בית המשפט דחה את דרישת המדינה להכנת תסקיר כתנאי למתן צו הורות‎

Little hand | ePi.Longo | CC BY-SA 2.0

א’ וש’ מנהלות זוגיות במהלך ארבע השנים האחרונות. השתיים עברו לגור יחד, הוסיפו את שמות המשפחה אחת של השנייה בתעודות הזהות, ואף עשו הסכם חיים משותפים שאושר בבית משפט וקיבל תוקף של פסק דין.

עם השנים החליטו השתיים כי הן רוצות להביא ילד משותף. א’ נכנסה להריון בתרומת זרע, ובפברואר 2016 נולד בנם הראשון.
עכשיו, שחופשת הלידה עומדת להסתיים וא’, האם הביולוגית אמורה לחזור לעבודה, החליטו בנות הזוג כי ש’ תהיה זו שתעבוד במשרת אם ותשהה רוב הזמן עם הקטין. לטענתן, הן התנהגו במשך כל תקופת ההיריון והלידה כהורים לכל דבר ועניין, וזהו גם היחס לו זכו בבית החולים.

השתיים פנו לבית המשפט באמצעות עו”ד דניאלה יעקובי ממשרד אסנת נוה ושות’, בבקשה לצו הורות פסיקתי, הקובע כי ש’ היא הורה נוסף של הקטין. בקשה הוכיחו השתיים כי הן עומדות בכל הקריטריונים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה לקבלת צו הורות, וביקשו להוציא את הצו ללא תסקיר סעד שעלול לארוך חודשים ולסרבל את התהליך.

למרות זאת, התעקשה המדינה על עריכת תסקיר סעד שיבחן את איתנות המערכת הזוגית, בשל העובדה שמדובר במערכת זוגית קצרה. עו”ד מטעם היועץ המשפטי לממשלה דרש את הכנת התסקיר (שהכנתו לוקחת בתל אביב כשנה וחצי) שיבחן את “איתנות הקשר” בין בנות הזוג, כתנאי למתן תגובתה של המדינה.

עו”ד יעקבי הגישה בקשה נוספת לבית המשפט, בה ביקשה בשמן של בנות הזוג לדחות את דרישת המדינה, ולתת את הצו בלי תסקיר. בבקשה נטען כי ניתן ללמוד על איתנות הקשר ממכלול של ראיות שצורפו לתביעה ובכלל זה, הסכם חיים משותפים, אישור על ניהול חשבון בנק משותף, שמות המשפחה הזהים, העובדה שכל אחת מבנות הזוג מוטבת של השנייה בביטוחי חיים, ועוד כהנה וכהנה.

בית המשפט קיבל את בקשת הזוג תוך שהוא דוחה את דרישת המדינה, ואף מסביר כי היא עלולה לגרום נזק.
“..בית המשפט לא ייתן ידו להתקיימות סיטואציות אפשריות שבהן המבקשת 2, המתפקדת כאימו של הקטין לכל דבר ועניין, תהא מנועה מקבלת טיפולים רפואיים עבורו או ביצוע פעולות שונות בשמו. מצב כזה, מעבר למכשולים וחוסר הנוחות האובייקטיביים שבצידו, אף עלול להיות בעל השלכות פסיכולוגיות או חברתיות או משפחתיות שליליות על המבקשות, על הקטין ועל הסביבה כולה”.

עוד הסבירה השופטת בהחלטתה כי בתי המשפט נוהגים במקרים של זוגות חד מינים להוציא צוי הורות ללא צורך בתסקיר, שכן זו כל המטרה של צו הורות פסיקתי – לפשט ולקצר את ההליך ככל הניתן, זאת בניגוד לצו אימוץ שחייב עריכת תסקיר.

“איתנות הקשר אינה תנאי למצב צו הורות”, הסבירה עו”ד יעקבי ל-WDG, “יתרה מכך, בחינת איתנות הקשר סותרת את התכלית שעומדת מאחורי הצו, שכן, יש חשיבות לעיגון הקשר ההורי בין הילד לאימו הלא ביולוגית דווקא במקרים של פרידה או מוות חלילה. מדובר בפסק דין מפורט, מנומק וחשוב מאין כמוהו. בית המשפט דוחה את עמדת המדינה ועומד על ההכרח והחשיבות הרבה שבעיגון הקשר ההורי שבין האם הלא ביולוגית לילד, מוקדם ככל האפשר”.