צילום: האגודה למען הלהט”ב
כנסת ישראל ציינה היום את יום זכויות הקהילה הגאה השני, בסדרה של דיונים בוועדות השונות, אליהם הוזמנו נציגי הקהילה על מנת לשאת דברים, להעלות נושאים לדיון ולהעיד עדויות על מצבה של הקהילה הגאה בתחומים השונים.
ועדת חוץ ובטחון דנה בנושא שילוב להטב”ים בצה”ל
את הדיון ניהל ח”כ אמיר אוחנה (ליכוד).
פתח את הדיון עוזי אבן, שלפני 24 שנים, בפברואר 1993, יצא מהארון בדיון הראשון בכנסת ישראל בנושא הומואים ולסביות שקיימה אז-ח”כ יעל דיין. אבן סיפר כיצד אז, לפני 24 שנים, סיפר על היחס הקשה והמפלה שסבל בצה”ל ובמערכת הבטחון, ובעקבות סיפורו שונתה הפקודה בצה”ל המתייחסת לשירותם של להט”בים בצבא.
סרן עדי ורדי, מפקדת במערך ההגנה האווירית שיצאה מהארון בצבא לפני שנתיים ומרצה בנושא בכל רחבי הצבא, וסמל אוראל שיינין, מפקד בפרק משימה בחיל חינוך, סיפרו על היחס של הצבא ללהט”בים היום, ועל התמיכה לה הם זוכים מהמפקדים.
יו”ר ארגון “גאווה כחול לבן”, עומר נחמני, תקף את הממשלה שממנת גורמים קיצוניים המנסים לפעול נגד שילובם של להט”בים בצבא. “הם מדברים גם נגדך, חבר הכנסת אוחנה, והגיע הזמן לעצור את המימון הזה ולהבין שהפלת הצעות חוק על ידי הקואליציה עושה דה-לגיטימציה לקהילה הגאה”.
ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה ביצירת מרחב מוגן לנוער להט”בי במערכת החינוך
את הדיון ניהלה ח”כ מירב בן ארי (כולנו).
בני נוער מבתי ספר שונים בארץ סיפרו על העדר המודעות של יועצות בית הספר לנושאים קהילתיים בכלל ולביסקסואליות בפרט. דן סלייפר, מורה בתיכון בליך בר”ג הציג את פרויקט ‘אזור בטוח’ שיזם, המאפשר לתלמידים לגשת לאנשי צוות בנושאים להט”בים.
נציגי התאחדות הסטודנטים סיפרו על פעילותם של 23 התאים הגאים בקמפוסים ברחבי הארץ.
בנוסף עלתה בדיון שאלת תאי השירותים הממוגדרים בבתי הספר והדרישה לתאי שרותים לא ממוגדרים.
ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה ביחס רשויות אכיפת החוק לקהילה הגאה
את הדיון ניהל ח”כ דוד אמסלם.
גיל פישהוף, רכז מרכז ניר כץ למאבק בלהטבופוביה, הציג את נתוני האלימות והאפליה כלפי הקהילה, על פי הדיווחים שהגיעו למרכז ניר כץ. פישהוף ציין כי למרות כמות הפניות, אחת הבעיות הגדולות של המרכז הן חוסר דיווח והגשת תלונות על מקרים להט”בפובים, הנובע מחוסר האמון של להט”בים במשטרה.
שי סקלר, שנעצר בזמן ארוע הגאווה שנערך בשנה שעברה בבאר שבע, סיפר על היחס המחפיר אותו קיבל מהשוטרים, בזמן הארוע בשטח ובמעצר עצמו.
ח”כ ויו”רית השדולה הגאה שרן השכל (ליכוד), העלתה את נושא סגירתם המהירה של תיקים במקרים של אלימות להט”בפובית על כל סוגיה (פיזית, מילולית, ברשת), וכן אלימות קשה נגד טרנסג’נדרים.
בדיון עלה הצורך בדמויות מתוך הקהילה שיטפלו בתלונות על רקע להט”בי בשיתוף עם המשטרה, וכן הצורך במציאת חלופות מאסר במקרים על רקע מגדרי.
נציגת המשטרה בדיון, רפ”ק מיכל דיין, שמונתה לאחרונה לקצינת קישור לקהילה, הבטיחה כי תעבור על כל תכניות ההכשרה של המשטרה. “אסור ששוטר יפגע בקהילה הגאה”.
הועדה לזכויות הילד דנה בנידוי בני נוער להט”בים מהבית ומהקהילה
ניהלה את הדיון ו”ר הוועדה ח”כ יפעת שאשא ביטון (כולנו)
נציגי הקהילה הגאה העלו בפני הועדה מקרים של בני נוער שנזרקו מהבית ומצאו את עצמם ישנים ברחוב. נציגי הארגונים הדתיים סיפרו על הקושי שחווים להט”בים דתיים שנששלחים על ידי בני משפחתם לטיפולי המרה, שלעיתים מובילים אותם להתאבדות.
