pool | cc0
“זמן רב נשאנו, כך אומרים, בעולו של משטר ויקטוריאני, ועודנו נתונים בו”. כה אמר פוקו, הידוע בהיותו הקְרֶפּ סוזט של עולם המגדר – חמצמץ, חמקמק ומדויק. ואכן, המילניום השלישי מצטיין בשפע דיבורים הנישאים בפתיחות על שוויון מיני ומגדרי, ועדיין, אנו חיים וחיות במציאות שמרנית להחריד.
למראית עין יש סובלנות כלפי מי שנתפס כחריג, דוגמת ההוקעה הכלל-חברתית כביכול של הרצח בברנוער באוגוסט 2009, וכפי שמסופר ב-ויקיפדיה: “אנשי ציבור ומנהיגים מתנועות נוער בישראל הגיבו על הרצח בזעזוע עמוק… בכנסת הוקדש דיון מיוחד לנושא… נתניהו אמר כי הוא מודע לצרכיה המיוחדים של הקהילה וכי יפעל לקדם את הנושא… נערכה בכיכר רבין עצרת הזדהות שבה נכחו רבבות משתתפים… נאמו אישי ציבור ובהם נשיא המדינה, שרים וחברי הכנסת”. באוגוסט השנה, נדקר טרנסג’נדר מול עיריית תל אביב אבל הפעם, כמו בפעם שעברה וזו שלפניה, לא ארגנו שום עצרת.
על אף ההכרה לכאורה בזהות הטרנסג’נדרית, טרנסים עדיין נמצאים בשולי החברה. גם אם כיום ממעטים לצאת כנגד “הסוטים” (מן הנורמה) באופן בוטה, עושים זאת בכלים אחרים ובראשם, צביעות. פעמים רבות מלוהקים טרנסים לפרסומות וסדרות ריאליטי כדי להדגיש כמה חברה זו אחרת נאורה וליברלית. אך על אף החיבוק המזויף של דמויות צבעוניות ועליזות על ידי המיינסטרים, בפועל יותר מ-40% מבני ובנות הקהילה הטרנסית מנסים להתאבד מדי שנה וסובלים תדיר מאפליה חודרנית בכל תחומי החיים, מהחשש מ-“מי יהיה מוכן” להשכיר לי דירה ולהעסיק אותי, ועד לאיזה יחס אזכה בקופת החולים, בתחנת המשטרה, בפני החוק וברחוב.
מעבר למחיר הכבד שנדרש על מנת להיות נאמן לעצמך (וההתמודדות עם העובדה שזהותך מגבילה את ההיצע העומד לרשותך בטינדר), עצם העיסוק האובססיבי במה יש למאן דהוא בין הרגליים, מהווה קרקע פוריה לדיון ויזואלי באותו בליל של רגשות, מצבי צבירה משתנים, ותחושת זהות גורפת מחד ולא ברת אחיזה מאידך, המאפיינת תקופות מעבר, ולעיתים, חיים שלמים.
החיבור או העדרו בין צורה ותוכן מאפיינים את עולם היצירה, כולל זו הנשגבת מכל – אנחנו. הזהות הטרנסית פותחת צוהר ביקורתי לחברה שעדיין מתקשה לקבל את מי שנמצא בתחומי האפור – בין הנשי לגברי, בין הנקבי לזכרי, בין החשוף למוסתר. לזהויות המתקיימת באזור הדמדומים החברתי וחוטאות למוסכמות, יש שם ופנים וצורה מוחשית. תערוכת האמנות InTransition באה לייצגם בדמותן של יצירות העוסקות בשינוי, טרספורמציה ומעברים.
מארגנות התערוכה קוראות לאמניות.ים, מעצבות.ים, מאיירות.ים וכל מי שעוסק.ת ביצירה, להציע עבודות לתצוגה ומכירה בתערוכה.
העבודות יוצגו למכירה בתערוכה מיוחדת שתתקיים בתאריכים 13-15.12 בקן הקוקיה. העבודות ימכרו בסכום של 200 ש”ח, כאשר 30% מהסכום יועבר ליוצר.ת, ואילו 70% יועברו לעמותת “מעברים”, וישמשו למימון הכשרות מקצועיות לטרנסיות, שיעורי הגנה עצמית, סדנאות קול, הרצאות מקצועיות ושירותים נוספים לקהילה הטרנסית.
כל יוצר.ת מוזמן.ת להגיש עד 5 עבודות העוסקות במעבר, טרספורמציה, שינוי ודרך בכל מדיום. תנו לנו את הפרשנות המרעננת שלכן.ם, לרבות פרשנויות אבסטרקטיות (העבודות לא חייבות לעסוק כלל במגדר). הפרינטים יופקו בגודל A3 וב-2 עותקים לכל היותר, כאשר על המציגים.ות לשאת בעלויות ההפקה (הדפסה בלבד- 10 ש”ח לעבודה).
את העבודות יש לשלוח עד ה-8.11.2018 למייל intransitionfair@gmail.com. אנא ציינו שם מלא, טלפון, שם היצירה וטכניקה.
