בערב השנה החדשה השיק ארגון חברותא-הומואים דתיים קובץ יצירה להט”בי־יהודי חדש, בהשראת ספר בראשית.
הקובץ “בראשית” מגיע לבחון את הקשר בין להט”בים לתורה ובכך לקונטקסט היהודי־ישראלי והדתי בו הם מתקיימים. החל בשירים על הלהט”בים עצמם והחוויות שלהם, וכלה בשירים על א.נשים שהם פגשו. בבליל שבין דברי אלוהים חיים ושירה עכשווית, מתהווה סיפור החיים שמלווה את הקוויר.ית מיום היוולדו ועד היום בו הוא מכיר בזהותו ונכנס אל משבר זהות. ממש שהצמד ירושלים-תל־אביב יכול לסמל באופן מובהק, משבר שייפתר בשלב מאוחר יותר של חייו דרך שירים כגון אלו.
“בזהות הקווירית שלי הכרתי מול עצמי רק בסוף כיתה ט'”, מסביר זיו, תלמיד בכיתה י”ב, מיוצרי המקבץ, “זה היה בשבת כיתה בברוכין אצל הר”מ שלי. רוב הכיתה שרה שירי סעודה שלישית ואני וכמה חברים ישבנו בחוץ ודיברנו. פתאום בזמן שהם דיברו על העתיד אני חשבתי לעצמי שמה שהם אומרים לא מדבר אליי, שהגיע הזמן להפסיק לרסן את היכולת שלי להתאהב ולאהוב. מאז אני בתהליכי בירור עצמי עמוק, מה אני רוצה מעצמי ומה ההלכה רוצה ממני. מתוך מחויבות לשתי הזהויות הללו, שצריכות להיות תמיד באיזון, בוקעות יצירות מופלאות. החל מבית המדרש של איגי וכלה באסופה המהממת הזו אותה ערכתי במשותף חבר, במסגרת חברותא – הומואים דתיים”.
זיו מולד (17) ממודיעין. לומד בתיכון המשלב יחד ובמגמת אמנות במוזיאון ישראל, יודע לנמק היטב מדוע דווקא הבחירה באורח חיים דתי, כלהט”בים, היא טבעית יותר מהקונפליקט בין שתי הזהויות:
“בתור יהודים בני דורנו, כשאנחנו ניגשים לארון הספרים היהודי, אפשר לתפוש את ארון הספרים והכתבים העתיקים שיש בו כרחוקים ומנותקים מאיתנו, בין אם שומרים מצוות ובין אם לאו. אבל אפשר גם אחרת: אפשר לחיות את הטקסטים העתיקים, וליצור איתם את העולם שלנו.
ברוח הימים הנוראים, בפיוט “כי הנה כחומר” כתוב: “כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר/בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר/כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר/לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר.”
בפיוט משול אדם לחומר בידי יוצר שניתן לעשות ממנו כל דבר, להרחיב ולקצר. א-לוקים באופן כפרני משהו נמשל ליוצר, לאדם. נשאלת השאלה מה הדבר הגדול ששווה להסבירו דרך השוואה כה חמורה? ובכן נראה לי שהתשובה טמונה בתוך השאלה. יכולת היצירה והבריאה היא זו שמעלה את האדם ליכולת השוואה לא-לוקים. בחסידות מוסבר שבריאה יכולה להיתכן בשני אופנים, יש מ-יש ויש מאין. יכולת בריאת יש מאין, מתהו ובהו שמורה לא-לוקים; אך בריאה של יש מיש היא משהו שגם אנו מסוגלים לו. חוסר היכולת לברוא מריק מכניסה לבריאות, ליצירות שלנו, את הרבדים הרבים בנפשנו. יצירה מלאת אזכורים והכלאות בין חלקינו השונים שנוצרת בהקשר המפליא, שהוא אנחנו”.
“חוויות החיים של להט”בים דתיים יכולות למלא ספרים רבים, ויחד עם הנטיה היהודית למילה הכתובה והמשיכה, נוצר כאן פוטנציאל גדול של יצירה ספרותית”, מסביר שי ברמסון, יו”ר ארגון חברותא, “כל זה בא לידי ביטוי ביצירת תוכן עשיר במסגרת “חברותא”, הוצאת אנתולוגיה לפני כשנה וכעת פרסום הקובץ “בראשית”, שבא לחלוטין כיוזמה “מן השטח”. כנראה שבנוסף לקבוצות שלנו ולמאבק ב”המרה”, אנחנו צריכים בחברותא לפתוח גם הוצאה לאור”
לחצו כאן למקבץ השירה המלא באתר של ארגון חברותא