במהלך הדיון בנושא עלה כי בני נוער אינם מודעים למענים העומדים לרשותם מצד הרשויות וארגונים שונים, בתקופה הקריטית שלאחר יציאתם מהארון. “ההידרדרות שלי הייתה מאוד איטית”, סיפר עדי, טרנס בן 20, “בהתחלה פניתי לעמותות רחבות כמו “עלם” וגם ליועצות בית הספר אך נפגעתי מחוסר המודעות של המערכת והבירוקרטיה. נזרקתי מהבית בגיל 17 ומאוחר יותר נשרתי גם מהלימודים. התקשרה אלי עובדת סוציאלית, אמרתי לה שאין לי איך להגיע אליה משום שאין לי מספיק כסף לתחבורה ציבורית. היא זלזלה בי ואמרה שאם אני לא מגיע כנראה שאין לי מספיק נכונות. המערכות והמסגרות קיימות אבל הן מאוד לא נגישות – שנה שלמה בכיתי וביקשתי עזרה”.
“אשמח אם משרד הרווחה יברר למה קורים המקרים האלה”, סיכמה ח”כ יפעת שאשא ביטון, “אני קוראת למשרד להנגיש את המענה לציבור הרחב ולכל הקהילות, על מנת שכולם יהיו מודעים למצוקות של הילדים. בנוסף יש לאשר טיפול לילדי הקהילה לא משנה לאיזו עיר הם שייכים. משרד החינוך חייב להמשיך בהכשרת הגורמים שעוסקים בנושא. יש ליצור מודעות גם בקרב ההורים דרך מערכת החינוך וגם דרך הרווחה. אם לא נדע לתת את המענה למי שכבר פונה אלינו אני לא רוצה לחשוב על מי שלא פונה בכלל. עד שבני הנוער מגיעים אלינו אסור לנו להפנות להם עורף”.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה בעוני בקהילת הלהט”ב
תמר בן דוד, מהבית הפתוח בירושלים לגאאוה וסובלנות, התייחסה למימדי העוני אצל להט”בים בעיר. “בבית הפתוח אנחנו נתקלים בקשיים של נגישות מצד הרווחה ושאר הגורמים כלפי האוכלוסיה המבוגרת. כמו כן, חשוב להדגיש כי הקהילה הטרנסית חשופה ביותר לעוני ולבעיות הנובעות ממנו, כמו גם העובדה שזוגות של שתי נשים מרוויחים הרבה פחות מזוגות אחרים וחשופים לקשיים נוספים”.
ראשות השדולה הגאה | צילום: האגודה למען הלהט”ב
הועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול דנה בהתמודדות עם תופעת שימוש בסמים מסוכנים בקהילה הגאה
יו”ר הוועדה למאבק בסמים ח”כ תמר זנדברג, ביקשה להיות עם הפנים לקהילה שיש בה שימוש מוגבר בסמים ואלכוהול. “לאור שיתוף הפעולה החד פעמי המוצלח בין הרשות לקהילה ולמשרד הבריאות, חייבים להיערך לחודש יוני, שהוא תאריך יעד קרוב, ובו נחגג חודש הגאווה”.
ד”ר גל וגנר, מהחברה לבריאות להט”ב ההסתדרות הרפואית: “להט”בים הומואים משתמשים בסמים בשיעור של 25% יותר מגברים סטרייטים. נשים לסביות צורכות סמים ב-40% יותר מסטרייטיות”. ד”ר רות גופן, ההסתדרות הרפואית: “הסמים במסיבות בנים אחרים לגמרי. זה לא מקרה שמתו מבלים גברים הומואים. זה חלק מתרבות המסיבות – הרבה סמים והרבה סקס. במסיבות לסביות יש פחות סקס. הסמים של הבנים הם סמים שעושים אותך יותר חרמן, עם פחות עכבות. הסם G מאד שכיח אצל הבנים. זה סם אונס. במינון קצת יותר גבוה הוא מערפל הכרה”.
רן שלהבי, מהאגודה למען הלהט”ב, הציג את הקמפיין שיצרה האגודה שנאבק בסמי המסיבות, שנוהל ברשתות החברתיות וזכה ל18,000 הקלקות.
הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי דנה באתגרים וסוגיות בהורות נשית חד מגדרית
ניהלה את הדיון ח”כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת).
