הורות משותפת ללא נישואין – הדברים שצריך להיערך אליהם מראש

Pixabay | cc0

הזכות להורות ולחיי משפחה מוכרת במדינה כזכות יסוד ומערכת המשפט מכבדת אותה. לא בכדי מדינת ישראל מעודדת הולדה ומעניקה תמריצים רבים, לרבות תמיכה רפואית וכלכלית, למי שחפץ בהורות. הכמיהה והמעבר להורות משקפים את אחד השלבים ההתפתחותיים בחייו של האדם. על פי רוב ההורות מגיעה בעקבות מערכת יחסים זוגית במסגרת נישואין שהתוצר שלה הוא הבאת ילד לעולם. עם זאת, אנו נחשפים כיום לסוגים שונים ומגוונים של תאים משפחתיים: בני זוג המקיימים מערכת יחסים ללא נישואין, נשים יחידניות שהופכות לאמהות בזכות הפרייה מתרומת זרע מבנק הזרע, תא משפחה להטב”י, אימוץ, פונדקאות ובנסיבות מסויימות גם ילדים הבאים בעקבות ההפריה מזרע של נפטר.

כך, למשל, למי שמבקש, מסיבותיו שלו, להביא ילד לעולם ללא בן זוג או למי שהשעון הביולוגי מתקתק עבורה והיא אינה חפצה רק בתרומת זרע אלא מבקשת להביא ילד לעולם שזהותו של אביו ידועה, או למשל גבר החי בזוגיות עם גבר אחר והוא מבקש להביא ילד לעולם שלא מפונדקאות (אופציה יקרה מאוד עבורו המתבצעת נכון להיום רק בחו”ל), ההורות המשותפת ללא נישואין היא אופציה מצויינת עבור רבים. היא גם קלה לביצוע. לעתים היא נעשית בין שניים שקיימת הכרות ביניהם ולעתים באמצעות התקשרות דרך אתרי האינטרנט וקבוצות הפייסבוק השונות העוסקות בתיווך בין מי שמחפש את ההורות המשותפת בדרך זו.

כיום, על רקע ההכרה בתאים המשפחתיים הרבים בין בני זוג שלא נישאו והתא המשפחתי הלהטב”י, ההורות המשותפת נעשית יותר ויותר שכיחה ורלוונטית מאי פעם. היא מהווה אתגר נוסף של דיני המשפחה בישראל והיא יכולה להיות בהחלט מתגמלת כאשר מדובר בצדדים בשלים להורות, ממוקדים בטובת הילד ומבינים את המשמעות של מעורבות של כל אחד מההורים בחייו של הילד.

חשוב מאוד שהבחירה ב”הורות המשותפת” תהיה תוצר של החלטה שהתקבלה לאחר חשיבה רבה והתייעצות עם הגורמים השונים, לרבות עם גורמים טיפוליים. לעתים להט המחשבה והכמיהה להורות, גורמים לכך שהצדדים לא תמיד מביאים בחשבון את כל השיקולים והאתגרים שההורות המשותפת מציבה בפניהם. לא פחות חשוב מכך, הזהות ומאפייני האישיות של הפרטנר שתבחרו למסע זה. יש לבדוק את המצב הבריאותי והנפשי, המצב החברתי והסוציו-אקונומי ואף העבר הטיפולי והפלילי.

חשוב מאוד שההורות המשותפת תהא מוסדרת בהסכם בכתב שנערך אצל עורך דין מומחה בתחום ואין להסתפק בהסכמות בעל פה שהתקבלו בין הצדדים או בהסתמכות על “תחושת הבטן” שמדובר בפרטנר שמכבד את הבטחותיו והתחייבויותיו. כך גם אין להסתמך על ההסכם לדוגמא שמפורסם באתרי האינטרנט השונים. שכן, בעוד שהסכם שכזה אין בו כל התייחסות ספציפית לאותם הצדדים הקונקרטיים שמבקשים עתה להפוך להורים משותפים, וגם לא ברור מי ערך אותו והאם בכלל הסכם זה תואם את המצב המשפטי העכשווי, הרי שעורך דין מומחה אמור לתפור חליפה שמתאימה לאותם צדדים ספציפיים שבמסגרתו יועלו סוגיות חשובות שקשורות בהם, לרבות סוגיות עתידיות, שלא בהכרח הצדדים חשבו עליהם קודם לכן. כך למשל, כאשר אחד הצדדים משתייך לקהילה הגאה והשני לא, במקרה זה חשוב מאוד שיהיה ברור בהסכם כי הנטיות המיניות ידועות לשני הצדדים ואף אחד מהצדדים לא יכול בעתיד להעלות טענה כנגד אורח החיים של הצד האחר; או כאשר למשל הצדדים משתייכים לעדות דתיות שונות חשוב מאוד לקבוע במפורש את שם הילד, אורח החיים שלו וסביבתו כדי שלא יתעוררו בעתיד טענות בעניין מורכב זה.

