Pixabay | cc0
לב טולסטוי קבע כי “כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרך שלה”. על משקל אמירה מפורסמת זאת, ניתן לומר כי כל משפחה שנקלעת לסכסוך, בייחוד כזה המערב פן רגשי ומשפטי – חווה קושי רב. הקושי תמיד פושט ולובש צורות שונות וכך, בעוד שסכסוכים וגירושין ופרידה הם נושאים כואבים ולא פשוטים לכולם, ומושווים מבחינת חומרתם לקושי של אובדן אדם קרוב, הקושי בקרב משפחות להט”ב מגיע, לעיתים, עם מאפיינים יחודיים משלו.
שינויים חברתיים שהתרחשו בעשורים האחרונים תרמו להבנה כי משפחה אינה בהכרח בעלת המבנה הקלאסי של אבא, אמא וילדים, אלא יכולה להיות בעלת תצורות חדשות. רבים כיום מכירים בכך שמשפחה יכולה להיות מורכבת מהורה יחידני לילד או לילדה, זוג אבות’ זוג אמהות ולעיתים ילדים ומספר מבוגרים המתפקדים כהורים, גם ללא קשר ביולוגי בין כל ההורים וילדיהם.
מערכת המשפט נדרשת אף היא להתייחס למורכבות וליחודיות של התאים המשפחתיים החדשים, שדורשים גם התאמות מיוחדות בהסדרת מעמד ההורים מלכתחילה, וגם מדיניות מעודכנת במקרים שבהם מתרחשת פרידה ותא משפחתי להט”בי מתפרק.
כאשר זוג נשוי הטרוסקסואלי מחליט להיפרד, מתעוררים קונפליקטים רגשיים וכלכליים אשר באים לידי ביטוי במאבק משפטי, אשר עשוי להתחיל בחדר הטיפול הזוגי ובהמשך, חלילה לגלוש אל בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (במקרה של גירושין).
במקרה ובני הזוג הינם הורים לילדים משותפים נוספות סוגיות מרכזיות של הורות כגון משמורת על ילדים, הסדרת מפגשים עם הילדים ואחזקה כלכלית ורגשית של ילדים. כמו כן, צצות שאלות פרקטיות כגון מתי יהיו הילדים אצל כל הורה? כיצד יחליטו ההורים על אופי גידול הילדים לאחר הפירוד? והתמונה נעשית מסובכת ומורכבת אף יותר. פרידה בין בני זוג הינה סוגייה בעלת מטען רגשי עז משום שהצדדים לא פעם חווים פגיעה ועלבון עמוקים מבני זוגם לשעבר ואת הכאב הנפשי הם מנתבים לא פעם לזעם שמוצא את ביטויו במאבק משפטי עתיר רגשות שליליים. למרבה הצער, לא פעם טובת הילד אינה עומדת לנגד עיניהם של בני הזוג הניצים ולהפך, הילדים הופכים להיות זירת התמודדות טעונה במיוחד ומשלמים מחיר רגשי עמוק על הליך הפרידה הכאוב.
המורכבות המשפטית והרגשית של תהליכי פרידה קיימת כמובן גם בתהליכי פרידה בקרב משפחות להט”ב, אך מקבלת ניואנסים ייחודיים וחדשים. במשפחות המבוססות על זוגות בני אותו המין תמיד ישנו הורה אחד שהינו ביולוגי ולכן מקבל הכרה אוטומטית בהורות שלו והורה שאינו ביולוגי ולכן נדרש לעבור הליך משפטי מיוחד לצורך הסדרה רשמית של מעמדו ההורי. הסדרת רישום ההורות אינה רק אקט משפטי אלא צעד בעל משמעות רגשית, המבסס את בטחונו של ההורה הלא ביולוגי במעמדו כהורה, ומבטיח את הקשר בין הילד לשני הוריו, ללא תלות בזיקה הביולוגית. ללא הסדרה משפטית, עלולים לצוץ סימני שאלה לגבי המעמד החוקי של ההורה הלא ביולוגי ומבחינה רגשית הוא עלול לחוש את עצמו משני, פחות משמעותי ו”על תנאי”.
