איתך זה הכי גבוה
והכי אפשר ורצוי לנגוע
ובך הכי בא לי
ונראה לי שתמיד יש למה לצפות
עלמה קלברמן, מוזיקאית יוצרת, כותבת ומלחינה, עובדת בימים אלה על אלבומה הראשון עם המפיק המוזיקלי תאיר סיבוני. “שֵׁדָה” (SHEDA) הוא הסינגל השני מתוכו.
בשיר “שֵׁדָה” בוחרת עלמה לחשוף סיפור אישי על הספקטרום שבין אהבה טרופה למיניות בלתי מתפשרת ואובדן שפיות הדעת בתוך הרדיפה אחרי זו שאהבה נפשה. אחרי זו שכמהה יותר מהכל.
כמו רוב השירים, גם “שֵׁדָה” נולד מאהבה ראשונה וגדולה.
“האהבה הראשונה שלי הייתה כזו שאהבתי בה הכל. למדתי כל פסיק בה, וחשבתי שהיא כל מה שאוכל אי פעם לבקש. ובתוך היחס הזה שלי אליה, היא הייתה מתהלכת לצדי כמו טווס. בגאווה, בידיעה ש”בך הכי בא לי, ונראה לי שתמיד יש למה לצפות”. בגלל שהיה בזה משהו שהטריף אותי לפעמים, זה הרגיש כמעט קוסמי. “יש בך קסם ואת מכשפת. אין זה הוגן כלפי המתאהב. אוי, מה עשית לי ללב?”. השם שֵׁדָה הגיע מהתכתבות עם חברה שחוותה זוגיות דומה והרגישה שבת הזוג שלה מכשפת אותה כמו שדה.
עלמה בת 20, תושבת רחובות, בוגרת מגמת המוזיקה בתיכון קציר, יוצאת נבחרת “הכוכב הבא” עונה 3. לאחר השתתפותה בתכנית ופירוק הצמד “עלמנור”, יצאה עלמה לדרך עצמאית.
“משהו בפיצול ביני ובין מנור כבר בשלבי התכנית הכריח אותי להעז ולעמוד על במה בעד עצמי, עם השירים שלי, עם כל הקסם והפחד שבדבר”, היא מסבירה, “עד אז, שנתיים וחצי הייתי מופיעה רק איתו תחת השם “עלמנור”, זה היה מותג, זה היה קאברים, זה לא דרש ממני לשים את האמת שלי בפרונט. באחד הפרקים שלא שודרו שרתי שיר מקורי והשופטים עפו, זה היה טירוף מוחלט.
ממש מרחק נגיעה מהגיוס, החלטתי להרים הופעת בכורה בגיורא הישן, עם הרכב שהתגייס מעכשיו לעכשיו, הופענו עם לא פחות מ-16 שירים מקוריים שלי, ואת המרתף הקטן של הגיורא שהיה לי בית, מילאו 82 איש בקהל, טירוף להופעה ראשונה.
במהלך הצבא המשכתי להתעסק במוזיקה, שחררתי את הסינגל הראשון שלי “שקט” עם המפיק שלומי ויינברגר, צילמנו קליפ במשך חצי שנה עם איתי משעל וטלי אולמן, והוא שוחרר ביוני 2017. השיר מתעסק בנושא של הטרדות מיניות (אחת מתוך אחת), והוא היה יריית הפתיחה. היה לי יותר קל לבחור בשיר שהנושא שלו הוא חברתי, כזה שכל אחד יכול להתייחס אליו ברמה העקרונית, מאשר במשהו אישי שידרוש ממני להוציא את הלב החוצה. תאיר סיבוני, המפיק המוזיקלי שלי, עשה ממנו עולם ומלואו שעזר לי להיות גאה בו ובעצמי מעל ומעבר למצופה”
מה השתנה או הכין אותך ליציאה מהארון ביצירה שלך?
