבריטאים וידוענים אלא מפגש שיח משותף. החשש הגדול שלי היה האם ייגשו לשולחן שלנו -שולחן הורים. בשעה שבע בערב התמלאה הרחבה במעל 300 משתתפים שהתפזרו בן כל השולחנות לקראת תחילת הארוע.
מירי ביאלר ואני הנחנו את שולחן ההורים. התקיימו 4 סבבים מרגשים ועוצמתיים של 20 דקות כל אחד, כשמסביבנו משתתפים רבים יושבים ועומדים ומדברים…
השתתפו אב ובתו בת ה- 16 שסיפרו על הקבלה והפתיחות לצד דאגת האב לשלום וביטחון בתו בחיי היום יום מחוץ לבית. השתתפה גם קבוצה של נערים בני 20 פלוס שמבקשים להבין למה אנו מתכוונות ולמה בכלל חשוב “להיות סובלני וקשוב” להורים, ברור משמעות האמירה שכש”הילדים יוצאים מהארון – ההורים נכנסים לארון”…
ישבו גם הורים מכונסים בעצמם, כואבים ומנסים להבין האם הנטייה השונה היא ברת שינוי וילדם יחזור להיות רגיל, איך יתמודדו עם בושה, אכזבה ועם המשפחה החברים ובכלל… כמה מרגש היה המעמד שבאחד הסבבים ישבה אמא לילד הומו בוגר ואמא שלה-סבתא שלו, שסיפרה על הקושי והתיסכול הרב שחוותה לאחר היציאה מהארון של בנה הבוגר לעומת הקבלה המלאה של בעלה. והסבתא סיפרה בהתרגשות בעזרת ביתה שכשהילד סיפר לה על כך שהוא הומו היא מיד שאלה אותו בדאגה – “אמא ואבא יודעים?”…
בסיום האירוע הרגשנו מירי ואני עד כמה היה האירוע מעצים ומאפשר לשיח משותף בין הורים וילדים בכל הגילאים לקראת קבלה מלאה וחזרה לחיים משפחתיים משותפים תומכים ומחבקים וללא סודות ושקרים!
מירי ואני פעילות מזה שנים בעמותת תהל”ה (תמיכה להורים של ילדיי הלהטב”ק) מנחות קבוצת הורים, נותנות מענה בקו הקשב של הארגון ו”ביש עם מי לדבר”, נפגשות עם הורים שלא מסוגלים להחשף ולהשתתף בקבוצה ומספרות סיפור אישי בכל מסגרת אפשרית לצורך הנגשת הסיפור שלנו. מוזמנים לפנות אלינו לקו התמיכה של תהל”ה בטלפון 098651625 או לכתובתנו www.tehila.org.il
