בסוף השבוע שעבר ערך המרכז הגאה סוף שבוע ראשון מסוגו המיועד ללהט”בים תושבי תל אביב, שהגיעו לעיר בשלוש השנים האחרונות.
50 תושבים ותושבות צעירים הגיעו ליומיים של פעילויות במהלכם הכירו להט”בים תושבי העיר, נחשפו לפעילות המרכז הגאה וארגוני הקהילה, לקבוצות בתוך הקהילה הגאה ולחיי הלילה, וגם לסוגיות אשר מעסיקות להט”בים רבים בעיר.
“המחזור הראשון של סוף השבוע ללהט”בים כלל קבוצה של 50 חברות וחברי קהילה”, מסביר אביהו מיזן מנהל המרכז הגאה, “צעירים וצעירות בשנות העשרים והשלושים שבחרו להיות יחד למשך יומיים שלמים, להכיר אחד את השנייה ועל הדרך את הקהילה בעיר. צחקנו, טיילנו בעיר עם שמעון שירזי ואפרת טיל, אכלנו מלא, שתינו בשפאגט וגם עצרנו רגע ודיברנו על החיים בעיר הגדולה, מערכות היחסים בקהילה, הבדידות, הסמים, המרדף האינסופי, הארון שלא נגמר והפוטנציאל הכמעט משפחתי שגלום בצמד המילים “קהילה גאה”.
“המרכז הגאה בגן מאיר בהחלט האיר”, סיכמה את החוויה ליחי סהר, בת 27, המתגוררת בתל אביב כמעט שנה, “הזרקור הצבעוני והמושקע שנח על כל אחד ואחת מהמשתתפים שם במרכז עשרות אנשים שונים מאוד עם מכנה משותף אחד – הגאווה שלהם. אני לא חושבת שמישהו הבין או חשב שההתערבבות המטורפת בין נשים וגברים גאים וגאות, מנחים ומנחות ונושאים שכולנו מכירים באופן הכי אינטימי, תוליד את כמות הרגשות שצפו, התובנות שהושגו, השיתוף, החיבור זה לעולמו של זה במגוון דרכים ואופנים וגם כמובן וחשוב בהחלט – הכיף – גם בלהשמע ולהראות וגם בלבלות יחד עם חברים ולהרים כוס לחיים ביום שישי”.
“הסופ”ש האחרון היה רק ההתחלה”
הקהילה, כמו החברה כולה, עברה בשנים האחרונות שינוי – היכרות פנים מול פנים כבר כמעט לא מתרחשת. הקצב של העיר מדבק ומדהים אבל יכול גם לשחוק ולפתח ציניות, שיפוטיות ואינדיבידואליות. אבל אנחנו לא החברה כולה, אנחנו קהילה. מספרים שפעם היה כאן אחרת, כשהמאבק היומיומי עוד ריחף מעל הקהילה והייתה ערבות הדדית.
הניסיון הראשון של המרכז לשחזר את הערבות ההדדית ולקיים סוף שבוע שכזה היה מלווה חששות, שהתבדו מיד עם תחילת ההרשמה, עם מאות נרשמות ונרשמים שביקשו לקחת חלק בפעילויות סוף השבוע.
“הכל התחיל מקולות ששמענו לאורך הזמן”, הסביר ליאור שוט מהמרכז הגאה, “להט”בים עוברים לעיר מלאי ציפייה שסוף סוף הם מגיעים לבירה שלהם, שדגלי גאווה מתנופפים כל השנה ושהלו”ז מפוצץ מסיבות ואירועים. אבל איך בכלל ניגשים לכל זה? ניגשנו לעניין בלי יותר מדי יומרות אבל עם שאיפה ליצור כאן משהו חדש, קצת שונה ממעגל האפליקציות שכולנו נשאבים אליו. המטרה הייתה פשוטה – להפגיש בין חברות וחברי קהילה חדשות בעיר באופן בלתי אמצעי”.
ניסינו לנחש ולשער, אבל גם בחלומות הוורודים ביותר שלנו לא יכולנו לדמיין את הקסם שהיה הסופ”ש”, הסבירו מנחי האירוע, “חששנו קצת מהדרך בה זה יתקבל, ועוד יותר מהדרך שזה ייצא לפועל. עצם היותנו להט”בים לא אוטומטית קושר אותנו אחד לשנייה. ואז התחיל הסופ”ש. את הפאן שהיה והחוויות שצברנו יהיה קשה להעביר בכתב אבל כשהתרגשנו מעשרות הקולות שסיפרו לנו כמה חד-פעמית ומשמעותית הייתה החוויה עבורם, הבנו שגם אין צורך להרחיב יותר מדי, זה פשוט עבד. בעיקר הודות לעשרות המשתתפים שריגשו אותנו, הצחיקו אותנו והביאו את מי שהן”.
במרכז הגאה מבטיחים מחזורים נוספים. “הסופ”ש האחרון היה רק ההתחלה”, הם אומרים, “מודים לעשרות שנרשמו ולא נכנסו לסופ”ש ומבטיחים שהמחזור השני בדרך”.
“השליחות שלקח על עצמו המרכז הגאה למעשה חפרה החוצה פן חדש של צורך ומאבק מן ההריסות של המאבק שעדיין נמשך, אפילו שחלקנו שוכחים לפעמים שהוא עודנו קיים, בתוך עצמנו ומול העולם”, מסכמת ליחי, “הארון החדש הזה הוא קול חדש, שאופייני דווקא בגיוון שלו ואומר – אני לא מתאים או לא מתאימה לתבנית הזאת שרואים בכל מקום. אני שונה. אני אחר. ולפעמים גם, אני מרגיש/ה לבד בעולם הזה. העולם הפנימי והחיצוני הגאה שלי זר לי. תודה לכם, שעזרתם לגלות ולפרוץ דרך חדשה לאנשים שמרגישים אחרת, תודה שנתתם לכולנו קול. לפעמים כל מה שצריך הוא קול, חיוך וחיבוק רחב ידיים ומכיל. וכל אלו , בהחלט נכחו במפגש”.