אני חושבת שהשילוב בין ההסכמה הכוללת של הרבה אנשים סביבי ש”שֵׁדָה” הוא אחד השירים הכי טובים שלי, לבין התהליך האישי של ההתבגרות וההבנה שהנטיות המיניות שלי לא הולכות להשתנות, לפחות לתפיסתי הנוכחית, בצירוף עם ההבנה שבאופן טבעי גם אני מחפשת לראות את עצמי במדיה, אם בסרטים, ספרים או סדרות, הביאו אותי להבין שיש בזה יותר מהאומץ האישי שלי בתוך הבטן. כשחיפשתי דמויות לא הטרו-סקסואליות בדברים שאני רואה ושומעת, הרגשתי את החוסר, ובאותה עת את ההתרגשות כשהייתי למשל בפסטיבל “לסבית קטלנית” לאורך השנים. המעבר בין הפחד להיות זו שמדברים עליה כ”ראית אתמול הכוכב הבא עם זאתי, הלסבית?”, לבין ההחלטה לעמוד מאחורי הנטייה הזו, שיש בה אמירה חברתית לא קלה במדינה דתית כמו שלנו, מרגשת אותי בטירוף. אם אוכל לתת קצת נחת ולו לנערה אחת שנדמה לה שהיא היחידה בעולם שאוהבת את החברה הכי טובה שלה בשקט בחדר, אני את שלי עשיתי”.
מה את חושבת על יוצרים/אמנים שבוחרים להישאר בארון או לא לבטא את המיניות ביצירה שלהם?
למעשה, יש כאן שתי שאלות שונות. לא כל יצירה בהכרח מתעסקת במיניות, על כל גווניה. כך שרק לגיטימי שיוצר יתעסק בכל אחד מהרבדים האחרים של החיים כלל ושלו/ה בפרט. מבחינת להישאר בארון, קצת קשה שלא להבין את זה. לא כל אחד בנוי להניף דגל, להוביל אמירה ששונה מה”נורמה”, ואדרבה כשהיא צריכה להיות מבוססת על נקודה מאוד אישית בחייו של אדם. בדיוק מכאן הרבה פעמים אנשים בקהילה אומרים ש”תצאו לנו מהמיטה”, כמו שאנחנו לא שואלים מה קורה לכל הטרו-סקסואל אחר בחדרי המיטות. בגלל שעדיין אנחנו נחשבים לא ב”נורמה”, זה סופר חשוב במינימום לא להסתיר, כדי ‘לנרמל’ את הדבר הזה בעצמינו אל מול החברה כולה. וכמובן כמובן לתת בטחון לאלה שעדיין חווים את עצמם כחריגים, להיות, להרגיש ולעשות את מה שתואם את אמות המידה הפנימיות המדוייקות ביותר שלהם.
האם את חושבת שליצירה כמו שלך יש כוח להשפיע על נערים ונערות להט”בים?
כמו שאמרתי בהתחלה, ברגע שהבנתי שגם אני מחפשת לראות ביטויים של הצד הזה בי בכל סוגי המדיה, הבנתי את החשיבות. תמיד הייתי שומעת את הראל סקעת ואסי עזר מציינים כמה זה חשוב להיות גאים, תרתי משמע, בעצמם בתקשורת, לטובת הנוער שעוד חווה עצמו כחריג או חלילה מעוות. הקליפ, בנוסף לשיר, מביא איתו גם את הקונפליקט. את החוויה של זוג בארון, של – זו שאני אוהבת מתביישת/מפחדת להיראות איתי בפומבי. אני יודעת שאם אני הייתי רואה קליפ כזה בשנים שהייתי עם זוגתי דאז, כשהיינו בטוחות שאנחנו היחידות בעולם שכאלה, זה היה יכול להיות מטורף. פתאום אנחנו לא לבד, פתאום אנחנו קיימות.
האם את חושבת שליצירה שלך יש כוח להשפיע על הסביבה הכללית?