במסגרת הדיון סיפרו נשים לט”ביות על הקשיים והאתגרים שהן חוות בהורות נשית חד מגדרית, והתמקדו בסירוב לרישום האם הלא ביולוגית כהורה לכל דבר, גם במקרים של צו הורות שניתן על ידי בית משפט. פרקליטות המדינה הסבירה בתגובה כי מכיוון שהעניין לא מעוגן בחוק הוא נתון לפרשנות. ח”כ תומא הבהירה כי לדעתה הבעיה היא לא טכנית ברישום הורות אלא “ההתנגדות לצורות חיים אחרות והרצון להשליט דרך אחת לחיים פה”.
ד”ר רות גופן מהחברה לבריאות להט”ב בהסתדרות הרפואית התייחסה להצעת חוק בנקי הזרע, לפיה רק גבר ואישה נשואים יוכלו להשתמש בזרע. “מדובר בעוול מתגלגל ונוראי שיפגע אנושות בזוגות להט”בים”.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה בנושא טיפול פרפ (PrEPׂׂ) בישראל
נציג הועד למחמה באיידס, סער מעז, סער מעוז, הסביר את יעילותו של הטיפול, שכבר קיים במדינות רבות, וביקש מהועדה להאיץ את התהליך להכנסת הטיפול לישראל.
מנהל המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות, ד”ר דניאל שם-טוב, ציין כי המשרד סיים להכין את הצעת המחקר, אולם חלק מקופות החולים מתעכבות באישור הפיילוט וכן טרם התקבלה תשובה מוועדת הלסינקי לניסויים רפואיים.
מ”מ יו”ר הוועדה, ח”כ מירב בן ארי (כולנו), דרשה ממשרד הבריאות הצגת לוח זמנים מסודר, וזירוז ההליכים מול קופות החולים. חברת הכנסת גרמן הציעה לאמץ את החלטות ארגון התרופות האמריקאי בנושא , ולקיים הסברה לקיום יחסי מין מוגנים בקרב הקהילה גם עלה כחלק בלתי נפרד מהענקת טיפול למניעת HIV
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות דנה בפגיעות מיניות וזנות אפורה בקהילת הלהט”ב
את הדיון ניהלה ח”כ עליזה לביא (יש עתיד)
בדיון הועלו עדויות על מצבם של להט”בים רבים הנאלצים לעסוק בזנות אפורה.
רעות גיא מארגון עלם התייחסה לזנות האפורה כאסטרטגיה של השרדות והסבירה על בנים בגילאים צעירים שמקבלים את כרטיס הכניסה לעולם ההומואי דרך הזנות, המתרחשת ברובה באינטרנט.
נציגות הפורום הבי פאן פולי התייחסו לפגיעות מיניות אצל נשים ביסקסואליות, והסבירו על הסטריאוטיפ הקיים המעניק “לגיטימציה” להטריד מינית נשים ביסקסואליות.
חלק נרחב מהדיון הוקדש לשמיעת עדויות מן השטח, ואחת מאלה הייתה של תאלין אבו חנא: “בתור טרנסית שעברה שינוי מיני וכתוב לה אשה בתעודת זהות, עדיין שוטרים מדברים אלי כזכר ומנסים להשפיל אותי. אני רוצה להתמקד במגזר הערבי כי באתי מהמקום הזה. אין שום התפתחות ושום מודעות – בחיים לא דיברנו על דברים כאלה. אם ילד מתנהג בצורה חד מינית בבית הספר, מענישים אותו ולא מנסים לדבר על הדברים שמפריעים לו”.
ח”כ שרן השכל (הליכוד), שליוותה את תאלין במהלך כל היום, התייחסה לדברים ואמרה: “ככל שנראה בקרב נשים טרנסג’נדריות ירידה בכמות ההתאבדות ובכמות הזנות נדע שהצלחנו להציל חיים שלמים של אנשים שלא היו צריכים לעבור את התהליך הכואב הזה. ככל שנמשיך לעקוב, ככה נצליח ביחד להילחם בתופעה הנוראית הזאת”.
עוד בדיון הועלה הצורך בפיתוח מערך לסוגיית הזנות בקרב נוער על ידי משרד החינוך.
יו”ר הוועדה, ח”כ לביא, סיכמה: “הזנות במדינת ישראל עלתה בקטגוריות שונות, בקהילות השונות ובקבוצות השונות. המספר של הנמצאים בזנות בקהילה קורע לב ומלמד על מציאות חיים איומה. אנחנו יודעים שלמעלה משבעים אחוז מהנמצאים בזנות רוצים לצאת, והתפקיד שלנו זה לבוא ולתת להם את הכלים והמסגרות הטיפוליות והנכונות. הוועדה מבקשת מהמשטרה לקבל את ההנחיות שהוציאה לשוטרים כדי ללמוד את ההנחיות הללו. שבדיה בחמש שנים צמצמו את הזנות ב-80%, ואפשר לעשות את זה בין השאר בשיתוף פעולה מלא עם שוטרים בתהליך”.