לעיתים מנוצלים הבדלי המעמד בין ההורה הביולוגי להורה הלא ביולוגי שלא הסדיר את מעמדו כנשק רגשי בין הצדדים הניצים ואת המחיר הכבד עלולים לשלם הילדים
קשיים רגשיים אלה יתעצמו ויהפכו לבעיה רגשית ומשפטית סבוכה במקרה של פרידה בין בני הזוג. כך למשל, זוג גברים שהופך להורים בהליך פונדקאות, וההורה הלא ביולוגי טרם הסדיר את רישום ההורות שלו מבחינה משפטית במשרד הפנים ייתקל בקשיים מיוחדים מבחינה רגשית ומשפטית. הילד אמנם קורא לאביו הלא ביולוגי “אבא” אך משפטית אין הוא מוכר כהורה. גם במקרים של הסכמי הורות משותפת, כמו למשל אב שהתקשר בהסכם הורות משותפת (ללא זוגיות) עם זוג נשים, וכעבור כמה שנים של גידול הילד זוג הנשים עובר תהליך פרידה, עלולות לצוץ שאלות ייחודיות כגון כיצד יחלקו שלושה הורים את זמני השהות של הילד ביניהם ומה תהיינה זכויות האם הלא ביולוגית שאינה רשומה והאם תוכל לראות ולשהות עם הילד באופן מוסדר וקבוע? למרבה הצער, לעיתים מנוצלים הבדלי המעמד בין ההורה הביולוגי להורה הלא ביולוגי שלא הסדיר את מעמדו כנשק רגשי בין הצדדים הניצים ואת המחיר הכבד עלולים לשלם הילדים. מקרים קשים אלה ממחישים את חשיבות הסדרת המעמד בין ההורים גם כאמצעי לשמור על טובת הילדים במקרי משבר. במקרים בהם משכילים בני זוג הנפרדים לפנות לטיפול רגשי, יוכל להתקיים תהליך פרידה אשר מכבד הן את צרכי ההורים הנפרדים, אך גם ובעיקר את צרכי הילדים, אשר זקוקים להמשך קשר יציב וקבוע עם כל אחד מהוריהם.
בהיבט המשפטי, משפחות בנות זמננו בכלל ומשפחות להט”ב בפרט, מציבות אתגרים המשלבים ושוזרים בין הפן המשפטי לבין הרגשי. העדר הרישום וההסדרה המשפטית נובע לא פעם מתוך חוסר ההכרה של החוק במצבם הייחודי של הזוגות החד מיניים ובסרבול הקיים של הליכי הרישום. כך למשל, זוג הורים, גבר ואישה, שיגיעו לבית היולדות יירשמו בקלות כהורים. האם היולדת תירשם מיד ובעלה יירשם באופן אוטומטי כאבי היילוד. גם כאשר מדובר בבני זוג שאינם נשואים ומוגדרים כ”ידועים בציבור” – די בכך שהאב יצהיר על אבהותו בפני פקיד המרשם ויירשם כחוק, ללא כל צורך בבדיקה גנטית ו/או הליך משפטי ארוך ומייגע. להבדיל מכך – זוג נשים שלקחו תרומת זרע, חיות יחד שנים, ומחליטות להקים משפחה ייאלצו לעבור הליך משפטי ארוך ומתיש על מנת שהורותן תוכר על ילדיהן, באמצעות צו הורות פסיקתי. כך יידרש גם זוג הומואים לאחר הליך פונדקאות יקר ומתיש בחו”ל.
לעיתים, הסרבול והחודרנות של הליכי הרישום, שמחייבים בדיקה גנטית של ההורים גם כאשר בני הזוג אינם מעוניינים בכך, מרפים את ידיהם של ההורים וגורמים להם לוותר על הליכים חשובים אלה. במקרה של מאבק על הורות או על רכוש, היעדר ההסדרה המשפטית של היחסים יגרור מורכבות נוספת שתמצא את דרכה לתוך ההליך המשפטי בין אם מדובר בהליך של התדיינות בבית משפט ובין אם במסגרת מו”מ, גישור או גירושין בשיתוף פעולה. היבטים שונים של ההורות שבמקרים של התא המשפחתי המסורתי נחשבים כמובנים מאליהם, עלולים להפוך לזירת התגוששות מורכבת במשפחות הלהט”ב ועל כך נדרש מענה משפטי מהודק וטוב יותר, מתוך הכרת בצרכים ובמבנה הייחודים, משפטית ורגשית.
ביום שלישי הקרוב יתקיים ערב עיון בנושא הליכי יישוב סכסוכים בקרב משפחות להט”ב. ד”ר אילן טבק אבירם, פסיכולוג קליני, אב גאה, מומחה למשפחות הקהילה הלהטבית ועו”ד ארתור שני, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית של אגודת הלהט”ב, שותף בחברת עו”ד א. זיסמן שני – משפט וגישור העוסקים בדיני משפחה, ישתתפו יחד עם עוד חוקרים, אקדמאים, מטפלים ועו”ד ביום העיון.
הליכי יישוב סכסוכים בקרב משפחות להט”ב | יום שלישי, 23/10/18 בשעות 16:30-20:00 | “בית הפרקליט”, רח’ דניאל פריש 10 תל אביב | הכניסה ללא עלות ומותנית בהרשמה מראש באתר מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין בישראל
