רמזן קדירוב | צילום: הקרמלין | CC BY 4.0
העיתון הרוסי הגדול “נובאיה גאזטה” המזוהה עם האופוזיציה במדינה, דיווח אתמול כי כוחות הבטחון בצ’צ’ניה החלו בשבועות האחרונים בטיהור האזור מהומוסקסואלים.
לדברי העיתון, עד עתה ידוע על יותר מ -100 גברים שנעצרו בגין “נטייה מינית לא מסורתית או חשד לנטייה כזו” על ידי המשטרה באזור המוסלמי ברוסיה, לפחות שלושה מתוכם נרצחו. בין העצורים מנהיגים דתיים בולטים ולפחות שני מנחי טלוויזה ידועים.
על פי הדיווחים, המעצרים ההמוניים אושרו על ידי גורמים רשמיים ברשויות אכיפת החוק הפדרליות של רוסיה, בהן הפרקליטות, משרד הפנים ושירות הביטחון הפדרלי.
איתור הגברים ההומואים התבצע דרך הרשתות החברתיות, באמצעות שליחת הודעות לדייטים לקורבנות. אלו שנענו להודעה הותקפו או נעצרו, חלקם נעלמו למספר ימים ורק בהמשך התגלו מוכים וחבולים.
בעקבות המעצרים החלו גברים רבים להסתיר את פעילותם, למחוק את חשבונות שלהם ברשתות החברתיות, וחלקם אף נמלט מהאזור.
אלבי קרימוב, דוברו של נשיא צ’צ’ניה רמזן קדירוב, הכחיש את הדיווחים וטען שאין הומואים בצ’צ’ניה.
“אלה שקרים מוחלטים”, אמר קרימוב, “אי אפשר לעצור או לדכא אנשים מסוג שפשוט לא קיים בצ’צ’ניה. לו היו אנשים כאלה בצ’צ’ניה, רשויות אכיפת החוק לא היו צריכות לדאוג בנוגע להם מפני שבני משפחתם היו שולחים אותם למקום שממנו הם לא היו חוזרים לעולם”.
מחלישים את המדינה ואת הכבוד והאומץ של העם
גישתו של הנשיא קדירוב להומואים ידועה. בשנת 2008 הכריז כי “בשביל צ’צ’ני, הפשע הכי גרוע הוא להגיד ‘אני חבר של הומוסקסואל”. במהלך כהונתו נהג קדירוב להרוס מועדונים של הקהילה מכיוון שהם “מחלישים את המדינה ואת הרצון, הכבוד והאומץ של העם”
רמזן קדירוב מונה בשנת 2007 לנשיא צ’צ’ניה על ידי הרוסים, לאחר שנים בהן נלחם לצד המורדים נגד שלונות רוסיה. מאז מינויו נרשמה ירידה יחסית במספר אירועי הטרור באזור, אך פעילי זכויות אדם טוענים ששלטונו גבה מחיר כבד מהאוכלוסייה. לטענתם, הנשיא הצ’צ’ני אחראי לחטיפות, עינויים ורציחות של מתנגדיו.
ב”ניו יורק טיימס” ציינו כי בעשור האחרון העביר פוטין כוח רב למנהיגים המקומיים של האזורים המוסלמיים בפדרציה הרוסית, המקדמים ערכים איסלאמיים מסורתיים, תמורת הבטחתם לשמור על הסדר באזורים המוסלמיים ולמנוע פעילויות נגד שלטונות רוסיה.
פעילי זכויות האדם אינם אופטימיים לגבי שינוי במדיניות השלטונות, לדבריהם, באקלים הנוכחי החברה הצ’צ’נית לא תרשה לעצמה לגנות פעולות מסוג זה, חמורות ככל שיהיו. עוד הסבירו הפעילים כי הם לא יתפלאו אם רשויות אכיפת החוק לא יקבלו בהבנה ובסלחנות מקרים של הריגת גברים הומוסקסואלים על ידי בני משפחתם.