עריכת הסכם שכזה לא רק שמביאה יציבות וודאות ומונעת הפתעות לא נעימות בעתיד, אלא שהיא גם חוסכת עשרות אלפי שקלים אם לא מאות אלפי שקלים – המחיר הכלכלי של התדיינות בבית המשפט בעניינים שכאלו ובזבוז זמן יקר ורגשות אם ויתעוררו מחלוקות בין הצדדים.

חשוב מאוד לתאם ציפיות בין הצדדים וההסכם צריך לכלול את העניינים העיקריים הקשורים בגידולו של הילד. למשל, יש להתייחס בהסכם שכזה לתנאי השימוש בחומר הגנטי ולסוגיות הקשורות בתקופת ההיריון והלידה (כמו בחירת הרופא, מימון הוצאות הבדיקות והנוכחות בזמן הבדיקות, הולדת תאומים ועוד), שמו הפרטי של הילד ושם המשפחה שלו, חיסון הילד, הסכמות שונות באשר לתקופת ההנקה.

כמו כן, יש להתייחס באופן מפורש למספר סוגיות עיקריות כגון סוגיית המשמורת – האם משמורת משותפת או משמורת בלעדית לאחד ההורים, זמני השהות והסדרי הלינה אצל כל אחד מההורים (ככל שהצדדים מבקשים להיות יותר מעורבים בחיי הילד אז זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילד ראוי שיהיה שווה פחות או יותר), הזכויות ההוריות של כל אחד מהצדדים ואף הזכויות של הסבים והסבתות לקשר עם הנכד. המרחק בין דירות המגורים של הצדדים אף הוא פרמטר חשוב ככל שהצדדים חפצים במשמורת משותפת ואין להתעלם ממנו. חשוב שלא לזנוח את ההתייחסות לשהות הילד בזמני מחלה, בזמני חופשה, חגים ומועדים לרבות סוגיית הנסיעות לחו”ל עם כל אחד מהצדדים.

בנוסף, יש להתייחס באופן מפורש לסוגיית חינוך הילד וזרם החינוך ולסוגיית המזונות מגיל לידה ועד לסיום השירות הצבאי. חשוב מאוד שלא להסתפק רק בציון סכום המזונות, אלא גם יש לציין במפורש את המועד שבו ישולמו המזונות, אופן העברת התשלום והתאמת המזונות למדד.

יש להתייחס למימון הצרכים הנלווים של הילד כמו חוגים, שיעורים פרטיים וטיפולים רפואיים שאינם כלולים בסל הבריאות, לתקרות ההוצאות ולדרך קבלת ההחלטות בנוגע לאותן ההוצאות. בנוסף, על הצדדים להתייחס גם לסוגייה באיזה אופן הם מבקשים לפתור מחלוקות שיתגלעו ביניהם בעתיד ומהו המנגנון ליישוב המחלוקות ביניהם.

לאחר הלידה יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כדי לאשר את ההסכם ולהעניק לו תוקף של פסק דין.

הכותבת היא מרצה ועורכת דין מומחית בענייני משפחה וירושה, מנהלת הקליניקה לענייני משפחה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, ויו”ר הועדה לזכויות הילד והועדה לאימוץ ולפונדקאות בלשכת עורכי הדין. במסגרת תפקידה כיו”ר הועדה לאימוץ ולפונדקאות בלשכת עורכי הדין, עוה”ד עדי חן תמכה באופן מוחלט בהצעה לתיקון חוק הפונדקאות במטרה לאפשר זכות פונדקאות שווה לקהילה הגאה. היא השתתפה בדיונים השונים בכנסת בנושא זה ואף קיימה ערב עיון בלשכת עורכי הדין כדי לקדם את ההצעה לתיקון חוק הפונדקאות., בו השתתפו בין השאר גם ח”כ יעל גרמן ואיתי פנקס ובן זוגו יואב ארד.