זה אולי האתגר הכי גדול. יש בקליפ משהו שמאוד מנגיש את הסיפור הזה, ‘מנרמל’ אותו, לא מגיש אותו כמשהו שרק להט”בים יכולים להבין או ליהנות ממנו. מלבד העובדה שזה פשוט שיר אהבה, כמובן. הייתי רוצה לקוות שהוא יסביר משהו מאוד מורכב ופנימי שלהט”בים חווים גם למי שלא מכיר אותנו אישית. מצד שני, לרוב אנשים נרתעים מדברים מובהקים, הומוסקסואלים מתנשקים בפריים טיים? תועבה. זה לא קל להפוך את זה לטבעי ושייך. הלוואי.
ספרי קצת על צילומי הקליפ
היצירה של הקליפ הייתה אחד הדברים היותר מורכבים שעשיתי בחיים. הנסיון לייצר משהו שהוא גם אישי, גם מדבר בשפה עכשווית, וגם מקורי, היה כמעט קוסמי. לקח זמן למצוא רקדניות, לגבש אלף נסיונות לתסריטים, למקד את הריקוד ואת החלקים המשוחקים כך שיעבירו את הסיפור בצורה מספיק ברורה אבל לא מגוחכת. לקח לי המון זמן למצוא צלם שלא יפחד מכל המעברי לוקיישנים ביום צילום אחד מטורף, על זה מגיע מלוא הקרדיט לאסף עבדת שהלך איתנו עם זה וזכה ליהנות ברמות שלא הכרתי.
השיר עצמו הוא שיר אהבה, תשוקה, אין בו ממש קונפליקט. הרבה אנשים, כולל הצלמים שעברו בדרך, אמרו שזה מרגיש שיש כעס בשירה שלי. לקח לי זמן לדייק את זה לתחושה שהייתה מלווה אותי אז, בזוגיות עם אותה אחת – שהיא לא באמת שלי אף פעם, והיא לא מעזה להוציא את הדבר המטורף הזה שיש בינינו מחוץ לחדרים הקטנים שלנו. זה העציב אותי שהשיר יהפוך למשהו כואב, אבל זה הדבר שבסופו של דבר הכי דייק וייחד אותו, הפך אותו לאמיץ והפך אותי להכי גאה ומתרגשת בעולם.
הרקדניות, מאיה רפפורט ואמבר קוטר, מגיעות מעולם המשחק יותר, והתחילו לעבוד איתי ישר אחרי שבוע אינטנסיבי של הצגות מחזמר בחנוכה. לקח זמן לדייק את ההבעות הקטנות, כל תנועה בריקוד ואת הקשר ביניהן, אבל הקליפ הזה בסופו של היום כ”כ קיבל את האופי שלהן, את הויז’ואל שלהן. הן עברו תהליך מופלא בתוכו והן הפכו את הקליפ לדבר הכי יפה שעשיתי בחיי. המעטפת של הדבר נסגרה בזכות אדר ענקי שערך את הקליפ בצורה יוצאת דופן. הקליפ הזה הוא שלי כמו שהוא של תאיר סיבוני, המפיק המדהים שלי, שהפך אותו לעולם ומלואו והפיח בו חיים שלמים, כמו שהוא של הצלם, העורך, המאפרת המופלאה, סיוון בר ניר, וכל הניצבים שהקדישו מעצמם לטובת השלמות של הדבר המיוחד הזה. אני אסירת תודה ומתרגשת לצייר אמת כל כך אישית במילים, צלילים ותמונות.
ב-29.3.18 תשיק עלמה את הסינגל בבר-גיורא החדש בת”א (מתחם צוותא בלונדון מיניסטור), פתיחת דלתות ב-20:00. כמו בשנתיים האחרונות, תופיע תחת השם “עלמה קלברמן וההרכב”. ההופעה מורכבת כולה מחומרים מקוריים מתוך האלבום שבדרך ועוד רבים אחרים. השירים, כל אחד באופיו, סגנונו ורוחו, מתחברים אל עולם תוכן מוזיקלי היוצר מופע אמיתי, בועט ונוגע.