הבחירה לדון בביסקסואליות מעידה על בגרות
עם סיום דיוני הועדות התקיים כנס מיוחד של השדולה הגאה בנושא ביסקסואליות.
ח”כ יעל גרמן פתחה את הכנס באזכור מותה של גילה גולדשטיין וביקשה להקדיש דקת דומייה לזכרה.
בהמשך נשאו דברים חברות הכנסת יעל גרמן, מירב מיכאלי, מירב בן ארי, שרן השכל ומיכל רוזין. “אנחנו בשלב של בגרות – הכרה באמצעות משאבים”, אמרה ח”כ מיכל רוזין, “הבחירה לדון בביסקסואליות מעידה על הבגרות הזו”
דורון מוסנזון מהפורום הבי פאן פולי הציג את דו”ח המחיקה הביסקסואלית, על פיו יותר ביסקסואלים וביסקסואליות נמצאים בארון, חשים אי שייכות וסובלים מביפוביה בתוך הקהילה הגאה. מוסנזון התייחס בדבריו למתחים הנפשיים הנגרמים כתוצאה מכך ועל השפעתה של המחיקה על הבריאות בדיכאון, חרדה ואובדנות.
ח”כ עיסוואי פרג’ שנכח בדיון, אמר: “כח”כ ערבי מוסלמי אני מזמין להט”בים ערבים לפנות אליי בכל בעיה. צריך לזכור שהחברה הערבית שמרנית וצריך להתמודד עם זה”
בסיום הוועדות נפגשו נציגי האגודה למען הלהט”ב עם יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין והעניקו לו עותק של “ספר זכויות הקהילה הגאה בישראל”.
מעניקים את “ספר זכויות הקהילה” ליו,ר הכנסת | צילום: האגודה למען הלהט”ב
מותר לחלוק, אבל אסור לשלול ולבזות
בשעה 16:00 התקיים דיון מיוחד במליאת הכנסת, במהלכו הקריאו חברי הכנסת סיפורים אישיים שנכתבו על ידי חברי הקהילה.
יו”ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר בפתח הדיון: “במרוצת השנים עברה קהילה זו ועברנו כולנו כברת דרך עד למעמד המשמעותי שהיא זוכה לו כאן בישראל. היחס האישי והחברתי למי שנטיותיו האישיות שונות הוא אבן בוחן לא רעה ליחס שלנו כחברה מתוקנת אל פרטים והקבוצות בתוכנו השונים מאתנו. מסתבר שקבלת השונה והאחר, בכל מובן שהוא, היא עדיין משימה לא מובנת מאליה בחלקים רבים של הציבור הישראלי.
בעוד ישראל נותנת לציבור הלהט”בי מקום של ממש במרחב הציבורי, במישור הפרטני הדברים שונים. אין זה סוד, שחוגים שמרניים מסויגים מאורח החיים הלהט”בי, וזאת אפילו בלשון המעטה. מותר ולגיטימי לשלול או לחלוק עמוקות על תפיסות, או על אורח חיים אחר. אולם, כבוד הזולת הוא הבסיס, שהרי “דרך ארץ קדמה לתורה”. בדין אנו מצפים מכל אחד לכבד את אורח חייו, דתו והנהגותיו של אדם באשר הוא – חרדי, ערבי, בודהיסט, או בהאי. ישראל חרטה על דגלה, עוד בהכרזת העצמאות, לקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, ותבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. לכן, חייב להיות קו גדול, חד וברור, בין מחלוקת ושלילה עקרונית, תפיסתית, של אורח חיים, לבין שלילת הלגיטימיות עד כדי פסילה, ביזוי ושיסוי של האחר והשונה.
לצערנו הרב, היה בקצה המחנה מי שחצה באופן מסוכן את הגבול הזה. הרצח של הנערה שירה בנקי, למרות – ואולי דווקא משום – שלא הייתה חברת הקהילה, אלא הגיעה למצעד הגאווה כדי להביע תמיכה, היה קו שבר כואב שעליו להותיר את רישומו בחברה שלנו כתמרור אזהרה: אלימות, מכל סוג, היא מחוץ לסיפור.
גם בהקשר למחלוקת ביחס לקהילה הגאה, מותר לחלוק, אבל אסור לשלול ולבזות. מותר להתווכח, אך אסור בשום אופן לגדף או להרים יד, כי במקום בו נשלול את העדפותיו ואת אורח חייו של הזולת, יקיץ, חלילה, הקץ על החברה הישראלית הבריאה, המוסרית והסובלנית שאנחנו עמלים כל-כך על טיפוחה. יום הקהילה הגאה חייב להיות היום בו נכניס את האלימות ואת הפלגנות עמוק-עמוק לתוך הארון”
בהמשך הדיון במליאה הקריאו חברי הכנסת סיפורים אישיים שנכתבו על ידי חברי הקהילה.
