צילום ועיצוב: דור זיסו
בזכרוני אני בן חמש/ לא אוהב להתלבש
תופס מגבת על הראש/ אחת שתיים שלוש
שתי צמות לצד/ מביט אל המראה
גונב לאמא קצת איפור/ וזה לא סוף הסיפור
אני רוקד על השולחן/ חולצת בטן, ישבן
אמא ואבא מוחאים כפיים/ אני בשמיים
“בתוך הילד הזה מסתתרת אישה” הינו שיר פתוח ומאד חשוף המספר את הסיפור האישי של יובל החל מילדותו ועד היום.
מגיל צעיר יובל הרגיש כי קיימות בו גם תכונות נשיות שלו כמו: רגישות, עדינות, רכות, משיכה לתחומים שנחשבו לפחות בזמנו יותר נשיים ועוד. בשיר המדובר יובל מתאר את האישה הפנימית הזאת שבתוכו ואת המסע שהוא עבר איתה מגיל 5 ועד היום כשהוא בן 25.
השיר נפתח בגיל 5, יובל מתאר את הילדות שלו, ילד חופשי שאוהב לרקוד על השולחן עם חולצת בטן, לקחת מאמא איפור בלי לבקש רשות, לכרוך מגבת סביב הראש כמו פאה של אישה וכיו”ב. הוא מתאר תמונה משפחתית של הורים גאים ותומכים שמתלהבים ביחד איתו על אף שהוא מגיע מבית דתי. בבית השני בשיר יובל מספר על גיל הבר מצווה, גיל ההתבגרות, פתאום הילד החופשי והמשוחרר מבין שהוא נמשך לבנים ומסתיר בתוכו סוד גדול. פתאום הוא מודע לאיך תופסים אותו, הוא חווה קללות בבית הספר, הרב מחנך שלו (יובל למד בתיכון דתי) חוזר שוב ושוב בכיתה על כך שהומואים הם תועבה. הוא מנסה להסתיר את המשיכה שלו לבנים, יחד עם כל סממן שיכול להיתפס כ”נשי”, ומול עצמו ומול אלוהים הוא מתפלל כל יום “להחלים”.
בבית השלישי יובל קופץ כמה שנים קדימה, הוא מחוץ לארון, בצבא, משרת בלהקה צבאית, נמצא בסביבה פתוחה ומקבלת ועדיין במרחבים רבים הוא מנסה להצניע סממנים שעלולים להיחשב “נשיים” אם זה בצורת דיבור, בלבוש, בניראות. במרחבים של הקהילה הגאה עצמה (מסיבות, אפליקציות הכרויות) הוא מזהה שגם שם להיות הומו גברי נחשב יותר מהומו נשי ולבטח מעניק סיכויים גדולים יותר להצלחה ומציאת בחור. הוא מבין שהוא לא מוכן להסתתר יותר ובטח שלא לעבור שוב את מה שעבר כנער. בפזמון הוא מעצים את האישה הפנימית שחיה בו כל השנים – שכיום, כמו בילדות, היא עבורו מקור של כוח ועוצמה. כשהוא נותן לה מקום להיות, כשהוא לא מתבייש וחוגג את מי שהוא, היא יוצאת החוצה בגאווה, גדולה ומרגשת ועוצמתית, כמו הילד החופשי והמשוחרר שהוא היה.
“אני מאמין שבכולנו, גברים, נשים וכל הקשת, מסתתרים אישה וגבר”, משתף יובל, “שניהם מתקיימים זה לצד זה בשלווה. בשיר שלי כמו במציאות עצמה, אני מבקש לתת מקום ומרחב לכולנו להיות מי שהם, גברי-נשי- לכולנו יש מקום”.
יובל מחייה דרך השיר שלו תחושות שהרבה גברים חווים בילדות ובבגרות, כשנכפה עליהם להיות “גבריים” על ידי החברה וכל תזוזה מהמסלול תיחשב מוזרה ותעורר חשדות לגבי זהותם המינית. באמצעות השיר הוא מבקש לתת מקום לרוך ולעדינות, לקבל את השונה ולייצר שינוי של העצמה וקבלה קודם כל בתוך הקהילה הגאה ולאחר מכן, גם מחוצה לה, מקום מחבק ומקבל בדיוק כפי שהוריו נתנו לו עוד מילדותו.
השיר “בתוך הילד הזה מסתתרת אישה” הוא הסינגל השני מתוך אלבום הבכורה של גלבוע. הסינגל הראשון שיצא לפני מספר חודשים, “אמבטיה“, עוסק גם הוא במחשבות, התחושות והכמיהות של יובל ומציג בצורה יצירתית וייחודית את הנקודות והרבדים הייחודיים של אינטימיות בין שני חברים קרובים שהם לא זוג וגם לא סטוץ.
יובל נולד למשפחה דתית ליברלית ופתוחה, בתור ילד ונער יובל היה חזן פעיל בבית הכנסת, שהשפיע רבות עליו ועל יצירתו. מגיל צעיר למד לנגן בפסנתר, כתב והלחין שירים מקוריים. בגיל ההתבגרות בבית הספר הדתי במודיעין בו למד, סבל יובל מהומופוביה והצקות רבות מצד חבריו לכיתה, כמו גם הערות מרבנים. בכיתה י’ עבר יובל לבי”ס חילוני בירושלים שם החל בהדרגה להוריד את הכיפה, להתרחק מהדת ולצאת מהארון בפני קרוביו. עם גיוסו לצה”ל התקבל יובל ללהקה צבאית כפסנתרן ושירת בלהקת חיל הים.
כיום יובל גר בירושלים ועובד לפרנסתו כפסנתרן בבית הספר למשחק ניסן נתיב בירושלים וכמורה פרטי לפסנתר. בזמן שנותר לו יובל כותב שירים חשופים ואישיים על היציאה מהארון, על זהות מינית ומגדרית, על מערכות יחסים ועל הזהות הדתל”שית שלו, לקראת אלבום הבכורה שלו שעתיד לצאת בהמשך השנה.
