הלהט”בים בנתניה נלחמים בעירייה, בלהט”בפובים ובאלימות הגואה לקראת מצעד הגאווה הראשון בעיר

מאז הפרסום על קיומו של מצעד הגאווה בנתניה ביום שישי הקרוב, חווים חברי הקבוצה לקידום הקהילה הגאה בעיר אלימות קשה ברחבי הרשת.

הודעות כמו “לא יהיה שום מצעד פה ואם יהיה – אתה תראה מה יקרה”, ואיומים כמו “אחחחחחח כמה מכות יהיה ביום הזה, כמה דם הולך להיות ברצפה”, הם רק חלק מהשיח האלים שנשמע מפי חלק מתושבי העיר, המגיבים לפרסום על קיום המצעד.

אך השיח האלים ברשת הוא אינו המכשול הראשון בו נתקלים מארגני המצעד, שבתחילה תוכנן להיות ארוע משותף של חברי הקהילה ועיריית נתניה.

“בתחילת השנה הצבנו לעצמנו מטרה לקיים השנה את מצעד הגאווה הראשון בנתניה כדי לדרוש את זכויותינו, להעלות מודעות לצרכינו ולקיומנו בעיר, ולקיים דיאלוג מול העירייה”, הם מסבירים, “במהלך השנה יצרנו שיתופי פעולה עם עירית נתניה דרך תוכנית מקום שקמה בעיר לטובת בינוי קהילה גאה דרך מתנ”ס בעיר, והגענו להישגים מרשימים ומדהימים שכללו גם מפגש עם ראש העיר מרים פיירברג – איכר. בעקבות שיתוף פעולה זה החלטנו לקיים אירוע מרכזי בחסות העיריה במקום המצעד בתאריך ה-12.7.19, בכיכר העצמאות”.

אך שיתוף הפעולה עם העירייה נתקל בקשיים ככל שהתקדמו ההכנות. “לצערנו ככל שהתקרבנו לאירוע כך הוערמו עלינו קשיים רבים מצד העירייה והמתנ”ס”, אומרים המארגנים, “כחלק מהדרישות ביקשו מאיתנו לא להציב במה באירוע, ולא לקיים מופעים, ולכל הדרישות אנו הסכמנו על-מנת להמשיך לקדם את שיתוף הפעולה. התחלנו לעבוד על אירוע הסברתי לכל המשפחה, שכלל בעיקר פעילויות לילדים. בנוסף, הסכמנו לדרישות נוספות כמו גדרות בגובה שני מטר, והגבלת מספר המשתתפים באירוע.

שלושה שבועות לפני האירוע, כשכבר החלו שרטוטים עם יועץ הבטיחות, וסגרנו מול ספקים שונים, החלו להגיע דרישות חדשות ולא הגיוניות כמו להעביר את האירוע לשטח התכנסות היכל התרבות – שטח שביום שישי בצהריים אין בו עוברי אורח, והוא אינו נמצא במרכז העיר, דבר הסותר את כוונת האירוע שהיא נראות והסברה. בנוסף, הוצע לנו לעבור למספר מקומות סגורים ולא מרכזיים בעיר, דבר שנתן את ההרגשה שרוצים להחזיר אותנו חזרה לארון”.

רק מאוחר יותר נודע למארגנים כי ההצעות החדשות היו פרי לחץ של גורמים בעירייה,  שאף הציגו את המצעד ומארגניו באופן שקרי כמי שרק רוצים לפגוע בערכי היהדות, ולא בחלו בהשמעת אמירות מסיתות, מה שתרם לגילויי האלימות של תושבי העיר נגד המצעד ומארגניו.

צילום: מתוך עיתון יהדות בשרון

“איומים לא איחרו לבוא”, הם אומרים, “אבל אנו החלטנו לא להתחבא, לא להתבייש, לא לחזור לארון, אלא לקיים את מצעד הגאווה הראשון בעיר נתניה בגאווה ובכיכר העיר. חשוב לנו להדגיש שאנחנו לא מפגינים נגד אף אחד. אנחנו מפגינים רק בעד זכויות שוות בשבילנו, ורק בעד נראות גאה, ורק בעד שיהיה לנו יותר טוב פה. להילחם עם דתיים היה מביא לנו הרבה רייטינג, אבל האמת היא שיש בינינו ציבור גאה דתי, ושאנשים דתיים בכלל הם הרבה פעמים המשפחות שלנו, החברים שלנו, והשכנים שלנו, ואנחנו אוהבים אותם והם אותנו. ההתנגדות מגיעה בעיקר מעסקנים ואישי ציבור שמנסים לפלג ולזרוע שנאת-חינם (שהיא זו שהביאה לחורבן הבית) על-מנת לקדם את עצמם באופן אישי תוך דריסת האחר. אנחנו לא מעוניינים לקחת בזה יד, ומציעים גם לציבור הדתי בעיר לבוא לתמוך בערכים של “ואהבת לרעך כמוך”.

“לנראות יש משמעות גדולה בהבנה שלא רק אני מהקהילה הגאה”, מסבירה אפרת, תושבת גאה בעיר, ואם לילד וילדה יחד עם זוגתה, “זה עוזר לנוער ולילדים (וגם למבוגרים) שבארון, על אחת כמה וכמה לדתיים שבינינו. בנוסף, אפילו בבתי ספר פתוחים כמו בית הספר של הילד והילדה שלי בנתניה, אני עדיין מוטרדת מהעובדה שהחינוך הוא עם הסללה מגדרית מאוד ברורה, ואני מפחדת על ילדים וילדות שיש להם ולהן שאלות לגבי המגדר שלהם. אנשים בעיר קוראים לנו “תופעה”, על כל הקונוטציות השליליות של המילה. לפני 20 שנה גם משפחות חד-הוריות כונו “תופעה”, ואנחנו מאוד סולידריות עם עוד סוגי משפחות שנחשבות שונות. גם כשאומרים לי “אנחנו מתייחסים לילדה כמו כולם” אז זו בדיוק הבעיה, וכשהילדה חוזרת הביתה עם ברכה לאבא ואמא אז זה מראה בדיוק שהתעלמו מהמצב הייחודי שלה. התעלמות היא לא קבלה”.

מצעד הגאווה בנתניה יתקיים ביום שישי ה-12.7.19, בשעה 11:00. התכנסות בטיילת ניצה (שדרות ניצה 8, נתניה) ובשעה 11:30 צעדה לכיוון כיכר העצמאות.בשעה 14:00 גילאי 18+ מוזמנים לאפטר פרטי ברידם סושיאל הסמוכה לכיכר.