עדי סדקה

עם מי היית יושבת לדרינק, איזה ואיפה?
פאט פארקר. בכל פעם שאני זקוקה לשיר מדויק שיתאר את מה שאני מרגישה, את המאבקים שלי, או סתם כשאני זקוקה להשראה – אני מוצאת את עצמי חוזרת לשירים שלה. יש משהו קסום בעיני בלדעת לדייק במילים, גם אם לעיתים הן קשות ושורטות, אף אחת הרי לא עשתה היסטוריה במילים נעימות. סביר להניח שהייתי הכי מרגישה נוח לשבת איתה בבר לנשים כלשהו והייתי מזמינה את מה שהיא תזמין לעצמה.

מה לדעתך הקשר בין גאווה לפמיניזם?
כשאני מנסה לדמיין מצב היפותטי בו לא הייתי פמיניסטית, משום מה אני ישר מדמיינת גם מצב (היפותטי לגמרי) שבו לא הייתי לסבית. אני חושבת שלי באופן אישי זה הגיע ביחד – ההבנה שאני צריכה להתחיל לפעול למען עצמי ולמען האישה שלצידי ולמען הקהילה הגאה ומעל הכל – למען נשים. אני חושבת שאם נסתכל לעומק לתוך הורידים של האותיות של המילה “גאווה” אפשר למצוא שם רפרנסים לתוך מאבקים של נשים שלא בהכרח היו חלק מהקהילה הגאה אבל נלחמו על הזכות להיות גאות במה שהן – שבעיני זה הופך את זה למאבק שלוב יד ביד. מז’אן דארק דרך רוזה פארקס ואפילו דרך רונית אלקבץ. לא צריך בהכרח להיות מהקהילה הגאה על מנת להיות אישה גאה.

מה הייתה נקודת המפנה בחייך שממנה התחלת לפעול למען הקהילה הגאה?
גרתי בתל אביב שמונה שנים ודווקא שם לא הייתי בעשייה משמעותית מאוד למען הקהילה הגאה מלבד הפגנות פה ושם. דווקא כשעזבתי את תל אביב ועברתי לחיפה וחטפתי יריקות באוטובוס כשעמדתי מחובקת עם בת הזוג שלי, פתאום הבנתי מה זה להיות מיעוט. מאז נכנסתי לפעילות למען הקהילה הגאה החיפאית בכל הכוח שיש לי. אני חברה בעמותת “הקשת החיפאית” שהקמתי יחד עם עוד פעילים ופעילות מחיפה והסביבה ומשתדלת לפעול בזירות רבות. אגב, עמותת הקשת החיפאית היא דוגמא ומופת לכוח נשי. רוב החברות בעמותה הן נשים וזה הכי מרגיש בבית.

באיזה אירוע או פעולה שלקחת בה חלק את הכי מתגאה?
אני חושבת שלמעט הרגע ההוא שהקמנו את העמותה ומאז קרו הרבה דברים מרגשים בחיפה, אז יש אירוע אחד שהיה מבחינתי עוד נקודת מפנה מאוד רצינית בעשייה החברתית שלי. הלכתי עם בת הזוג שלי ועם עוד כמה פעילות חברתיות לכנס של הבית היהודי, בתקופת הבחירות האחרונה. זה היה קצת אחרי שפוצצו להם כנס אחד בתל אביב ואנחנו באנו נחושות להשמיע את קולנו. בפאנל, בין היתר, ישבו בנט ואיילת שקד. בשלב מסוים קמנו והנפנו דגל גאווה והשמענו (בחוזקה) את קולנו. חטפנו המון מכות והרבה איומים בפייסבוק לאחר מכן והופענו בכל מהדורת חדשות ואיילת שקד אפילו טענה שבגללנו עוד יהיה רצח פוליטי – אבל היה משהו ברגע הזה שאני אישית הבנתי שאני מעדיפה לחטוף מכות מאשר לשבת בבית ולשתוק.

מה את אוהבת לעשות בשבת בבוקר?
כשאני לא עובדת – לנסוע עם בת הזוג למשתלה בעוספיה או ללכת לטייל בואדי בחיפה ולחפש כל מיני עלים לבישול כמו עולש וחובזה.

לאן אנחנו צועדות? איפה את רואה את הנשים בקהילה בעוד 5 שנים?
אני רוצה לקוות שהמהלך שהחל בחצי שנה האחרונה יימשך ושנשים בקהילה ימשיכו להילחם על זכותן לייצוג ולנראות. אני מאמינה שיותר ויותר נקבל כוח ותפקידים ומאמינה שהייחוד שלנו כנשים זה שאנחנו תמיד צודקות.

מהו העיקרון הכי חשוב לך בחיים?
אני מאמינה גדולה מאוד בהלקשיב, גם כשלא מסכימות – בעיקר אז. אגב, הקשבה אינה סותרת קול צעקה.

מה מחזק אותך?
מה שמחזק את האמונה שלי שאפשר לשנות זו המשפחה שלי. אני באה מבית חוזר בתשובה ויודעת שבקלות החיים שלי היו יכולים להיראות אחרת – ההורים שלי היו יכולים לא לקבל אותי או שאני הייתי יכולה לחשוש לצאת מהארון וכל החיים לשקר לעצמי. אבל כן יצאתי מהארון ואני כן הולכת עם האמת שלי וההורים שלי לא רק שמקבלים אותי אלא לא מתייחסים לזה כאישיו בכלל. אמא שלי והבת זוג שלי הן אשכרה החברות הכי טובות.

מכירות נשים מעוררות השראה נוספות? כתבו לנו!